גבי מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת, מנווטים יחד עם אלי ישי את תקציב המשרד להגדלת התעסוקה בפריפריה

אחרי שהתרגלו לראות לאורך השנים את שרי התמ"ת תומכים כמעט אוטומטית בדרישותיהם, התקשו התעשיינים להאמין שסדר העדיפויות של שר התמ"ת, אלי ישי, עם כניסתו לתפקיד, שם אותם אחרונים, אחרי המובטלים והצרכנים.



מהר מאוד הם התעשתו, התאימו את אסטרטגיית ההסברה שלהם והודיעו שכדי לצמצם את האבטלה יש לתת יותר הטבות ממשלתיות לתעשייה, היוצרת מקומות עבודה.



במשרד התמ"ת הפנימו את המסר, אבל לא ויתרו על המושכות - כדי להבטיח שהסיוע שיינתן אכן יתועל במלואו ליצירת תעסוקה יציבה ומכובדת.



כך, במאבקים מאחורי הקלעים בין התאחדות התעשיינים למשרד התמ"ת, זכה משרד התמ"ת בקרדיט ובניהול בפועל של שתי תוכניות משמעותיות שיוצאות לדרך בקרוב - האחת להכשרה מקצועית והשנייה לעידוד 200 יצואנים קטנים. מנכ"ל משרד התמ"ת, גבריאל מימון, אישר להתאחדות התעשיינים ולמכון הייצוא להיות שותפות בתוכניות.



ישי ומימון החליטו לאחוז את השור בקרניו. הם תיכננו לפקח מקרוב על שדרוג התעשייה בפריפריה. לא כיעד כשלעצמו, אלא כאמצעי ליצירת תעסוקה יציבה ורווחית יותר. בעצם, מטרתם היא להפוך את תושבי הפריפריה ליותר מרוצים, ככל שהדברים קשורים לתעסוקה.



מימון לקח את התפקיד מאוד ברצינות. עד כדי כך, שהוא סובר ששנה וחצי בתפקיד אינן זמן מספיק. "מנכ"ל חדש נמצא בתהליך למידה בשנים הראשונות", אמר. הבעיה, לדבריו, שקדנציה ממוצעת של ממשלה אצלנו היא שנתיים. "זה לא הכי בריא. צריך להתמקצע ולהגיע למצב שיש לך ערך מוסף. לא פלא שצצים רעיונות על מינוי מנכ"לים כאנשי מקצוע, שלא מתחלפים עם הממשלה", אמר.



לטבלת הטבות ממשלתיות לתעשיינים



פחות מ-20% מהגברים החרדים מועסקים



מה סימנתם כיעדים מובילים?



מימון: "יש כמה יעדים שאני מאוד מקווה שנוכל לממש כבר בתקציב 2008. אני מדבר על הצורך לחזות בעיות שבפניהן צפויים לעמוד מועסקים בפריפריה. עיקר התעשייה בפריפריה היא תעשייה מסורתית. היא מעסיקה 40% מהעובדים, ונשענת על טכנולוגיה פשוטה, אם בכלל.



זה אומר שכושר השרידות שלה מצטמצם. חייבים להשקיע בשיפור כושר התחרות שלה ויכולתה להתמודד בעידן של שווקים גלובלים. בנוסף, יש לגוון את סוגי התעשייה בפריפריה, ולהכניס סוגי תעשייה יותר מתקדמים.



"יעד נוסף שלנו הוא הגדלת שיעור ההשתתפות של המועסקים בשוק העבודה, ובעיקר באוכלוסיות מיוחדים כמו חרדים ומיעוטים. אין לנו בעניין זה יעד מספרי. הנתונים מלמדים ששיעור הגברים המועסקים במגזר החרדי נמוך מ-20%. גם שיעור הנשים המועסקות בקרב המיעוטים מאוד נמוך.



"יעד שלישי הוא להעצים את מרכז ההשקעות ככלי תומך בתעשייה בפריפריה, את מגוון המסלולים שבו. יעדים נוספים הם הגדלת מספר הילדים שהוריהם מקבלים סיוע כתוצאה מיציאה למעגל העבודה והכנסת הילד למעון יום, ושיפור אכיפת חוקי העבודה בעזרת כ-40 תקני פיקוח חדשים שקיבל השר".



איזה טיפול ממוקד אתם מציעים לשדרוג התעשייה בפריפריה?



"התעשייה בפריפריה צריכה להיות מכוונת יצוא כמה שיותר, כי רק כך ניתן יהיה לשמר אותה, להגדיל משמעותית את כושר התחרות שלה ולהבטיח את מקומות העבודה בה לאורך זמן.



"יצאנו בפרויקט 'מאתיים פי שניים', שמתוקצב כיום על כל שלביו. אני מקווה שמיד אחרי החג נצא לדרך במכרז לאיתור שתי חברות מנהלות שיסייעו ללוות 200 יצואנים קטנים מהפריפריה. בכוונתנו לאבחן את חסמיהם בהגדלת היצוא ולמקד בהם השקעה, על מנת להכפיל את היצוא תוך 24 חודש. המשמעות - הענקת כלים וידע חשובים, שחסרים היום ליצואן.



לתוכנית מוקצים 81 מיליון שקל לשלוש שנים. בשנה הראשונה ייבחרו החברות המנהלות וייקבעו קריטריונים מאוד שקופים. יש לנו עניין להשקיע 10-150 אלף דולר ביצואן, שיאפשרו לו לרכוש כלים להגדלת היצוא. אלה כוללים בניית תוכנית שיווק, ניהול משא ומתן, מציאת שותפים ועריכת סקרי שוק. החסמים יכולים להתחיל ברצפת הייצור, בטכנולוגיית ייצור או בשיעור ההשקעה במחקר ופיתוח ובהשתתפות בתערוכות".



איך מקדמים מעבר היי-טק לפריפריה?



"לדוגמה, פארק המדע בבאר שבע. ב-2003 אישרה הממשלה תקציב של 40 מיליון שקל לפיתוח תשתיות להקמת תעשייה מתקדמת בפריפריה. שום דבר לא זז בעניין. עברנו את השלב החשוב והמתבקש של אישור התקציב על ידי כל הגורמים.



אני שמח לבשר שתוך חודשיים הדחפורים הראשונים יעלו על השטח להכשיר את הקרקע להקמת פארק שיחולל שינוי דמוגרפי באיזור. זו תהיה סנונית שתצמצם את המגמה של הגירה שלילית מהפריפריה למרכז.



"בנוסף, השר החליט על הקמת ועדה בראשות ישראל מקוב שחבריה הם ממיטב הכלכלנים והאקדמיה, ומטרתה לגבש תוכנית ליצירת תשתית לעידוד תעשיות מתקדמות להגיע לפריפריה ולעידוד תעשייה מסורתית להשקיע בחדשנות טכנולוגית. הבעיה נעוצה בפריון בתעשייה המסורתית.



הפריון בישראל הוא 56% מהפריון של התעשייה המסורתית בארצות הברית. צריך שהתעשייה תייצר יותר ובעלויות מופחתות".



השקעתם הרבה עבודת מטה בתחום החינוך. מהן המסקנות שגיבשתם?



"בתחום ההכשרה המקצועית אנו רוצים לבצע שינויים בכמה רבדים. לאוכלוסיה הכללית יש לנו עניין בשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים, כדי שנוכל לאתר כבר בשלב ההכשרה את המעסיק הפוטנציאלי. נעשה זאת באמצעות זיהוי היצע מקומות העבודה בתעשייה והתאמת ההכשרות לתכנים שהתעשייה מבקשת. כמובן שבתמורה נדרוש מהתעשיינים להתחייב להעסקת המוכשרים במשך שנה לפחות.



"באשר להנדסאים - כיום המקצוע הזה לא מוגדר בחוק. היינו מאוד רוצים למצב אותו בחקיקה. ליצור לו מעמד, לקבוע סטנדרטים, כך שהתעשייה או הצרכנים הפוטנציאלים יראו בהנדסאים כוח מקצועי ומיומן. לדוגמה, הגדרה מיהו הנדסאי, מי יכול להכשיר הנדסאי. הכוונה ליצור קריטריונים יותר כלליים, לא מכוח קריטריונים פנימיים שלנו.



נכוון לליבת לימודים שמיועדת להשמה עתידית של ההנדסאים. יש מקצועות מבוקשים ויש כאלה שלא. אם המדינה מסבסדת שכר לימוד, עליה למקד את הסבסוד במקצועות שהתעשייה זקוקה להם ושמגבירים את סיכויי ההנדסאי להשתלב בתעשייה בעבודה קבועה לטווח ארוך.



"רובד נוסף הוא בני נוער. גם כאן צריך ליצור שינוי בדימוי בתי הספר המקצועיים ולכוון אותם למקצועות שמבוקשים על ידי התעשייה והצבא. אם משקיעים ברתך - שהצבא יעסיק אותו במקצוע, ואז יהיה סיכוי שההשקעה כבר בגיל הנוער תאפשר לו להשתלב במעגל העבודה העתידי".



מוכן לשקול גם מענק מופחת



איך תתמודדו עם דרישת האוצר לבטל את מסלול המענקים לתעשייה?



"אני מעריך שהתוצאה תהיה אחרת. ייתכן שצריך לשנות את תמהיל הכלים ואת הרכב השימושים בכל כלי. אנחנו מתנגדים לביטול מסלול המענקים, אבל לא פוסלים גיוון במסלול מענקים להלוואות. אני מוכן לשקול להוסיף מרכיב של מענק הון ומרכיב של מימון ריבית להלוואה.



אני מוכן לשקול גם מענק מופחת של 10%-15% (כיום המענק בפריפריה הוא 24%, א.ק). צריך לשאול, האם המענק ביוקנעם יהיה באותו שיעור כמו בקריית שמונה? אנחנו לא מנותקים מהצורך לבדוק שינויים בהגדרות הפנימיות.



"הזמן בשל להגדלת תקציב במגוון מסלולים במרכז ההשקעות. מדובר בשינוי סדרי עדיפויות, כי כל שקל שיושקע ייגרע ממקום אחר. הממשלה תצטרך להחליט על סדרי עדיפויות אחרים".



"אנחנו סבורים שיידרשו תקציבים נוספים לעידוד השקעה. שיעור השקעת המדינה במחקר ופיתוח (מו"פ) הולך ופוחת. נכון שהמדינה משקיעה 4.8% מהתוצר במו"פ אבל מרכיב המדינה יורד, וראוי שהוא יגדל".



אנשי היי-טק מובילים, כמו יוסי ורדי, סבורים שניתן לוותר על מענקי מו"פ לטובת התעשייה המסורתית. מהי תשובתכם?



"אני לא חושב שאפשר לוותר על התמיכה הממשלתית בתעשיית ההיי-טק. אבל יש מקום להגדיל תקציבים ולגוון מקורות שבאמצעותם אפשר יהיה להשקיע בתעשייה מסורתית. לדוגמה, הקמת קרן פרייווט אקוויטי שהמדינה תשתתף בה, ותשקיע בתעשייה מסורתית.



"השר מינה אנשי מקצוע שיבחנו מה קורה בעולם ומה הרצון של קרנות ישראליות. אני לא שולל אפשרות שתוקם קרן כזו, שמבוססת על ניהול פרטי בהשתתפות המדינה. אני מעריך שהיא חייבת להיות בהיקף של 100 מיליון דולר לפחות, למיקוד סכום ראשוני בתעשייה מסורתית.



ככל שהמדינה תשקיע מרכיב יותר משמעותי - תהיה אפשרות לגייס סכומים גדולים יותר מקרנות פרטיות. להערכתי, שיעור השתתפות המדינה צריך להיות 25%".



מי היה מגיע לנתיבות



תעשיינים מובילים כמו ארז ויגודמן סבורים שהתעשייה יכולה להסתדר גם ללא מענקי השקעות, ואת הכסף יש להפנות לצמצום פערים בחברה. אתה מסכים עם הגישה החדשה?



"אני יכול להעיד מנקודת מבט של מי שגר בפריפריה, וגדל בנתיבות - עיירת פיתוח שרוב התעשייה שלה מתבססת על חברות שקיבלו מענקים. קשה מאוד לומר אם אותה תעשייה היתה מגיעה לנתיבות ללא המענקים. לדעתי אם נבחן את הנתונים לאורך שנים, נמצא שככל שגדלו המענקים ונעו בעיקר לפריפריה - היקף התעשייה בפריפריה גדל ומספר המועסקים עלה.



ביקשתי לבצע סקירה על ההתפתחות בעניין זה בשנים האחרונות. התברר ששיעור המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים במשק הוא 16%, ובפריפריה שיעורם 35%-40%. כשאני בוחן את שיעור המועסקים בפריפריה בתעשייה, ב-1960 הוא היה %9, ב-1970 קרוב ל-19% וב-1987 הוא היה 27%.



המשמעות היא שהפניית המשאבים הביאה לתוצאות. אני לא מחווה דעה אם מסלול המענקים הנוכחי הוא הנכון ביותר. אחרי החג תיערך ישיבה ראשונה עם צוות בראשותי ובראשות קובי הבר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לגיבוש מסקנות".



מהי גישתך לגבי מסלול התעסוקה (סבסוד ממשלתי לעובדים) שגם תוקפו יפוג בסוף השנה?



"אני משוכנע שנאריך את המסלול. יש לי יותר מרמז שנמשיך אותו".



מגזר המסחר והשירותים מעסיק את רוב העובדים במשק, מבלי שקיבל מענקי ממשלה. איך אתה מסביר את התנהלותו העצמאית מול מגזר התעשייה שלא מפסיק לבקש מענקים והטבות?



"נכון שמרכיב המסחר והשירותים בתוצר גדול מזה של התעשייה. איגוד לשכות המסחר שותף איתנו בכל הקשור ליצירת תשתיות משפטיות. הם תמיד תומכים בנו. אני מניח שכל סקטור מסתייע במדינה בהתאם למה שהוא זקוק לו".



אולי בהתאם למה שהוא מורגל?



"יכול להיות. נכון שצד המסחר לא נהנה ממענקים. אבל תעשייה בכל העולם מקבלת עידוד וסיוע, כי כנראה קשה יותר להקים עסק תעשייתי".



איך תתמרץ סטודנטים להישאר בפריפריה?



"לא יכול להיות שרוב הסטודנטים בצפון נוהרים למרכז. אני מתכוון להעלות את זה בדיון עם קובי הבר. חייבים להכין תוכנית לעידוד אלפי סטודנטים שהוכשרו במקצועות ההנדסה להתיישב בפריפריה - לקבל תמריצים מאוד משמעותיים בזיכוי ממס על השכר וברכישת קרקע והנחות על מעונות יום. רק כך ניצור מהפך בפריפריה".