המחוזי מתח ביקורת על חטר ישי בגין ה"ייסורים" וההליכים הרבים נגד אייל ארד

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את עו"ד דרור חטר ישי לשלם ליועץ התקשורת אייל ארד ולשני בכירים בחברה להגנת הטבע הוצאות משפט בסך 36 אלף שקל בגין מחיקה של קובלנה פלילית פרטית.



חטר ישי, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, שימש יו"ר אגודה שרשימה מטעמה עמדה להתמודד בבחירות לגופים המנהלים של החברה להגנת הטבע. ב-98' הוא הגיש קובלנה פרטית בגין הוצאת לשון הרע נגד מנכ"ל החברה להגנת הטבע איתן גדליזון, יו"ר הוועד המנהל של החברה יואב שגיא, ונגד איל ארד. לטענת חטר ישי, ארד היה אחראי על מערכת ההסברה של הקבוצה שהתמודדה בבחירות להנהלת החברה. בקובלנה נטען כי השלושה הוציאו דיבתו רעה באומרם כי ניסה להשתלט על החברה להגנת הטבע לשם קידום אינטרסים נדל"ניים פרטיים.



בית משפט השלום בכפר סבא מחק את הקובלנה בשל טענה מקדמית של הגנה מן הצדק (הגנה המופעלת במקרים קיצוניים שבהם נפגעה הגנתו של נאשם בשל התנהגות שערורייתית של הרשות השלטונית), עקב "אי גילוי חומר חקירה רלוונטי להגנת הנאשמים" אותו חויב חטר ישי לגלות.



השופטת ניצה שעשוע-מימון פסקה כי עקרונית בית המשפט רשאי להטיל על הקובל את הוצאות ההגנה של נאשם, במקרה בו שזוכה הנאשם או שהאישום נגדו בוטל בהסכמת הצדדים. גם ביטול קובלנה מחמת הגנה מן הצדק עונה על קריטריונים האלה.



חטר ישי עירער על הקביעה. לדידו, מחיקת הקובלנה תוך קבלת טענה מקדמית, אינה נחשבת לזיכוי. כמו כן עירער על גובה ההוצאות בהם חויב.



שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, קיבלה את טענת חטר ישי כי אין דין קבלת טענה מקדמית כדין זיכוי. "על נאשם המבקש לזכות בהוצאות הגנתו להוכיח תנאי פורמלי ונוקשה של זיכוי ממש, וכי אין להסתפק במחיקה טכנית או בביטול כתב האישום מכוח טענה מקדמית כזו או אחרת", קבעה. למרות זאת, קבעה השופטת כי הנאשמים זכאים להוצאות, בשל ההבחנה בין הליך פלילי רגיל המוגש על ידי התביעה לבין הליך קובלנה המוגש על ידי אזרח מן השורה.



לדעת שבח, הסיבה המרכזית לצמצום סמכותו של בית המשפט בפסיקת הוצאות לנאשם שזוכה נעוצה בצורך להבטיח את קיומה של תביעה חזקה שלא תירתע מהגשת כתב אישום כשיש בידיה די ראיות לביסוסו, רק מחמת החשש מפני חיובה בפיצוי במקרה של זיכוי. ואולם, קבעה, שיקולים אלה אינם רלוונטיים לקובלנה פלילית פרטית, שדומה יותר להליך של תובענה אזרחית. לגישתה, פרשנות שלפיה קובל יהיה פטור מתשלום הוצאות גם אם קובלנתו תימחק או תבוטל בשל אחת מהסיבות המנויות בחוק יש בה כדי לעודד הגשת קובלנות סרק ושפיכת דם על לא עוול.



לדבריה, "עד אשר הגיע בית משפט קמא להחלטת הביטול, נתייסרו המשיבים בייסורים רבים לאור ריבוי ההליכים בהם נקט המערער והשתרעו על פני ערכאות שונות", ולכן החלטת בית המשפט היתה "אך מתבקשת מריבוי ההליכים ומהתמשכות הדיונים". לפיכך החליטה השופטת, בדעה אחת עם השופטים זאב המר ויהודית שיצר, על השארת החיוב בהוצאות על כנו, ובנוסף חויב חטר ישי בהוצאות הנאשמים עקב דחיית ערעורו בסך של כ-5,000 שקל. הנאשמים יוצגו על ידי עורכי הדין דרור ארד-אילון ואתי חסיד.



(עפ"א 80159/02; עפ"א 80192/02)