המתעשרים החדשים

"יש את המשפט הזה שאומר שכל החוכמה בחיים היא להיות במקום הנכון בזמן הנכון. אבל אני מכיר הרבה אנשים שהיו במקום הנכון ובזמן הנכון - ולא ידעו לתפוס את ההזדמנות. זו החוכמה האמיתית, כי ההזדמנות יכולה לעבור לידך - ולא תתפוס אותה. כולם מסתכלים על אנשים כמו יצחק תשובה, וחושבים איך הכל הסתדר לו ואיך הוא ידע לתפוס את ההזדמנויות עברו לידו - בהשתלטות על קבוצת דלק למשל - בשתי הידיים. אבל רוב האנשים לא היו תופסים את ההזדמנויות האלו" (בכיר בשוק החיתום שהרוויח יותר מ-10 מרכז העסקים של גוש דן. 12 ברוקרים רכשו דירות בפארק צמרת ב-2.6 מיליון שקל כל אחת
מיליון שקל בשנה האחרונה).

שנות הגיאות האחרונות אכן היו שנים של הזדמנויות בשוק ההון הישראלי. שוק החיתום, המרכז את גיוס הכסף מהציבור ומהגופים המוסדיים לבורסה - הוא הדוגמה המושלמת לכך. ב-2002 גויסו 4.5 מיליארד שקל באג"ח לא ממשלתיות, בשנה. בשמונת החודשים הראשונים של 2007 כבר גויסו 73 מיליארד שקל באפיק הזה. החוכמה לא היתה להיות בשוק ההון ב-2002, אלא לתפוס את ההזדמנות ולהקים חברת חיתום. צחי סולטן, שהקים את כלל חיתום ב-2002, הוא דוגמה למי שניצל את ההזדמנות. בסוף הרבעון השני של השנה הנוכחית, לדוגמה, דיווחה כלל חיתום על דיווידנד של 15 מיליון שקל לה זכה החתם הצעיר. אגדות שוק ההון מספרות על דמויות אחרות בשוק שהוצע להן להשתתף יחד עם סולטן בחלקו בכלל חיתום (30%) - והם סירבו לה.

כמובן שהמקצוענות והקרבה לשוק ההון פותחת גם הזדמנויות בניהול הכסף האישי. אדם מנוסה יכול למנף את עיסוקו ולעשות הרבה כסף - גם מכמה מאות אלפי שקלים שהוא משקיע.

"תל אביב זה לא ניו יורק או לונדון, והישראלים זה לא האמריקאים. אף אחד כאן לא בא עם ב.מ.וו Z4 לעבודה. אנשים מרוויחים יפה וחיים טוב - אבל לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבוד. אז הרווחת מיליון שקל בשנה. מה זה מיליון שקל? חצי מזה נשאר בנטו, ואחרי הוצאות על משפחה בסוף חסכת 150 אלף שקל בשנה. אי אפשר לקנות עם זה דירות יוקרה ויאכטות" (אנליסטית צעירה המרוויחה מאות אלפי שקלים בשנה).

אם רוצים להגדיר את ההבדל בין השוק הישראלי לאגדות על שווקי הפיננסים בארה"ב ובאירופה, ניתן לסכם זאת בשתי מלים: קטן יותר. אם חדרי המסחר הגדולים ביותר בתל אביב מונים 20 סוחרים - בוול סטריט מדובר על אולמות מסחר עם 100 סוחרים. אם בתל אביב מדברים על היקפי מסחר של מאות מיליונים - שם מדובר על מיליארדים. במקביל, ברוקר שמרוויח בתל אביב מיליון שקל בשנה, מרוויח בלונדון מיליון ליש"ט.

שוק ההון הישראלי אולי מנקר עיניים ברמה המקומית, אבל בשורה התחתונה מדובר על כמה עשרות שכירים שמרוויחים יותר מ-2 מיליון שקל בשנה. גם "תרבות העושר" הישראלית של צריכת מוצרי יוקרה היא בקנה מידה מקומי. ההבדל בין רמת חיים גבוהה לרמת חיים בינונית הוא לא גדול בהשוואה לפער הקיים בארה"ב.

הפינות שבהן כן ניתן לראות את סימני ההתעשרות של בודדים הן שוק דירות היוקרה - "מגדלי העשירים" בערים הגדולות התרבו בשנים האחרונות גם בזכות המגזר הפיננסי. רק השבוע דווח על 12 ברוקרים שרכשו 12 דירות בפרויקט אביב בפארק צמרת בתל אביב במחיר של 2.6 מיליון שקל האחת. כך גם ניתן למצוא יותר ויותר "בוטיקים" וחנויות איכות למוצרי מזון, לבוש והנעלה. אבל מסוקים פרטיים ויאכטות הם עדיין מצרך נדיר.

המקומות שבהם "המתעשרים הצעירים" עמם דיברנו מוציאים יותר - היו דווקא מחוץ לגבולות המדינה. השכיר המיליונר נהנה לפנק את עצמו בכך שהוא לא דופק חשבון כשהוא בחופשה בחו"ל - הן בכמות הנסיעות והן ביציאה למסעדות ולבתי מלון.

"נחמד לשבת ככה מול הים ולהביט בשקיעה. חבל רק שבמקצוע שלנו אי אפשר לעשות את זה. אתה תראה אותי יושב על המסך גם אחרי יום העבודה. שים אותי על שפת הבריכה - ותראה אותי יושב עם הלפטופ וממשיך לעקוב אחרי השוק. זה תחום שאתה חייב לחיות אותו כל הזמן, אם לא - אתה לא מתאים להיות בו. זה טלפונים באמצע הלילה. אבל מצד שני זה מה ששומר אותך חי, האדרנלין הזה. שים אותי ביאכטה ואני אשתעמם" (מנהל השקעות צעיר המרוויח כמיליון שקל בשנה).

מי שמדמיין חבורה של צעירים שנפלו במקום הנכון וידעו להרוויח כסף קל - טועה. נכון, למנהלי ההשקעות, האנליסטים מנהלי קרנות הגידור והחתמים אין מישהו שיושב להם על הראש וסופר את שעות העבודה שלהם. מצד שני, יש תביעה לזמינות מלאה של העובד למקום העבודה.

תוסיפו לכך את העובדה שהשווקים הפיננסים עובדים כל הזמן ובכל דקה מתרחש מסחר במקום כלשהו בעולם, ותקבלו עבודה שנמשכת בערבים ובסופי שבוע ומשתלטת על החיים. יותר מכך, העובדים בתחום מעידים על התובענות המנטלית הנובעת מהתעסקות במיליוני שקלים של לקוחות ולא מרשה להם להפסיק לעסוק בעבודה, מבחינה מחשבתית, בשום חלק של היום.

:"כדי להצליח בתחום הזה צריך לאהוב לנצח. להיות טיפוס עם תשוקה למקצוע ורעב בעיניים. מי שהוא Money Maker, שעושה דולרים טובים ומביא ביזנס - מתוגמל בהתאם" (מנהלת השקעות בת 36).

אז מה באמת צריך כדי להצליח? התגמול הגדול בשוק מגיע לאלו ש"מביאים את הכסף". מביאי הכסף הם משני סוגים. הסוג הראשון הוא מנהלי ההשקעות. בעולם שבו מנוהלים מאות מיליוני שקלים, מנהל השקעות מוכשר יכול לעשות את ההבדל המשמעותי בעבור בעלי בתי ההשקעות. ה"כוכבים" בתחום זה בשוק המקומי הם מעטים והתחרות עליהם קשה. הסוג השני הוא אנשי שיווק.

הערך המוסף של אנשי השיווק בשוק הפיננסים הוא בשורה חדשה יחסית. התחרות שנוצרה בעקבות רפורמת בכר על כספי המשקיעים יצרה את הצורך באנשים שיודעים לגייס כסף מהציבור ומשכורותיהם קפצו. בנוסף, הדרישות מהמנהלים הבכירים של בתי השקעות, כיום, הן לדעת לנהל כסף - אבל בו-זמנית גם להעביר מסר שיווקי, להעביר מצגות למשקיעים, לדעת לעבוד מול התקשורת הכלכלית ולהוביל דעת קהל. דוגמה כזאת היא מנהל השקעות כמו רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות אופק, שמביא ערך מוסף לבית ההשקעות שלו בזכות תכונות אלה. גם כאן, הטאלנטים הגדולים הם אלה שזוכים בכסף הגדול.

חוץ משני הזנים האלה אסור לשכוח את היזמים - שתמיד מתוגמלים על היכולת לזהות מגמות חדשות בשוק. רוי רגב, מייסד חברת תעודות הסל קסם מבית ההשקעות אקסלנס הוא דוגמה למי שידע להיכנס עם ענף חדש לשוק ולהשתלט עליו - ולגזור קופון בדמות אופציות בקסם.

"אני לוקח את הירידות בשוק באופן אישי. זה לא מקצוע לאנשים שמרנים. החודשיים האחרונים שלא היו טובים בשוק היו בשבילי תקופה של סבל. החוויה של לראות לקוחות מאוכזבים היא קשה. כשללקוחות לא טוב, לי לא טוב. כשיש את ה'הייפ' והאדרנלין של עסקה טובה - כולם מאושרים. אבל בחודשיים האחרונים זה הפוך. כשזה טוב זה טוב מאוד, אבל כשזה רע זה רע מאוד. אני מכיר מנהלי תיקים ששליש מהלקוחות שלהם עזבו אותם במשבר האחרון. כולם בישראל הרי רוצים לעשות סיבוב ולברוח. יכול להיות שזה בגלל הגיל, כי עם הגיל והוותק - פחות נהנים מהעליות אבל גם לומדים לסבול פחות מהירידות" (מנהל קרנות בן 32).

כפי שמי שמצליח בשוק ההון הגיע למה שהגיע בגלל היותו מעורב בניהול הכסף עד עמקי נשמתו, ניתן לשער כי תכונות אלה לא יאפשרו לאותו מנהל להיות מאושר כשהירידות בשוק יגיעו - וההסטוריה מוכיחה שהן תמיד מגיעות בסופו של דבר. הכסף הגדול שנצבר במשכורות העתק בתקופות הגיאות לא ייעלם, אבל סביבת העבודה לא תיוותר חיובית. הלקוחות של מנהל השקעות - אם אלה משקיעים מוסדיים (משמע מנהלי השקעות אחרים בשוק) או אזרחים פרטיים - לא יקבלו שום תירוץ ולא יחייכו אליך בבוקר אחרי שהם צפו אתמול בחלקים ניכרים מכספם נמחק בירידות בשוק אתמול. וזה לא משנה ש"השוק אשם, לא אתה".

"אם יבוא מיתון שליש מכוח האדם ייחתך ולשאר יורידו משכורות. אנחנו הרי נמצאים ב'אמא של השיאים'. מי שמרוויח כיום 25 אלף שקל - הרוויח לפני ארבע שנים 10,000. במיתון הכל יירד חזרה". (מנהל בכיר בשוק החיתום, בן 36).

רוב הפעילים בשוק מעריכים כי רמות השכר בתחום הפיננסים אכן מנופחות. הפתיחה של בתי השקעות חדשים יצרה ביקושים גבוהים לכוח אדם, ביקושים שיירדו משמעותית עם ההיחלשות בשוק. גם המשכורות, שחלקן הגדול נשען על בונוסים של סוף שנה - יירדו. שוק החיתום הוא דוגמה טובה גם כאן, שכן מרבית החתמים מודעים לכך שאחרי שהתחום נהנה מארבע שנים טובות, מגיעות שנים קשות שבהן הפעילות היא מזערית.

עם זאת, מפולות הן הזדמנות, או כפי שאמר אחד ממנהלי ההשקעות עמם דיברנו - "אני מייחל למפולת הגדולה. כי בגיל 33 הסיכון להרוויח בגדול הוא רק אחרי מפולת כזאת, שבה אתה מנצל את המחירים שירדו לרצפה - ולא בשום דרך אחרת".