צרות בבנק העולמי: המדינות העשירות כבר לא ששות לתרום למדינות העולם העניות

מאת סטיבן ויסמן, ניו יורק טיימס



בתי ספר לבנות בבנגלדש, מערכות לטיהור מים בגאנה, בתי משפט בארמניה, כבישים בניקרגואה. במשך עשורים, העביר הבנק העולמי יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה למימון פרויקטים שכאלה - מקור הסיוע הכספי המוביל למדינות העולם העניות.



הקיץ נפגש הנשיא הנכנס של הבנק העולמי, רוברט ב. זליק עם הא נגוק טואן, חבר קומונה בויטנאם. הבנק העניק לבנגלדש אשראי בסך 75 מיליארד דולר לאחר השטפונות שפקדוה.



אך המשך סיוע זה מהווה עתה מכשול עצום עבור זוליק, המגלה לאיטו כי מדינות העולם העשירות מהססות עתה לתרום מכספן בשל בעיות תקציב משלהן, ומפאת ספקות שעלו באחרונה לגבי תפקודו של הבנק, סדר העדיפויות שלו, הרלוונטיות והיעילות שלו.



אחד הקשיים המרכזיים ביעד ראשוני של גיוס 39 מיליארד דולר במהלך שלוש השנים הקרובות הוא האווירה שהותיר מאחוריו הנשיא הקודם של הבנק העולמי - פול וולפוביץ, לשעבר סגן שר ההגנה האמריקאי, שבתפקידו בבנק העולמי הסתכסך עם עמיתיו בבנק וברחבי העולם. וולפוביץ התפטר במאי על רקע זעם רב על האתיקה שנקט.



יחסיו עם האחראים על הסיוע באירופה היו כה מתוחים עד כי ערב התפטרותו הזהירו בכירים בגרמניה כי יהססו לממן את פעילות הבנק באם יוותר בתפקיד. וולפוביץ אמנם עזב, אך הותיר את זליק עם בעיית ההתנגדות.



יפאן מאיימת לצמצם את הסיוע בשל בעיות תקציביות משלה, ומדינות אירופה מחפשות דרכים חלופיות להעברת כספי הסיוע, בין היתר על רקע מרירות על כי ארה"ב, שאחראית ל-20% מהתמ"ג העולמי, אחראית רק ל-14% מכספי הסיוע למדינות העניות. ארה"ב מפגרת ב-375 מיליון דולר בהתחייבויות הקודמות שלה לבנק העולמי.



כספי הסיוע של הבנק למדינות העניות ביותר מועברים באמצעות אחת מחטיבותיו - סוכנות הפיתוח הבינלאומית (IDA). החטיבה מעבירה את הכספים באמצעות מענקים והלוואות ללא ריבית לטווח ארוך, למדינות בהן ההכנסה לנפש נמוכה מ-1,050 דולר. אך במהלך השנים, הצטמצם חלקה של הסוכנות בכספי הסיוע, שכן מדינות עשירות רבות מעדיפות להעביר את הסיוע למדינות עניות באופן ישיר.



תורמים רבים מעדיפים גם להעביר כספים למטרות ספיציפיות, כמו מאבק באיידס, בריאות נשים או איכות הסביבה, כיוון שקל יותר לקבל תמיכה פוליטית מבית למטרה ספיציפית מאשר לסיוע כללי.