בקשה לייצוגית נגד בנק דיסקונט על כ-61 מיליון שקל: גובה עמלת קנייה ומכירה של ני"ע ביתר ובניגוד למוסכם

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה היום תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית נגד בנק דיסקונט, בגין גביית עמלת קנייה/מכירה של ניירות ערך ביתר.



בתביעה נטען כי עמלת קנייה/מכירה של ני"ע מחושבת באחוזים מתוך שווי פעולת הקנייה או המכירה המבוצעת על פי הוראת הלקוח, וכי גובה העמלה קבוע בתעריפון העמלות של הבנק. על פי הנטען, פעמים רבות המוכר או הקונה הראשון ש"בתור" מבקשים למכור או לקנות רק חלק מהכמות שהזרים הלקוח, ולפיכך נקשרת עם אותו צד שלישי עסקה הנוגעת רק לחלק מהכמות עליה הורה הלקוח. במקרה זה מתחלקת הוראת הביצוע שנתן הלקוח למספר ביצועים חלקיים מול מספר צדדים שלישיים.



למרות זאת, טוען התובע אמיר פונדמינסקי, בתעריפון העמלות של הבנק אין כל התייחסות לביצועים חלקיים של הוראת הלקוח, ואין כל התייחסות לביצועים חלקיים כאל הוראות ביצוע נפרדות מצידו של הלקוח ולגביית עמלות בנפרד בגין כל ביצוע חלקי. הבנק, נטען, בחר במודע לנקוט דרך פעולה במסגרתה מחויב הלקוח בנפרד בגין כל ביצוע חלקי בעמלה או בעמלת מינימום. כתוצאה מכך נגבית עמלה כוללת הגבוהה מעמלת הקנייה/מכירה המוסכמת.



לטענת התובע, באמצעות עוה"ד עופר פירט ודקל ברוקמן, כאשר ביצע מספר פעולות קנייה ומכירה בניירות ערך בחשבונו, הוסתר ממנו סכום העמלה הכולל שנגבה ממנו בגין כל פעולה ופעולה והוא הוטעה לחשוב כי העמלה הנגבית ממנו היא העמלה המוסכמת, בשעה שהעמלה האפקטיווית היתה גבוהה לאין שיעור. בכך ביצע הבנק לטענתו עוולות של הטעיה, תרמית, רשלנות, הפרת הסכם ועוד.



לטענתו, הבנק גובה בממוצע גביית יתר של כ-8.7 מיליון שקל בשנה, וכ-60.9 מיליון שקל בשבע השנים האחרונות, שזהו נזקם המוערך של כלל חברי הקבוצה - כל לקוח של הבנק, אשר ניהל חשבון ניירות ערך וביצע בו פעולות קנייה או מכירה, ואשר נגבתה ממנו עמלת קנייה/מכירה ביתר.



טרם ניתנה תגובת הבנק.