בשבוע שעבר הוכרזה תחנת הכוח המתוכננת של שותפות תה"ל וישראל-פאוור באזור התעשייה של באר טוביה כפרויקט תשתית לאומי. מנכ"ל השותפות בשנתיים האחרונות, עו"ד ניסן דר, התבשר על כך במישיגן ארצות הברית, שם הוא מתגורר במשך לימודיו. בראיון ל-TheMarker, טרם נסיעתו, הסביר דר מדוע לדעתו גם כשישוב ארצה עדיין לא יתממש הפרויקט שאותו ניהל, כמו גם יתר הפרויקטים המתוכננים לייצור חשמל פרטי בישראל. מדבריו חוזר ועולה מוטיב מרכזי אחד: גם בייצור חשמל פרטי - לא יהיה מנוס ממעורבות ממשלתית מקיפה הרבה יותר.
למה נדרשת התערבות המדינה?
דר: "יצרני החשמל הפרטיים הופכים יעד אסטרטגי למשק ולכן חייבת לבוא איזו ערבות מדינה. התקנות כיום מחייבות אותי, למשל, ביצירת שוק צרכנים אבל זה לא מספק את הבנק עבור הסגירה הפיננסית. כמה כבר לקוחות נוכל להשיג? איזה לקוח יסכים למנגנון back-to-back מגובה בקנסות למקרה שלא ירכוש ממני חשמל במודל חצי שעתי מוכתב מראש? תקנות הרשות לחשמל כיום מאיצות למעשה את ההפסד שלי, גם אם השגתי לקוח כבד שנופל. אני לא יכול כיום למכור את ה-100 מגוואט שלו לרשת ולקנוס אותו".
ומעבר לחסם הרגולטורי?
"הבעיה הגדולה ביותר היא הגז הטבעי. המדינה חייבת מאגר גז, שאם לא כן לא נוכל לשלוט במערכת. איך בדיוק נעמיד זמינות בהתראה של שעה-שעתיים? איך יסופק לנו גז בהתראה קצרה לייצור 100 מגוואט נוספים כשאין לנו מתקן דחיסה אחד בכל המדינה? אם אין אגירה ואין דחיסה - אז איך נקבל גז ונעלה עם זמינות? לא יכול להיות שברשות מדינה לא יהיה מאגר - כך שתוכל לנהל ולא להיות מנוהלת. להערכתי, אם לא תהיה זמינות - לא תהיה תחרות.
"את החשמל ארגנו כאן יפה, אבל על הגז אין אחראי. במצב טוב - יהיה מישהו כזה. במצב אוטופי - יהיה אותו אחד מסונכרן עם הרשות לחשמל. אבל אצלנו בישראל אין סיכוי שיעבדו בתיאום - אלא אם יהיה זה אותו בן אדם".
בעיה נקודתית של גיבוי ניתן לפתור עם דלקים אחרים, לא?
"זמינות סולר לא כדאית כלכלית כבר היום. בכל מקרה יש לי גיבוי לתקלות שלי, ואייצר בהפסד עבור הלקוחות שלי - אבל זה לא אמור לתת מענה למחסור ברשת".
מה אתה שומע היום מן הבנקים?
"ראשית, אין לאף אחד הסכם גז. יש הסכם עקרונות כללי שהותיר את כל הבעיות פתוחות. שנית, אין גם הסכמים סופיים עם צרכנים. שלישית, התעריפים הנוכחיים אינם מאפשרים סגירה פיננסית - וזה עוד לפני שדיברנו על חוסר היכולת להעמיד זמינות. התערבות המדינה נדרשת פה עוד הרבה לפני שהבנקים ישפכו פה כסף. זה סוד גלוי".
יזמי תחנת הכוח דוראד דווקא דיווחו על סיכום עקרוני עם בנק הפועלים לליווי הפרויקט.
"אני שומע על סגירה פיננסית בדוראד כבר שנתיים - וגם בקיץ הבא הם לא יסגרו. החיסרון של דוראד הוא בגודל. איך אתה רץ ל-20 שנה וחותם חוזה עם משרד הביטחון לחמש שנים? דוראד לא יסגרו, לא בגלל שהם לא טובים אלא בגלל שהשוק לא בשל. אם אין מאגר גז - אז אין זמינות, בנקים וצרכנים".
אז נותרנו עם חברת החשמל.
"חברת החשמל פועלת טוב - וזה שיש ביטחון באספקת חשמל - זה לזכותם. הם עושים לנו היום את המוות בחיבור למערכת אבל זה התפקיד שלהם לעשות לי בעיות. התפקיד שלי הוא לנסות ולמקסם את הרווח שלי מולם. הרעיון להשאיר את שנינו להתכתש - מיותר. הרשות לחשמל היא שצריכה להוציא מסמך עקרונות חד-משמעי ואחיד להתקשרות בינינו. לא יכול להיות שלכל יצרן חשמל פרטי יהיו תוצאות אחרות להתמקחות שלו מול חברת החשמל. אני לא צריך להפעיל עורכי דין כדי לגנוב סוסים מהם. זה לא התפקיד שלי".
אולי הפתרון הוא בכלל חזרה לשיטת המכרזים.
"יש בזה היגיון. אתה משמש מעין קבלן משנה של חברת החשמל, שעובד לפי קוסט פלוס, המדינה מביאה קרקע ונותנת גב סטאטוטורי. הרי לא יתכן שיזמי דליה אנרגיות יתרצצו כמו עכברים מורעלים אחרי קרקע - ושלוש פעמים יפסלו להם מיקום".
בעבר זה לא עבד.
"הרבה מכרזים נופלים ולא מבטלים את השיטה. יכול להיות שצריך לחזור למכרזים לפחות בחמש השנים הקרובות, או להסיר את כל המגבלות על מכירת חשמל לרשת. ברגע שיתנו לנו למכור לרשת 100% - הסגירות הפיננסיות ירוצו. היום אנו מוגבלים ל-10 מגוואט ראשונים בלבד ואולי זה נכון רק לשוק מפותח. כיום אין זמינות ולכן צריך לאפשר למכור הכל לרשת".
ניסן דר: "לפני שהבנקים ישפכו כסף - נדרשת התערבות מדינה"
אבי בר-אלי
30.9.2007 / 8:12