דאגה בבנק ישראל: האשראי למגזר העסקי זינק ב-21%

בבנק ישראל עוקבים בדאגה אחר העלייה החריגה בקצב גידול האשראי למגזר העסקי במחצית הראשונה של השנה - 21% במונחים שנתיים. קצב גידול האשראי למגזר העסקי גדל בצורה ניכרת ב-2005-2006, 9% בשנה, לעומת 1%-4% בשלוש השנים הקודמות. ואולם הגידול ב-2007 עקף את הגידול של השנתיים הקודמות - ורשם שיא של עשרות שנים - מאז שנות ה-60.



גידול באשראי במשק צומח עוקב בדרך כלל אחר הגידול בצמיחה. גידול חד באשראי, הרבה מעבר לצמיחה, צריך לעורר עניין אצל הרגולטור, מכיוון שאת האשראי (חובות) צריך להחזיר, במוקדם או במאוחר. ההיסטוריה של כל משק יודעת לספר על גופים עסקיים שצמחו מהר מדי בעזרת אשראי, בתקופות גאות במשק, ובבוא היום לא יכלו להחזיר אותו.



בנק ישראל רואה בהגדלת האשראי במשק תופעה חיובית, שכן היא מראה שהמשק חי, בועט וצומח. אבל בנק ישראל חושש כי לקיחת אשראי מעבר לגבול, למשל באמצעות הנפקת אג"ח זבל, תביא בסופו של דבר לתופעות שליליות, בשל חוסר יכולת לפרוע את החובות. הנפגעים יהיו בדרך כלל נותני האשראי - בנקים, חברות ביטוח, גופים פיננסיים אחרים, וגם האזרח הקטן, שקנה את אותו אג"ח זבל - למשל האג"ח של חברת חפציבה.



מנתוני בנק ישראל עולה כי בשנתיים וחצי האחרונות קצב גידול האשראי - 11.5% בממוצע לשנה, היה כמעט כפול מקצב צמיחת התוצר העסקי - 6.3% בממוצע לשנה. הפער הגדול בין קצב גידול האשראי לקצב ההתרחבות בפעילות הריאלית במשק מעוררת בבנק ישראל דאגה.



בחטיבת תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל, העומדת מאחורי נתוני האשראי, ציינו אתמול כי סך האשראי במשק כולל אשראי לממשלה, לסקטור העיסקי ולמשקי הבית, ואולם הגידול באשראי למשק נובע מההגדלה המואצת באשראי לסקטור העיסקי. האשראי לממשלה הצטמצם בשנים האחרונות ובמחצית הראשונה של השנה בקצב של 6% במונחים שנתיים.



לדברי כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל, שוק האג"ח התאפיין במחצית הראשונה של 2007 בגידול מואץ בהנפקות, ובמיוחד של חברות לא מדורגות, עם תשואות ומרווחי סיכון נמוכים. בין אלו שהגבירו את הרכישות נמנות גם קרנות נאמנות בשם הציבור הרחב. הדבר מעורר דאגה, שכן הציבור לא תמיד מודע למה שקורה בהן.



לדברי הכלכלנים, הציבור סבור כי שוק האג"ח איננו מסוכן. הוא איננו מודע כי בין החברות הלא מדורגות יש חברות מסוכנות, כמו חפציבה למשל. מבחינה זו התהליך שהתרחש לאחרונה, ירידות בערכי הנכסים הפיננסיים בישראל שהתמקדו באג"ח חברות, תוך עלייה חדה בתשואות ובמרווחי הסיכון, בייחוד של האג"ח הלא מדורגות, היה תהליך מתקן.