כבר שנים שאתם מבטיחים לעצמכם שבחודש הבא, מקסימום בעוד חודשיים, תיפטרו מהטלוויזיה. נמאס לכם מהבהייה האינסופית בתוכניות רדודות ומכך שהמכשיר משתלט על שעות הפנאי שלכם ועולה לכם גם לא מעט כסף בכל חודש.
ועוד לא דיברנו על הילדים, שהמקלט תרם להם את דורה ויובל המבולבל בתור גיבורי תרבות. ובכל זאת, איכשהו ההחלטה נדחית שוב ושוב, בכל פעם בתירוץ אחר.
מסתבר שאפשר לקבל את ההחלטה הזאת, ואפילו לעמוד בה: בשנים האחרונות מחליטים יותר ויותר אנשים להיפרד לשלום מהטלוויזיה, או ליתר דיוק מהחיבור לכבלים או ללוויין, ולמלא את הריק הגדול שנוצר בפעילויות אחרות.
מדובר באנשים מן המעמד הבינוני ומעלה, רבים מהם אף עובדים בתקשורת או בתחומים הנושקים לה, שהחליטו להחליף את שגרת הצפייה הפסיווית בחיים פעילים יותר: מסקר שערכה חברת הסקרים MarketWatch עבור TheMarker עולה כי ל-14.4% מבעלי ההכנסה הממוצעת אין טלוויזיה או שאינם צופים בה. כך גם לגבי 7.6% מבעלי ההכנסה הגבוהה במעט מהממוצע ולגבי 4.6% מבעלי ההכנסה הגבוהה בהרבה מהממוצע.
אם תשאלו את אלה שכבר ויתרו עליה, החיים בלי טלוויזיה פשוט נפלאים. "רק כשמפסיקים עם הטלוויזיה מגלים כמה זמן יקר השחתנו על השטות הזאת. חזרתי לקרוא לפני השינה וזה פשוט נהדר", אומר גיא, 33, עורך בעיתון.
"כשאני מבקר אצל חברים והטלוויזיה פתוחה אני רואה שמשדרים בדיוק את אותם סרטים וסדרות שהקרינו גם לפני חצי שנה ושנה - חברים וסיינפלד בפעם המיליון - וזה עושה לי ממש טוב, לדעת שקיבלתי החלטה נכונה. פתאום אתה מקבל פרספקטיווה על מדורת השבט - כמה שהיא אידיוטית ומיותרת".
הקץ לניוון
מיכל, 36, היא אם לשלושה מתל אביב. לפני שמונה שנים החליטה עם בעלה לוותר לחלוטין על טלוויזיה. "הרגשנו קצת מורעלים. במקום לדבר אחד עם השני, להקשיב למוסיקה, לקרוא ספרים ולפגוש חברים - אנחנו יושבים ורואים תוכניות אידיוטיות לחלוטין, שלא תורמות, מעשירות או אפילו מהנות אותנו", היא אומרת.
"כמובן שהיו גם תוכניות שראינו ואהבנו, אבל הבנו שברגע שהאופציה הזאת זמינה, פס הקול של הבית מלא בפרסומות ובידור, והרגשנו שזה מרעיל אותנו וגוזל את שעותינו היפות".
גם אנשים נוספים שהחליטו לוותר על החיבור לכבלים ולוויין מדברים על המסך הקטן במונחים של "ניוון" ו"גזילת זמן". "החלטתי לחיות בלי טלוויזיה כדי לא לבזבז על זה יותר מדי זמן", מסבירה דנה גז, 28, גרפיקאית מתל אביב.
ויש גם מי שמניעים כלכליים ואחרים נכנסים למערכת השיקולים שלהם. גיא מסביר כי "כשעברתי דירה לפני חצי שנה ניצלתי את ההזדמנות כדי להיפטר מהטלוויזיה: בגלל החיסכון הכספי ובגלל השחתת הזמן, אבל גם בגלל שהיו לי התנסויות צרכניות מאוד לא טובות עם הכבלים, כך שממש לא התחשק לי להיכנס אתם שוב למערכת יחסים שקשה לצאת ממנה".
הילדים מתנחמים אצל הסבתא
הילדים הם שיקול מרכזי בקרב הורים צעירים שמתנתקים מהטלוויזיה. במקרים כאלה, הפרידה מהטלוויזיה אולי קשה יותר, אבל לדברי המוותרים, היא בהחלט אפשרית וגם מאוד משתלמת. "אני שמחה שלילדים שלי אין ערוצי ילדים שהם יכולים לפתוח ולצפות בהם בלי סוף", אומרת מיכל, שילדיה (בגילי 1, 3 ו-5) נאלצים "להסתפק" בסרטי DVD.
"ברגע שאני זו שבוחרת מה הם יראו, יש לי שליטה מלאה בהרגלי הצפייה שלהם - הן בכמות והן בתכנים. בטלוויזיה, ברגע שתוכנית אחת נגמרת, אחרת מתחילה. ב-DVD יש משהו קצת יותר אקטיווי בכך שאתה בוחר מה לראות ולא צופה במה שמישהו אחר קבע בשבילך".
גם העובדה שהילדים לא נחשפים לתכנים "מבוגרים" וקשים היא יתרון בעיניה: "בשבילי זה קריטי - הילדים לא צריכים לראות ולשמוע בחדשות על אונס, רצח, חיילים. אלה לא דברים שצריך להיחשף אליהם בגיל כל כך צעיר, וכשיש טלוויזיה בבית זה בלתי נמנע".
הילדים, לדבריה, לא מראים ("בשלב זה") סימני התמרמרות. "הם עדיין לא דורשים את זה, אבל כשאנחנו מגיעים להורים שלי, למשל, הם תמיד מבקשים לראות ערוץ הופ. זה אחד הפינוקים שמקבלים רק אצל סבא וסבתא, כמו ממתקים".
סלבריטאים אנונימים
אין ספק שבקרב חוגים רבים, הניתוק מהטלוויזיה הוא בון-טון. אלה שהתנתקו מדווחים על זמן ופנאי לעסוק בפעילויות נעלות יותר מאשר צפייה בטלוויזיה, ואלה שרוצים להתנתק, אבל לא עשו זאת עדיין, חשים מעט נבוכים מול חבריהם האנינים.
אחת מתופעות הלוואי המשעשעות של אי הצפייה בטלוויזיה במשך שנים היא חוסר ההיכרות עם גיבורי תרבות מקומיים. למרות שתמונותיהם מופיעות גם בעיתונים, אין לכך את אותה ההשפעה שיש להופעות תדירות בטלוויזיה. כך, למשל, מיכל מספרת כי "בתקופה שויקי קנפו צעדה לירושלים, למשל, וכל המדינה דיברה עליה, גם אני ידעתי מי זו, כי אני קוראת עיתונים, אבל לא היה לי ייצוג ויזואלי שלה.
"בנוסף, יש גם כל מיני גיבורי תרבות שמעסיקים את כל האנשים סביבי, כמו אנשי 'כוכב נולד' שכולם מדברים עליהם ואני לא מכירה. אני יודעת שיש מרינה ובועז מעודה, אבל אני לא יודעת איך הם נראים. אם נינט תעבור מולי ברחוב - כנראה שלא אזהה אותה".
לדברי גז, "גם אני לא מזהה את כל הסלבריטיס, אבל אני לא מרגישה שזה ידע שממש חסר לי".
צופים אצל החברים
אז נכון שהשידור החמישי של הפרקים החוזרים של 'סיינפלד' הוא באמת לא הפסד גדול למי שחשוב לו להישאר בעניינים, אבל האם הניתוק מהמקלט לא גורר גם לניתוק מהחברה, מהאקטואליה ומהשיח הציבורי? ומה עושים כשמגיע אירוע טלוויזיוני מכונן כמו גמר כוכב נולד או גמר היורוליג?
"כשיש אירועים יוצאי דופן בחדשות אני יכולה לראות את מהדורת ערוץ 10 באינטרנט", אומרת מיכל, "ובשוטף צורכים חדשות דרך כלי תקשורת אחרים, כמו אינטרנט ועיתונים. אם יש תוכנית מיוחדת מאוד שאני רוצה לראות, אני הולכת לחברים, כך שאני לא מרגישה מנותקת".
גם גז מוצאת דרכים חלופיות להתעדכן: "באופן כללי אני לא צרכנית גדולה של חדשות, אבל כשיש אירועים חדשותיים משמעותיים, אני מקשיבה לרדיו, וכשיש אירוע מיוחד, הולכים לחברים".
ובכל זאת, גם למאושרים שבצרכנים שוויתרו על טלוויזיה יש רגעים שבהם המסך הקטן חסר להם והם היו מוכנים להחזיר אותו, ולו זמנית, לביתם. "הדבר היחיד שאין לו תחליף ממשי בכלי תקשורת אחרים הוא אירועי ספורט", אומרת מיכל. "ואכן במונדיאל האחרון נשברנו והחזרנו את הכבלים, אבל מיד לאחר מכן שוב ניתקנו. הבן שלי, שלא יודע מה זה כבלים, קרא לממיר 'המכשיר של הכדורגל'".
"כשהייתי משועממת והיתה לי טלוויזיה, הפתרון הכי נוח היה פשוט להדליק אותה", אומרת גז. "עכשיו אין לי את האפשרות הזאת, אבל נדמה לי שבסופו של דבר זה חיובי, כי אני מוצאת דרכים יותר מוצלחות להפיג את השעמום".
לדברי מיכל, "המחיר היחיד הוא שלפעמים אנחנו לא חלק מהשיח שכולם חולקים. גם בחופשת לידה מדי פעם אני שואלת את עצמי למה כשאני כל הזמן בבית, אין לי טלוויזיה שיכולה לבדר אותי. ברור שיש גם תכנים טובים בטלוויזיה, אבל אני מעדיפה לא מעוקצה ולא מדובשה".
עוד עונה אחת ודי
אז אם החיים בלי טלוויזיה כל כך נהדרים, למה אנחנו לא עדים לנטישה המונית של הכבלים והלוויין וחזרה לספרים ולמשחקי הקופסה? עבור רבים זו כמובן בכלל לא אופציה, אך אין ספק שעבור לא מעט אנשים זו אפשרות קוסמת - גם אם קצת קשה לביצוע. טלי אדוט, אדריכלית מתל אביב, אמנם נהנתה מאוד מתקופה קצרה ללא טלוויזיה לאחר ש-yes הקפיאה לה את המנוי (ראו מסגרת), אך בתום תקופת ההקפאה התחברה מחדש.
"לא בא לי לוותר לגמרי על טלוויזיה, בלי חדשות ופה ושם תוכניות", היא מודה. "חשוב לי להתעדכן מדי פעם בחדשות, סרטים, הפקות מיוחדות. אני בהחלט צרכנית של הדברים האלה".
"חשבנו הרבה פעמים להתנתק מהטלוויזיה, בעיקר כי אנחנו צופים בה יותר מדי", אומרת נעה, 33, אם לילדה בת 3. "גם המיקום של המכשיר בסלון שלנו, כמו בכל שאר הבתים שאני מכירה, הוא סימבולי - במרכז, כשהכל מופנה אל המזבח הזה. הבת שלי, על אף שהיא רואה מעט מאוד טלוויזיה, כבר קמה בבוקר ודורשת 'טלוויזיה'. זה נורא. וכמובן שיש את העניין הכלכלי - זו אחת ההוצאות הקבועות הכי גדולות שלנו".
לדבריה, תחושת המיאוס מתחזקת בכל פעם שיוצאים לחופשה: "פתאום מתפנה שפע של זמן לדבר, לקרוא ספרים, לשחק - פשוט תענוג. ברור לנו שזה ישפר אפילו את חיי הזוגיות שלנו. למעשה, חייו של כל מי שאנחנו מכירים שאין לו טלוויזיה השתנו משמעותית לטובה, וזה מעורר קנאה. "אבל אז מתחילים התירוצים", אומרת נעה. "רגע, 'עקרות בית נואשות' עומד להיגמר? אז נחכה שייגמר, ואז נתנתק. ואחר כך מתחילה העונה החדשה? אז נתנתק אחריה. השורה התחתונה היא שעוד לא הצלחנו לגייס מספיק כוח כדי להגיד די - ולהתנתק".
שימו לב!
ל-14.4% מבעלי ההכנסה הממוצעת אין טלוויזיה או שאינם צופים בה. כך גם 7.6% מבעלי ההכנסה הגבוהה במעט מהממוצע ו-4.6% מבעלי ההכנסה הגבוהה בהרבה מהממוצע.
הידעתם?
yes מציעה למנוייה השוקלים להתנתק אפשרות להקפיא את המנוי לשלושה חודשים - אבל להישאר עם ערוצים 1, 2 ו-10
המוצא הקל של מנויי yes
לקוחות yes ששוקלים להתנתק מהטלוויזיה עשויים לגלות שהחברה מציעה אפשרות להקפאת המנוי לשלושה חודשים. כך ניתן להתנסות בחיים ללא טלוויזיה, בלי לנקוט בצעדים דרמטיים.
טלי אדוט היא אדריכלית ואם לשניים מתל אביב. היא ובת זוגה ביקשו להתנתק מ-yes לפני כשנה, "כי אנחנו רואות בעיקר ערוץ 10, קצת ערוץ 2 והרבה DVD, וגם כי רצינו שהבן הגדול שלנו, בן 4, לא יראה כל כך הרבה טלוויזיה".
בתגובה, קיבלו הצעה שלא מופיעה באופן רשמי בפרסומי החברה - הקפאת מנוי זמנית לשלושה חודשים, במהלכם ישלמו רק בעבור הממיר ויקלטו את ערוצים 2, 1 ו-10 בלבד. לדברי אדוט, "המחיר הוא בערך 30 שקל בחודש לשני ממירים, במקום יותר מ-200 שקל. זה היה דיל מצוין. אם זה היה תלוי בנו, היינו שמחות להישאר עם תנאי ההקפאה".
ההצעה שקיבלה אדוט מ-yes היא מעין גרסה מקדימה ולא מפורסמת לרפורמה שמקדמים משרדי האוצר והתקשורת במסגרת חוק ההסדרים ל-2008.
על פי היוזמה, שמטרתה להגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, יוכל כל צרכן לרכוש לעצמו ממיר במחיר חד-פעמי של כ-100 דולר, ובאמצעותו לקלוט בלא תשלום חודשי את הערוצים 33, 10, 2, 1 וערוץ הכנסת. בכבלים ובלוויין, כצפוי, מאוד לא מרוצים מהיוזמה, ומעריכים כי תנגוס בכ-10% ממנוייהם - כ-150 אלף מנויים. באוצר צופים עזיבה של כ-70 אלף מנויים בלבד.
השבוע אישרו ב-yes כי "אכן קיימת אפשרות כזאת, אך היא לא מיועדת למתנתקים, אלא ללקוחות שעוברים דירה, טסים לחו"ל או בדומה לכך . זו פשוט מחווה של שירות, מתוך הבנה שיש מצבים שמצריכים זאת". ב-HOT אין אפשרות דומה להקפאת מנוי, אך קיימת אפשרות לניתוק זמני למשך שישה חודשים, שבמסגרתו הלקוח מנותק לחלוטין והממיר נלקח ממנו. ב-HOT מסבירים כי אם הלקוח נמצא במבצע הכולל התחייבות עליו לשלם דמי יציאה, שיושבו לו אם יחליט לחזור.
פרויקט אנטי צרכני
כמה פעמים הבטחתם לעצמכם שממחר דיאטה? ושאחרי הדיאטה תיפטרו מהטלוויזיה שמלאה בשידורים חוזרים ומבזבזת את הזמן, ואולי גם מהטלפון הנייד שלא מאפשר לכם להתנתק אפילו כשאתם עם הילדים בגינה? וכמה מכם פינטזו על מכירת האוטו ונסיעה לעבודה באופניים, ממש כמו שראיתם באמסטרדם בטיול האחרון?
בסדרת כתבות שתפורסם כאן בשבועות הקרובים יוצגו אנשים שהחליטו - וביצעו. אנשים שהוציאו מחייהם את אחד (או יותר) מהמכשירים האלה, שאנחנו כל כך תלויים בהם, וראו כי טוב. אנשים שאפילו הצליחו לחסוך כך לא מעט כסף ולשפר את איכות חייהם. אנשים שמוכיחים שלא חייבים לסגוד לתרבות הצריכה, ולפעמים אפשר גם ללכת בכיף נגד הזרם.
שברו את הטלוויזיה: נמאס להם מהניוון, השחתת הזמן ובזבוז הכסף - אז הם ניתקו את הקופסא ועכשיו הם מאושרים
רוני לינדר-גנץ
26.9.2007 / 10:30