"הסכמת העובדים להפרטה היא הסכמה לעד"

"לאור נקודת המוצא המאוד בעייתית בעניין מצב הנמלים טרם הרפורמה, יש עדיין הרבה צעדים שצריכים להיעשות לשיפור תפקוד הנמלים", מודה המנהל בפועל של רשות החברות הממשלתיות, שמעון בן-חמו, בפתח דבריו ל-TheMarker - ומיד מוסיף: "אולם אנו רואים שיפור מתמיד, ותוצאות הרפורמה בנמלים צריכות להימדד על פני זמן".



ב-17 בפברואר 2005 הוכרזה הרפורמה בנמלי הים, שתכליתה יצירת מבנה תחרותי בענף הנמלים, באמצעות פירוק רשות הנמלים והקמת ארבע חברות ממשלתיות תחתיה, אשר ינוהלו על ידי דירקטוריונים נפרדים והנהלות בכירות נפרדות בראייה עסקית וכלכלית: חברות שלושת הנמלים וחברת נמלי ישראל (חנ"י) - חברת הנכסים.



הרפורמה קבעה לוח זמנים להפרטתם המדורגת של חברות הנמלים, שתחל בהנפקת 15% מן החברות ב-2010 ותסתיים בהפרטתם המלאה ב-2020 (למעט נמל אילת, שיופרט כבר ב-2010). תמורת מימוש הרפורמה סיכמו המדינה והעובדים על שורת הטבות, בהן יזכו העובדים תמורת הסכמתם להליך. רק שנה חלפה מאישור הרפורמה ועד שפרצה השביתה האיטלקית הראשונה בנמל אשדוד, ולאחריה שלל העיצומים ביתר הנמלים.



מנתונים שפורסמו לפני כחודש ב-TheMarker עולה, עם זאת, כי גם כשהעבודה מתנהלת כסדרה, איכות העבודה בנמלים מידרדרת והולכת: ירידה של עשרות אחוזים בתפוקה לשעה וזינוק של מאות אחוזים בזמני המתנת האוניות. נוכח טענות הנהלות הנמלים על הביורוקרטיה הממשלתית וזעקות השבר של המשתמשים בהובלה ימית, טוען בן-חמו כי המצב הנוכחי אינו אידיאלי - אך עדיף לאין שיעור על זה שבא לפתור:



מה קיבל המשק תמורת ההטבות המפליגות שניתנו לעובדים?



"הרפורמה היא תהליך, וב-2005 עשינו רק צעד ראשון אשר יביא לשינוי משמעותי במבנה הענף לאורך זמן. התחלנו בפירוק מונופול רשות הנמלים - ויצרנו תשתית להמשך. מאז הקמתן, החלו חברות הנמל הנפרדות לאמץ דרכי התנהלות עסקית, לרבות נורמות של דיווח כספי, שקיפות, מינהל תקין, הליכי בקרה פנימית וקליטת עובדים לפי כישורים בתנאי מכרז פומביים ושוויוניים לכל. אין מה להשוות בין מצב הנמלים טרם השינוי המבני לבין מצבם כיום, בכל הנוגע לעיצומים ושביתות וכן בכל הקשור לתפישת הלקוח בעיני הנהלות הנמל".



ומי יבטיח שעם פקיעת ההסכמים הנוכחיים לא יחזרו השביתות?



"מה שיסתיים ב-2010 הוא הסכם השכר החמש-שנתי. הסכמת העובדים להפרטה היא הסכמה לעד. אם לא יעמדו בהתחייבויותיהם - גם אנחנו לא נהיה מחויבים להן, ולא תהיה לנו כל מניעה להנפיק 100% של החברות כבר מחר. קיים מאזן אימה - והוא דו-צדדי".



מהן הסנקציות שהפעלתם עד כה כנגד הפרות העובדים?



"כמעט שלא היו שביתות. עיצומים היו יותר, אך אם תשווה אותם לתקופת רשות הנמלים תגלה נתון מדהים - היקף השביתות והעיצומים פחת בצורה מדהימה. זה נכון שהמצב עדיין אינו בסטנדרט שאנו רוצים, אבל אין ספק שהמצב היום טוב פי כמה ממה שהיה טרם הרפורמה, ובעתיד ילך וישתפר. נלחמנו שלא יהיה ועד עובדים אחד לנמלים, וזה הוכיח עצמו כאחד ההישגים הגדולים של הרפורמה. אנחנו רואים שנמל אשדוד מושבת - וזה לא מעניין אף אחד בנמל חיפה".



במה יעסקו הדיונים על הסכמי השכר החדשים?



"אנו נדאג ככל יכולתנו שהשכר ייבנה על רווח החברה - וכמובן נשווה אותו לנהוג בחברות הממשלתיות, היות שהעובדים זכו לתוספות גבוהות מהרגיל בעבור הסכמתם לרפורמה".



מה יקרה אם העובדים יהיו אלה שירכשו את 15 האחוזים שיונפקו באמצעות תאגידים שיקימו?



"הם יכולים להזרים ביקושים, ויקבלו נתח מסוים. אני יודע שהם מתארגנים לקראת אפשרות כזו, וחלק מהעניין הוא להיות שותף לרווחי החברה בעתיד. אין לנו בעיה עם זה, ואף יש לנו עניין להפוך את העובדים לבעלי עניין. עם זאת, בעל השליטה בחברה יהיה בעתיד משקיע אסטרטגי שיוכל להזרים לנמל פעילות".



אם כך, מדוע בכלל להמתין להפרטת השליטה עד 2020?



"זה נכון שמאוד קשה לנו עם ההגבלה הזאת. זה חלק מן הפשרה שלקחנו על עצמנו במשא ומתן. לא אהבנו את זה, ורצינו להפריט הרבה יותר מהר".



אז אולי כדאי להאיץ את ההליך?



"יכול להיות. היות שכבר כיום רואים את העובדים מתארגנים לקראת ההפרטה, נבחן את האפשרות לפנות אליהם על מנת להאיץ את מועד ההליך בהסכמה".



בינתיים, כיצד תסביר את ההידרדרות בתפקוד הנמלים?



"חלק גדול מן הבעיות צץ משום רמת הביקושים בסחר הימי שהיתה גבוהה מכפי שחזו. התוצאה של מערכת העבודה טובה לאין שיעור מזו שהיתה טרם הרפורמה. אנו מטפלים בנושאים שיש עוד להשלים. הכל כיום שקוף, ההסכמים מוסדרים, מצב שמאפשר בחינה תקינה - ולא בישראבלוף".



מה תגובתך לזעקות השבר של חברות הספנות והמשתמשים בהובלה ימית?



"קודם כל, הם מדברים רק על נמל אשדוד, ואין להם כלל טענות כלפי תפקוד נמל חיפה. לגבי אשדוד יש טענות: חלק מוצדקות ואנו מטפלים בהן, וחלק טענות לא מוצדקות, ומוטחות מתוקף אינטרסים לא ענייניים".



למה דווקא נמל אשדוד?



"התרבות הארגונית בנמל אשדוד בעייתית יותר מבחיפה. הוא דורש טיפול ממוקד יותר, ואנו מטפלים בזה וכבר רואים שיפור. צריך להבין שחלק מן העיכובים נובע מהגידול בביקושים - גידול אדיר שלא מתארגנים אליו בן-רגע. צריך לגייס אנשים, להכשיר אותם ולפתוח כמה מהסכמי העבודה ההיסטוריים, שחלקם נוראים".



מה עם הבעיה הנמשכת של הדירקטוריונים החסרים בחברות הנמל?



"הנושא לא נעלם מעינינו, ונתון כיום באחריות שרי התחבורה והאוצר. אני יודע שהם עוסקים בזה באופן אינטנסיווי, ומניח כי בזמן הקרוב הנושאים הללו יוסדרו".



בדיעבד, היית משנה משהו במהלך ההשקה של הרפורמה?



"אני לא חושב. ידענו בזמן הרפורמה שלא פתרנו את כל הבעיות, אולם בה בעת ידענו שאנו משפרים הרבה דברים - ומייצרים תשתית לקראת הטיפול בהם בעתיד".



נמל חיפה: רווח נקי של 110 מיליון שקל; נמל אשדוד: גידול בהכנסות, רווח זעום



לראשונה מאז פיצול רשות הנמלים לשלוש חברות נמל ממשלתיות נפרדות ב-2005, נחשפים מאזניהן הכספיים (ראו טבלה). לידי TheMarker הגיעו נתוני הפעילות של חברות הנמל, אשר פרסומם עוכב עד כה בשל מחלוקות חשבונאיות, והעתידים להתאשר בדירקטוריונים של חברות הנמלים בשבועות הקרובים.



הדו"חות מלמדים באופן מוכח על הגידול בנפח הפעילות בנמלים הגדולים (בעיקר במכולות) - ומאששים את הטענות בדבר יעילותו הגבוהה יחסית של נמל חיפה לעומת זה שבאשדוד.



על אף נתוניו הפיסיים הנחותים יחסית, נהנה נמל חיפה מתנועת מטענים ומכולות גבוהה בשיעור של בין 20% ל-30% מזו שבנמל אשדוד, ומציג רווח גדל בשיעור של כ-12% מהכנסותיו. נמל אשדוד, לעומתו, מתאפיין אמנם בעלייה הדרגתית משמעותית בפעילות הנמלית, ונהנה מזינוק מרשים של 35% בהכנסות (ליותר ממיליארד שקל) - אך הרווח הנקי שלו נותר מצומצם יחסית, ועתיד להסתכם ב-2006 בשיעור של כ-3% מן ההכנסות (כשליש מזה של נמל חיפה).



נמל אילת, אשר אינו נסמך על תנועת מכולות, שומר על יציבות, אך תוצאותיו הכספיות ל-2007 לוטות עדיין בערפל נוכח העובדה שאוניות צים אסיה הפסיקו השנה לפקוד את הנמל.