וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שדולת יצרני מזון אורגני בבריטניה קוראת לאסור שימוש בתוספי מזון מלאכותיים; בישראל השימוש בצבעי מאכל נפוץ יחסית לעולם

גרדיאן

2.10.2007 / 9:43

הקריאה - בעקבות מחקר שהוכיח קשר בין תוספי וצבעי מאכל להיפרקאטיוויות בקרב ילדים



מאת רבקה סמיתרס (גרדיאן) ורוני לינדר-גנץ



בעקבות מחקר שמצא כי תוספי מזון מלאכותיים עלולים לגרום להתנהגות היפראקטיווית ולהפרעות קשב בקרב ילדים, פותחת השדולה האורגנית בבריטניה במתקפה נגד השימוש בצבעי מאכל וחומרים משמרים (חומרים בסימון E). השדולה תפעל לקדם חקיקה שתאסור את השימוש בחומרים כאלה.



המחקר, שנערך על ידי מכון התקנים לבטיחות מזון בבריטניה (FSA) ופורסם לפני כמה שבועות בכתב עת רפואי, מוכיח כי קיים קשר ישיר בין חומרים כאלה להיפראקטיוויות בקרב ילדים. החומרים שנבדקו נפוצים במשקאות קלים, מיצים ורטבים לסלט.



בעקבות המחקר המליץ ה-FSA להורים להימנע ממוצרים שמכילים את החומרים האלה אצל ילדים שמפגינים סימני היפראקטיוויות או הפרעת קשב וריכוז (ADHD). ההמלצה הפתיעה את יצרני מזון הבריאות, שאמרו כי בכך החמיצה הממשלה הזדמנות לאסור על השימוש בתוספים, והעבירה את האחריות להורים.



המחקר נערך באוניברסיטת סאות'המפטון ובדק את השפעת התוספים במשקאות קלים על 300 ילדים בשתי קבוצות גיל: 3, ו-8-9. הילדים שתו משקאות עם כמות תוספים האופיינית בשוק. לילדי קבוצת הביקורת ניתן משקה זהה במראהו ובטעמו, ללא תוספים.



החוקרים גילו שהילדים ששתו את המשקה שהכיל תוספים נטו יותר להיפראקטיוויות, וכי טווח הקשב שלהם היה קצר בהרבה לאחר ששתו את המשקה. הילדים הצעירים הגיבו בצורה חזקה יותר לתוספים מהילדים הבוגרים. המחקר מוכיח את הקשר בין היפראקטיוויות לתוספי מזון מלאכותיים שהורים רבים חשדו בקיומו מזמן.



המחקר לא קבע איזה מהתוספים השפיע על התנהגות הילדים. קואליציה חזקה



המחקר מכה גלים בבריטניה וכעת קמה קואליציה חזקה של חברות אורגניות - בהן רשת המרכולים וייטרוז, יצרנית מזון התינוקות אורגניקס, יצרנית השוקולד גרין אנד בייקר והמותג האורגני הגדול בבריטניה, יאו ואלי - המאשימה את ה-FSA בכישלון לספק הנחיות ומידע בנוגע לתופעות הלוואי של חומרים בסימון E. במכתב ששלחה הקואליציה ליושבת ראש ה-FSA בסוף השבוע האחרון, נטען כי "לא יעלה על הדעת שה-FSA אינו מיידע את ההורים בנוגע למחקר".



התערבות קבוצת המסחר האורגני היא משמעותית. מועצת המנהלים שלה מופעלת על ידי מנהלים ובעלי עסקים שמגלגלים - ללא וייטרוז - מחזור שנתי של יותר מ-400 מיליון דולר - יותר מ-10% משוק המכירות האורגניות בבריטניה. בעקבות הפנייה, הסכים ה-FSA לכך שהצעדים הבאים יקבעו בפגישה רבת משתתפים שתכלול גם נציגי יצרני מזון אורגני.



בישראל: השימוש בצבעי מאכל נפוץ יחסית לעולםממצאי המחקר הבריטי צריכים להדאיג את ההורים בישראל במיוחד: לא רק שהחומרים הנדונים מאושרים לצריכה אצלנו - יש חומרים שכבר נאסרו לשימוש במדינות מערביות אחרות ועדיין מותרים כאן. מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית: "השימוש בצבעי מאכל וחומרים סינתטיים נפוץ בישראל יחסית למערב".



אביב לביא, שחיבר עם שירי כץ את "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", סבור שזו הזדמנות פז לשנות את המצב: "הגיע הזמן שמשרד הבריאות יישר קו עם העולם המערבי בהתייחסות החשדנית כלפי חלק גדול מצבעי המאכל והתוספים הסינתטיים, בעיקר במזון שמיועד לילדים".



ואולם סביר להניח שהשינוי, אם יקרה, יבוא דווקא מהתעשייה, בלחץ הצרכנים. אורבך: "יותר חברות גדולות מבינות כיום שכדי לזכות באהדת הלקוחות הן חייבות לעשות שינוי ברכיבי המוצרים. הצרכנים, מצדם, צריכים לקנות רק את מה שראוי למאכל".



עם זאת, לדברי אורבך, ציבור הצרכנים עדיין לא בשל לכך: "הצרכן הישראלי אמנם התבגר בשנים האחרונות אבל באופן כללי הוא לא מספיק חזק ועקשן. בסוף הוא ממשיך לקנות גם מה שלא כל כך טוב לו. לפני כמה שנים למשל נכנסה לישראל חברה שניסתה לשווק משקאות קלים שקופים, בלי צבע מאכל, אך נכשלה, כי יש דרישה לצבעים".



אחת הבעיות שבהן נתקל צרכן שרוצה לשלוט במזון שהוא צורך היא אופן הסימון של התוספים, שמסומנים רובם ככולם באות E ובמספר. סימון כזה נהוג בעולם, ובקרוב מתוכננת רפורמה עולמית שתחליף את המספרים הסתומים בשמות ברורים.



בינתיים, צרכן שמעוניין לדעת באילו חומרים בדיוק מדובר יכול להיעזר באתר משרד הבריאות (שירותי המזון והתזונה - מזון) בו נמצא "מקרא" של מספרי ה-E והסברים רבים נוספים על תוספי מזון.



אורבך: "רוב האנשים צורכים בדרך כלל את אותם מוצרי מזון, לכן כדאי להקדיש זמן לקריאה של שורת המרכיבים, לבדיקה מה משמעותם ולהחלטה אם המוצר ראוי לאכילה או לא". כלל האצבע שלה: "אם יש במוצר יותר משלושה רכיבים שהם צבעי מאכל או חומרים משמרים לא טבעיים, אפילו אם זה בגבולות המותר, עדיף להימנע".



"לכל מחקר כזה יש חשיבות ציבורית אדירה, כי התמריץ הכספי לעשות מחקרים כאלה לא קיים", מסכמת כץ, "לעומת זאת, האינטרס של תעשיית המזון לבצע מחקרים שמוכיחים את ההפך עצום מכיוון שהשימוש בתוספים מלאכותיים זול בהרבה מהשימוש בחומרים טבעיים". והם אכן נערכים במרץ.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully