בעבור 35 אלף שקל - מכללת נתניה מבטיחה לבעלי תואר שני במשפטים מבר אילן תואר ראשון בשנה וחצי בלבד והסמכה

רק באחרונה העלתה לשכת עורכי הדין הצעה להקשיח את תנאי הקבלה של רישיון עריכת דין ולהעלות את ציון המעבר בבחינות ההסמכה בכתב מ-65 ל-70, כדי לבלום את ההצפה בשוק העבודה. ואולם, כעת נפתח פתח, בין אם בהסכמת הלשכה ובין אם בשתיקתה, עבור בעלי תארים ראשונים שברצונם להסב את המקצוע לעריכת דין.



אם כבר יש בידיכם תואר ראשון כלשהו ואתם שוקלים הסבה לקריירה משפטית, תוכלו מעתה לבחור במסלולי הלימודים לתואר שני במשפטים, המיועדים לאלה שאינם משפטנים, שמציעה אוניברסיטת בר אילן. מדובר במסלול עוקף הסמכה בעריכת דין, ללא לימודים לתואר ראשון מלא במשפטים.



אוניברסיטת בר אילן מציעה כבר כמה שנים מסלולי לימוד מקוצרים לתואר שני במשפטים, ללא תזה, לסטודנטים בעלי תארים ראשונים מתחומים שונים שאינם משפטים. בדרך זו ניתן לסיים לימודים לתואר שני במשפטים בתוך 14 חודשי לימוד בלבד - שני סמסטרים רגילים ועוד שני סמסטרים בקיץ. למסלול יכולים להתקבל בעלי תואר ראשון בכלכלה, מינהל עסקים וחשבונאות, ולבעלי תואר ראשון במדעי החברה, מדעי היהדות ומדעי הרוח.



הלימודים מתקיימים בדרך כלל באחר צהריים אחד במהלך השבוע וכן ביום שישי בבוקר. התוכנית, שנועדה בתחילה לרואי חשבון, התקבלה בחוסר אהדה בעולם האקדמי, בין השאר משום החשש שהיא תהווה מסלול עוקף ללימודי המשפטים המקובלים בתואר ראשון.



עם השנים הצליחה אוניברסיטת בר אילן להפיס את לב הספקנים, ובכל פרסומיה, ביניהם הידיעונים של מסלולים אלה, היא הדגישה בריש גלי כי "למניעת ספק מובהר כי הלימודים אינם מאפשרים עיסוק בעריכת דין". כלומר, לאוניברסיטה ולסטודנטים הלומדים במסלולים ייחודיים אלה היה ברור כי מדובר בלימודי העשרה במשפטים בלבד, שאינם מהווים כרטיס כניסה למקצוע עריכת הדין.



ואכן, במשך כמה שנים פעלו תוכניות הלימוד המקוצרות הללו מבלי שבוגריהן ביקשו או חשבו שתהיה להם אפשרות לעסוק במקצוע עריכת הדין.



ליבאי לא הסכים



באחרונה חל כרסום בהבחנה הברורה בין הלימודים המקוצרים לתואר שני במשפטים, לבין תואר ראשון מלא במשפטים, המאפשר להתמחות בעריכת דין ולגשת לבחינות לשכה לעורכי הדין. לפני כחודשיים פנה נציג ארגון הבוגרים של הסטודנטים בבר אילן לפרופ' דוד ליבאי, כדי שיחווה דעתו על כך שאין מניעה להתמחות במשפטים על יסוד הלימודים לתואר שני באוניברסיטה. ליבאי גרס כי הבקשה של הסטודנטים הבוגרים אינה מוצדקת, וסירב לספק להם את חוות הדעת המבוקשת.



לפיכך, פנה ארגון הבוגרים לכמה מכללות למשפטים, וקיים עמן משא ומתן בנוגע למשך הלימודים שיידרש מבוגרי בר אילן כדי לרכוש את הזכות להתמחות בעריכת דין, ומספר הפטורים מקורסים שכל מכללה תציע לאותם סטודנטים כדי למשוך אותם אליה.



המשא ומתן נוהל באופן הדומה ל"מכרז" עם שתי מכללות - הקריה האקדמית קריית אונו ומכללת נתניה. הזוכה היתה מכללת נתניה, שהציעה לסטודנטים בוגרי בר אילן תנאים נוחים יותר ומשך לימודים קצר יותר, כדי שיבואו להשלים את לימודיהם אצלה. הקריה האקדמית הציעה לבוגרים אלה שישלימו את לימודיהם למשך שנתיים וחצי, קבלת פטורים מקורסים שמחוץ לפקולטה, פטור משני סמינריונים ופטור מקורסי ההתמחות. לסטודנטים יינתן תואר ראשון במשפטים ואפשרות להתמחות בעריכת דין ולגשת לבחינות הלשכה. בעלי תואר ראשון מכל סוג שהוא יכולים לסיים תואר זה בקריה האקדמית בשלוש שנים (כך שהחיסכון הוא של חצי שנה בלבד). כידוע, תואר ראשון מלא ורגיל במשפטים אורך שלוש וחצי שנים.



מכללת נתניה, לעומת זאת, הציעה לבוגרי בר אילן תנאים טובים יותר. היא תציע להם החל מפברואר 2008, להשלים את לימודיהם לקראת התמחות במשפטים במשך חמישה סמסטרים, על פני שנה וחצי בלבד. הלימודים יתקיימו שלוש פעמים בשבוע (שני ימים בשעות אחר הצהריים במהלך השבוע וכן ביום שישי בבוקר). לאחר מכן יינתן לבוגרי בר אילן אלה תואר ראשון במשפטים של מכללת נתניה, המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), והם יוכלו להתמחות בעריכת דין שבסופה יוכלו גם לגשת לבחינות הלשכה. עלות הלימודים בתוכנית תהיה כ-35 אלף שקל לתואר - כמחצית מהעלות לתואר ראשון במכללה. התוכנית המיוחדת לבוגרי בר אילן עדיין דרושה אישור של המל"ג.



למתאימים בלבד



סגן נשיא מכללת נתניה, פרופ' סיני דויטש, החבר בצוות שניהל את המשא ומתן עם בוגרי התואר השני מבר אילן, מסר כי "הקבלה לתוכנית שתיפתח לסטודנטים אלה תהיה רגילה, ובכל מקרה היא תיעשה על בסיס אינדווידואלי ולא קולקטיווי". לדבריו, "מבוגר תואר ראשון שאינו במשפטים מקובל לדרוש שישה סמסטרים לצורך השלמת תואר בוגר במשפטים, ואילו כאן מדובר בבוגרי תואר שני שלמדו כבר כ-50 שעות של לימודי משפטים, ולכן יידרש מהם סמסטר אחד פחות.



"האפשרות להשלים תואר ראשון בתוך שנה וחצי לא תהיה פתוחה לכולם, אלא רק לסטודנטים שמתאימים לכך. תהיה ועדה שתבדוק את הנתונים של כל תלמיד לגופו, ותקבע את הדרישות ממנו. מי שיגיע עם קורסים מתאימים, יקבל פטורים מתאימים. הבהרתי לסטודנטים במסגרת המשא ומתן כי ההתאמה תהיה אישית, וסביר להניח שלא תהיה תוכנית לימודים זהה לכולם. יהיו סטודנטים שיידרשו להשלים סמסטר נוסף".



"בכל מקרה", הבהיר דויטש, "כל הסטודנטים יידרשו להשלים את כל הקורסים ויצטרכו ללמוד 140 שעות לתואר ראשון. הדבר היחיד שבו באנו לקראתם הוא, שאם המל"ג תדרוש מסטודנטים אלה להשלים קורסים נוספים או שעות נוספות במקצועות מסוימים, הם לא יחויבו בגינם בתשלום נוסף. מדובר בקבוצת סטודנטית איכותית ביותר, שלמכללה יש אינטרס לקלוט אותה". חרף דבריו, הסתייג דויטש כשאמר כי "עד עכשיו אף סטודנט לא נרשם לתוכנית, וכלל לא בטוח שהיא תפתח".



דיקן בית הספר למשפטים בקריה האקדמית קרית אונו ד"ר דודי שוורץ, שייסד את מסלולי לימודי המשפטים לבעלי תארים ראשונים שאינם במשפטים בעת שהיה דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מסר כי "נציגות של הסטודנטים הללו אכן פנתה אלינו. אנו לא היינו מוכנים להתפשר על הדרישות האקדמיות כפי שהם ביקשו, ולכן המשא ומתן התפוצץ ולא יצא ממנו שום דבר. ממילא, בעלי תארים ראשונים מכל תחום שהוא פטורים מלימודי קורסים חוץ פקולטיים שאינם במשפטים, כך שלא מדובר במתן הטבה לבוגרי התארים הללו".



בר אילן: "לנו אין יד ורגל בדבר"



דיקן בית הספר למשפטים בבר אילן פרופ' יפה זילברשץ, מסרה כי "תוכניות התואר השני של אוניברסיטת בר אילן משמשות להרחבת דעת, ואינן מיועדות להכשרה לעסוק במקצוע עריכת הדין. בבסיס התוכניות עומד רעיון מקביל לתוכניות ה-MBA, שבהן סטודנטים מדיסיפלינות שונות לומדים לתואר שני במינהל עסקים.



"מה שעושות המכללות אינו קשור בשום דרך לפקולטה. הן יכולות לקבל ללימודים כל תלמיד, בין אם הוא בוגר התוכניות שלנו ובין אם לאו, ולתת לו איזה פטורים שבדעתן לתת. לנו אין יד ורגל בדבר. הלימודים בתוכניות המיוחדות לתואר שני בבר אילן אינם מקנים שום פטור ללימודי תואר ראשון במשפטים בפקולטה באוניברסיטה".



מלשכת עורכי הדין נמסר כי "הלשכה היא גוף הפועל על פי חוק, וכי התנאים להירשם כמתמחה בעריכת דין מוסדרים בחוק. על פי החוק, מי שניתנה לו תעודת בוגר של פקולטה למשפטים המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, רשאי להירשם להתמחות במשפטים. ללשכה לא ידוע על הסדרים כאלה או אחרים ללימודי השלמה במשפטים, שלא על פי התנאים הקבועים בחוק. לא ברור ללשכה כיצד גורם כלשהו יכול 'לסכם' על קיום תוכנית שאינה עונה על דרישות החוק. הלשכה שוקדת על העלאת הרמה של עורכי הדין, בין היתר, על ידי ייזום העלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה והנהגת השתלמויות חובה לעורכי דין. בכוונת הלשכה לקיים דיון מהותי בדבר רמת המקצוע בתקופה הקרובה".



סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יצחק גנור, אמר כי העניין לא מוכר לו אישית, וכי "התוכנית החדשה של מכללת נתניה לא אושרה על ידי המל"ג. כאשר היא תוגש, נדון בה לפי כל הכללים שנועדו לבחון תוכניות MA או BA. המל"ג מקפידה על איכות התארים ולכן, כל הסדר שלא יענה על אמות המידה, ממילא לא יעמוד במבחנים שאנחנו עורכים". הוא הוסיף כי למיטב ידיעתו "עד היום מכללת נתניה לא הגישה למל"ג בקשה לאישור התוכנית האמורה".