טל רונן
גיל: 52
מצב משפחתי: נשוי + 3
מגורים: תל אביב
תפקידים קודמים: מייסד ומנכ"ל חברת Coaching, יועץ בכיר בחברת הקואוצ'ינג האמריקאית דדלי בוקנר ושות'
עוד משהו: נחשב לבעל השפעה גדולה על שרי אריסון. בזכותו הוטמע רעיון הקיימות בחברות שבשליטתה
בחדר ישיבות בצפון תל אביב מבעבע הר געש אנושי של רגשות ונבואות זעם. "נשארו לנו בין חמש לעשר שנים", מתפרץ ההר בקול נרעש, כשדחיפות גדולה חורכת את קולו. "אם לא נעשה משהו עכשיו - הכל ייגמר". הדובר הוא טל רונן, האיש שלטענתו הביא לפני 18 שנה את הקואוצ'ינג מארה"ב ועם לקוחותיו נמנים קבוצת אריסון, בנק דיסקונט וטלרד. רונן מציג בהתלהבות את הדבר הבא, הרעיון שיציל את כדור הארץ: הקיימות (Sustainability).
"אני פה כדי להשכים את המגזר העסקי, אותו מילייה שיש לי אליו דלת פתוחה", הוא מתרגש. "ח-יי-בים להציל את העולם, והעבר כבר הוכיח שאי אפשר לסמוך על ממשלות אימפוטנטיות. רק כשמובילי המגזר העסקי נכנסים למשהו - נוצר שינוי".
הניסיון להגדיר קיימות מתגלה כפשוט וקל: "אתה לא עושה שום דבר שפוגע בסיכויי הקיום של הילדים שלך", מסביר רונן. "קיימות היא סדר יום שלם, שכולל שמירה על הסביבה, הגנה על זכויות עובדים וסביבת עבודתם, שמירה על זכויות אדם, התנהלות אתית בעסקים, הקפדה על שקיפות עסקית כך שסיפור אנרון לא יחזור על עצמו, שיווק ופרסום נכונים וקשרי עסקים-קהילה. כל חלק מה'עוגה' חשוב בדיוק כמו החלקים האחרים".
לדבריו, זוהי מערכת שלמה שאין בה הקלות: "אי-אפשר לשמור על איכות הסביבה בלי לשמור על זכויות העובדים, אי אפשר לתרום לקהילה אבל לא להיות שקוף ללקוחות. מדובר במערך שלם של ערכים שחברות יהיו חייבות לעמוד בהם כדי שאפשר יהיה לחיות כאן לאורך זמן. בעולם כבר הבינו את זה, הגיע הזמן שגם בישראל".
אתה מתפרץ לדלת פתוחה: כל המגזר העסקי מדבר כיום "ירוק".
"רק אצלנו חיים עוד בעידן ה'ירוק'! אז חברות דלק עושות קמפיינים ירוקים. ביג דיל! זה עוזר כמו פלסטר למת! בעולם קורים דברים ורק אצלנו כולם עוד ישנים! בעולם מדברים כבר שנים על קיימות - תחום הרבה יותר רחב שקהילת העסקים הרדומה בישראל חייבת להירתם אליו".
איך תשכנע את הקהילה העסקית בישראל להירתם לעניין?
"דרך הראש ובעיקר דרך הלב. אנשי עסקים הם קודם כל בני אדם עם ילדים ומשפחה. לי יש נכדה בת שנתיים והידיעה שעוד לא קניתי לעצמי את כרטיס הכניסה לבת המצווה שלה מדירה שינה מעיני. גם לנוחי דנקנר יש ילדים, וגם הוא רוצה שהם יהיו פה בעוד 20 שנה".
האידיוט שעומד וצועק
רונן, 52, נולד בקיבוץ חמדיה שבבקעת בית שאן. אחרי השירות בצבא יצא ללמוד בארה"ב עיתונות וטלוויזיה, אך בסוף מצא עצמו עובד בחברת דדלי בוקנר ושות', שעסקה בשינוי של ארגונים. הוא התמחה שם בתחום הקואוצ'ינג ובין השאר עבד עם קבוצות כדורסל מליגת ה-NBA.
כששב לישראל ב-1988 ייסד את חברת קואוצ'ינג, שבראשה הוא עומד עד היום. עם הארגונים שעמם הוא עובד נמנים קבוצת אריסון, בנק דיסקונט, מקאן אריקסון, שטראוס וחיל האוויר.
לפני שלוש שנים השתנו חייו של רונן. הוא הוזמן להרצות בדרום אמריקה ושם נחשף למשנתו של אל גור, שהיה סגנו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון ועוסק בשנים האחרונות בהסברה למען איכות הסביבה.
"הבנתי שכדור הארץ בצרות", הוא אומר. "שאנחנו על רכבת דוהרת ובעוד שבעולם קוראים את הכתובת על הקיר בישראל עוד ישנים. אני האידיוט שעומד פה וצועק: תתעוררו!"
מן הצעקות עומד רונן לגזור קופון נאה. לפני כחודש הוא השיק את Global Transformation Group (GTG) - החברה הראשונה בישראל שמטרתה להחדיר את חשיבות הקיימות לראשם של אנשי עסקים מובילים. תהליך ההתעוררות כולל שיחות לגבי חשיבות העניין וסדנאות חשיבה - או במלים אחרות: עניין ארוך טווח שלא ניתן בחינם, ויסייע לאוויר הנקי אך גם לחשבון הבנק של כל העוסקים בו.
לרבים העניין אולי נשמע מוזר, אך לאירוע ההשקה שנערך בתל אביב הגיעו רבים מבכירי המשק. בין היתר היו שם יו"ר גיוון אימג'ינג ישראל מקוב, היו"ר לשעבר של בית ההשקעות הראל מוקי אברמוביץ', מנכ"לית קבוצת אריסון אפרת פלד, סמנכ"לית השיווק של נטפים עליזה תמיר, הפרסומאי אבנר בראל ובוקי אורן, שמקים בעבור קבוצת אריסון קרן השקעות שתתמחה בטכנולוגיות מים. את המגזר הציבורי ייצגו מנכ"ל בנק ישראל יעקב דנון, ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) ויו"ר המכון הישראלי לנפט ואנרגיה אמיר מקוב.
"אלה כולם אנשים שחושבים שצריך לעשות משהו", נרעש רונן מול הרמז הציני כי מדובר באידיאולוגיה רווחית. לדבריו, "מאז 1960 קפצה אוכלוסיית העולם משלושה מיליארד איש בלבד לשבעה מיליארד, וב-2020 צפויים לחיות 8 מיליארד איש על אותם משאבי טבע בדיוק.
"דו"חות מקיפים שפירסם האו"ם טוענים כי הטמפרטורה בעולם תעלה בשתי מעלות תוך שמונה שנים, וההתחממות הגלובלית תגרום לנזקים קטסטרופליים. הפשרת הקרחונים תציף ערים שלמות, תופעות כמו צונאמי והוריקנים בסגנון קתרינה יורגשו על בסיס יום-יומי.
"מייחסים לאיינשטיין אמירה שלפיה האנשים ייעלמו מעל פני האדמה חמש שנים אחרי הדבורים. הדבורנים בישראל זועקים כבר שנים על הפגיעה בכוורות עקב התמעטות שטחי הבר בשל בנייה. בחודשים האחרונים מתפרסמות ידיעות על מותן של מיליוני דבורים בארה"ב ובאירופה".
אידיאליזם פרגמטי
איך בדיוק הופכים לארגון מבוסס קיימות?
"חושבים איך להפוך את מוצרי הדגל ממפגעים סביבתיים לתומכי סביבה ואיך הארגון כולו צריך להתנהג בהגינות כלפי עובדיו, לקוחותיו וספקיו. זה יכול להיות מוסך קטן בחדרה או חברת ענק. מדובר בתהליך לא פשוט שדורש מחויבות, אומץ, חשיבה חדשנית ויכולת לערוך שינויים קיצוניים בפרק זמן קצר, כי פשוט אין לנו זמן".
תן דוגמאות לפעולות שצריכות לעשות היום חברות ישראליות שלא מתרגלות קיימות.
"חברה למוצרי פלסטיק חייבת להפסיק לייצר את המוצרים הרגילים ולעבור מהר לייצור מוצרים מתכלים. חברה שעוסקת במוצרי נייר, מספרים ועד כלי כתיבה, צריכה להפסיק לחשוב במושגים הקונוונציונליים ולחפש את הדבר הבא: נייר ממוחזר, ספרים דיגיטליים.
"חברת נדל"ן שבנתה עד היום מגדלים גבוהים חייבת להכניס לשיקולים שלה את השאלה איך היא לא פוגעת בסביבתה בעשרות השנים הקרובות. חברת דלק צריכה להשקיע הרבה מאוד במו"פ בתחום אנרגיית המימן. הרי מחיר הדלק עולה ויום אחד ניסע על מים. גם עיתון שפוגע ביערות הגשם חייב לחשוב על שינוי אסטרטגי.
"חשוב שבכל ארגון יהיה נציג קיימות, משהו בסגנון נציג הדורות הבאים שכבר אין בכנסת. כל החלטה של הארגון תעבור דרכו כדי לבדוק אם היא עומדת בכלל הפרמטרים, ואם הצעד לא פוגע בסביבה, בעובדים, בלקוחות, בשקיפות וכדומה. אם מתברר שהצעד פוגע - אסור לבצע אותו, גם אם בטווח הקצר הוא רווחי".
חברות עסקיות הוקמו קודם כל למטרות רווח. דרישות הקיימות עלולות לפגוע בשורה התחתונה.
"המשפט הזה פשוט לא נכון כיום, המשחק הזה נגמר. איש עסקים הטוען שעסק נועד רק להרוויח משול למי שטוען כי האדמה ישרה. כיום עסק נועד לספק ערך מוסף. אם אין לו חזון, שליחות וערך מוסף מובחן וייחודי הוא לא ישרוד לאורך זמן. אני לא מבקש מחברות להפסיד חס וחלילה, להפך: הכסף הגדול בכל העולם זז לעבר תחום הקיימות, לכן מדובר באידיאליזם פרגמטי.
"רק באחרונה פורסמו הרווחים שעשה ביל גייטס מתחום החשמל האלטרנטיווי. יש כיום אלפי הזדמנויות בתחום המים, תחליפי הדלק והמכוניות. שם נמצא הכסף הגדול, לא בתחומים המוכרים. חברות שלא יעשו את השינוי המתבקש לא ישרדו מהכיוון הכלכלי - בהנחה שהן ישרדו את סופו של כדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותו".
איך משתלב נושא זכויות האדם בעניין?
"לכל אדם הזכות לחיות. בעולם עם מחסור במים אנשים יזוזו ממקומם כדי לחפש מקורות מחיה ויפלשו לשטחים חדשים. התוצאה של נדידת העמים הזאת תהיה מלחמות. חייבים לפתור את עניין המים כדי שזכויות בסיסיות של אנשים יכובדו ותושבי כדור הארץ יוכלו לחיות בשלום זה לצד זה".
אולי אתה מגזים? כולנו זוכרים את באג 2000, שהיה היסטריה גלובלית והסתיים בקול ענות חלושה.
"הנתונים מוכיחים אחרת, ומלבד זה ייתכן שבאג 2000 נמנע בגלל ההיערכות. אני מעדיף להיערך כמו שצריך ולא להיפגע".
אם כולם צריכים להירתם לעניין למה אתה מחנך רק את החברות המובילות שיכולות לשלם?
"כי קל יותר לחנך שוק דרך המובילים. גם כשהבאתי קואוצ'ינג לישראל וכולם צחקו עלי עבדתי רק עם הגדולים, וכיום יש קואוצ'ינג תחת כל עץ רענן. הגדולים הם קובעי דעת הקהל והשוק מתיישר לפיהם. אם אני אצליח לרתום לנושא את דנקנר ותשובה ואדלסון ואריסון וכל האחרים שבמילייה - נצליח לעצור את הקטסטרופה שבפתח".
לא לחכות לממשלה
אילן בן דב, בעל השליטה בחברת סאני המייבאת לישראל את המכשירים הסלולריים של סמסונג, הוא תומך נלהב בקיימות. עם זאת, הוא הרבה פחות קיצוני מרונן.
"אנחנו לא בראנו את הכדור הזה ולכן יש לנו אמנם יכולת לפגוע בו, אך לא להרוס אותו לחלוטין", הוא אומר. "בטבע יש איזונים: מצד אחד קרחונים נמסים בקוטב ומצד שני, בדיוק מהסיבה הזו, נוצרים נתיבים חדשים שמחברים את האוקיאנוס האטלנטי לשקט ומקצרים את זמן השיט של האוניות המזהמות.
"העובדה שאנחנו לא נחסל את הכדור לא אומרת שלא צריך לטפל בו, ממש כמו שמטפלים בגוף אנושי חולה. מכיוון שהמגזר העסקי-תעשייתי עשה את רוב הנזק עד היום הוא זה שצריך להתעורר ולסייע בתיקונו. בעולם כבר מבינים את זה , בישראל עדיין לא".
לדברי בן דב, על הממשלה לחבור לתעשייה כדי לקדם את העניין. "בלי הממשלה דברים בסדרי גודל שכאלה לא יזוזו", הוא מסביר. "הייתי רוצה לראות את משרד התשתיות לוקח את הנושא ויוצר תמריצים להקטנת הזיהום, טיפול במים, עידוד לחיסכון באנרגיה פולטת פחמן וכדומה. מצד שני הוא צריך לעודד חברות ישראליות שנמצאות בשלבים שונים של פיתוח פתרונות.
"ישראל יכולה להיות מובילה עולמית בתחום האנרגיה החלופית ואני מקווה שבממשלה יעלו את זה לראש סדר העדיפויות בשת"פ עם המגזר העסקי. במקביל חייב לעשות כל אחד בחצרו ולבדוק אם הוא פועל על פי כללי קיימות בסיסיים".
האם כדאי לחכות לממשלה שתתעורר? רונן חושב שלא. "ההיסטוריה מוכיחה שממשלות מתקשות לייצר מהפכים ועד שהמגזר העסקי לא נרתם לא קורה כלום", הוא אומר. "הממשלה לא קובעת את הטרנד, היא רק הולכת אחריו. את סדר היום האמיתי קובע הקטר - המגזר העסקי - שמושך אחריו את הקרונות: הממשלה והעם".
קובי לוי, לשעבר מנכ"ל שטראוס וכיום משנה לנשיא פרוטרום ומנכ"ל חטיבת התמציות של החברה, לא מחכה לאף אחד. כבר לפני שנים הוא הבין שאין ברירה אלא לעבור לקיימות. "חברות שלא יעשו את זה פשוט ייענשו", הוא מנבא. "אנחנו לא מלכ"ר ולא ארגון פילנטרופי. הוקמנו כדי להרוויח ואפשר לעשות זאת משני כיוונים.
"הראשון הוא צמצום עלויות: כשהייתי בשטראוס גילינו שאנחנו שופכים לביוב מיליונים על מרכיבים כמו חלבון שומן, לקטוז, חומצות וכדומה. החלטנו למחזר, גם כדי לא להזיק לסביבה וגם כדי לחסוך כסף. בטווח הקצר השקענו המון, בטווח הארוך גילינו שאנחנו מגדילים רווח מכיוון שחוסכים בהוצאה, תוך שמירה על איכות הסביבה שיקרה לכולנו.
"הכיוון השני שמסייע לשורת הרווח הוא התחשבות בעובדים ובצורכי הלקוחות. עובדים מרוצים יתנו תפוקה גדולה וירצו לתרום יותר למקום עבודתם. לכן, לפי כללי הקיימות יש לדאוג שהם יאהבו את מקום עבודתם.
"גם צד הלקוחות הוא קריטי. אלה דורשים כיום יותר ויותר מוצרים שלא פוגעים בסביבה, ומוכנים לשלם בעבורם מחיר גבוה מהממוצע. קהל מחונך לא יהיה מוכן לצרוך בעתיד דברים שאינם כאלה, והחברה שמוכרת אותם תיענש דרך הארנק. חשוב להבין כי לקיימות בפני עצמה יש ערך מוגבל, אבל ברגע שהיא יוצרת גם ערך כלכלי - היא מנצחת. חברות שלא יהיו שם פשוט לא יהיו".
קיימות או אחריות תאגידית?
באחרונה הופיע תפקיד חדש בחברות בישראל: מנהל אחריות תאגידית. מדובר באדם האחראי לפיתוח, יישום והטמעה של עקרונות שונים בארגון: אתיקה, איכות סביבה, זכויות אדם, סביבת עבודה, שיווק וצרכנות, שקיפות ודיווח, שרשרת אספקה וקשרי קהילה.
על פי נתוני ארגון מעלה, המקדם את העניין, 30 חברות ותאגידים מהמובילים במשק כבר מעסיקים מנהלי תחום אחריות תאגידית במשרה מלאה. ביניהם נמצאים בנק הפועלים, קוקה קולה, בנק לאומי, קבוצת פישמן, בנק דיסקונט, רפאל ומיטב. חברות אחרות שבהן החלו בגיבוש תוכניות קיימות הן בגיר, תנובה, אינטל, בית החולים שערי צדק, דלתא, שטראוס, אקוגרין ואורמת.
מה ההבדל בין עקרונות הקיימות והאחריות התאגידית?
רונן: "אחריות תאגידית היא חלק מתמונה גדולה יותר שנקראת קיימות".
זה נשמע כמו אותו הדבר.
"אני אומר לך שלא. חצי מהארגונים שמחזיקים מנהלי אחריות תאגידית הם לקוחות שלי ואני מכיר את העניין היטב. מדובר בעניין חשוב מאוד אך חלקי. אם קיימות היא העוגה השלמה, אחריות תאגידית היא פרוסה ממנה".
מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית עוסק אף הוא בלימוד וקידום הקיימות בישראל. על פי נתוני המרכז גיבשו לא מעט רשויות מקומיות תוכניות אסטרטגיות ראשוניות לקידום קיימות. עם הרשויות האלה נמנות, בין השאר, תל אביב, חולון, נתניה, זכרון יעקב ומודיעין. במועצות האזורית משגב ומטה אשר כבר נמצאות התוכניות בשלבי יישום.
מרכז השל וקרן קרב יצרו גם את "הרשת הירוקה" - תוכנית חינוכית לקידום הקיימות. התוכנית מיושמת בכפר סבא, רעננה, נתניה, קרית עקרון, אור יהודה ועכו, ובאזור סחנין והמשולש הדרומי. גם החברה למתנסים מקדמת מתנסים "מקיימים", בין השאר בפתח תקוה, גבעת שאול, בנימינה, כסייפה, תמרה וחורפייש.
לא סתם אג'נדה ירוקה: בעולם מדברים על קיימות
טלי חרותי-סובר
5.10.2007 / 10:22