לאמיר אלרועי, 31, נשוי+1, לוקח קצת זמן לספר שהוא הבן של. רק אחרי שעניין האב הנדיב, שהשקיע כמעט 800 אלף דולר מכיסו הפרטי בעסקי הבן, עולה שוב על השולחן, יוצא המרצע מן השק. האב הוא אלי אלרועי, יו"ר חברת הנדל"ן GTC מקבוצת קרדן הפועלת בעיקר במזרח אירופה וסוגרת עסקות במאות מיליונים. הבן, יזם צעיר, בוגר תואר שני במנהל עסקים וחובב כושר החליט להישאר במיליה.
הכל התחיל לפני עשר שנים, כשאלרועי הצעיר החליט להשקיע כמה שעות בכל שבוע בתחום הפיסי. בחדר הכושר "הסטנדרטי וההומה" הוא פגש את שגיא הלוי, 33, עורך דין בהשכלתו ("בשביל ההורים"), בעל תואר בתזונה קלינית ובוגר וינגייט, וכבר אז מדריך פרטי מבוקש. המפגש על המכשירים הפך לחברות עמוקה והשניים חלמו לפתוח עסק משותף.
ב-2005 יצא אלרועי ללימודי תואר שני בניהול ספורט (Sport Menegment) בארה"ב. "אמרתי לשגיא: חכה לי שנתיים ואני אביא לישראל משהו שנריץ ביחד" מספר אלרועי. הלוי חיכה והמשיך לשגשג בתחומו.
תוך כדי הלימודים נתקל אלרועי ברשת מכוני הכושר Fitness Together, שפועלת מאז 1985 בשיטת 'אחד על אחד'. "פגשתי ארגון שמנוהל כמו חברת היי-טק: חזון, מדדי ביצוע וסטנדרטים מדהימים של ניהול - כשהכל מאוד מוקפד ברור וחד-משמעי.
הקונצפט שעליו מבוססת החברה הוא מכון-בוטיק שמאפשר אימון בחדרי כושר פרטיים לחלוטין המלווה בשירות דקדקני - מבניית תוכנית אימון מפורטת בהרבה מתוכנית של חדר כושר רגיל, דרך מעקב תזונתי יום יומי ועד ליווי ביום גשם עד לאוטו עם המטרייה. "לרשת הזו" מסביר אלרועי "יש כללים מאוד מדויקים - החל מאופן קבלת הפנים ללקוח, דרך גודל בקבוק המים שצריך לתת ועד לקערת התפוחים השטופים בכניסה".
צלצול השכמה ויס מקס פרטי
את סניפי הרשת, הפזורים בעיקר בארה"ב מנהלים רק מקצוענים בעלי השכלה בתחום "איפה אפשר לדרוש דבר כזה בישראל?" שואל אלרועי "מנהל חדר כושר בישראל הוא בדרך כלל מדריך ותיק. אף אחד לא לומד ניהול ארגונים ספורטיוויים מהסיבה הפשוטה שתואר כזה בכלל לא קיים כאן. החובבנות בתחום חוגגת".
בקביל ללימודי התואר השני למד אלרועי את העבודה המעשית כשהקים סניף מקומי בפלורידה ושימש בתפקיד המנהל המקצועי שלו. ב-2006 החליט שהוא רוצה לחזור לישראל, הפעם כזכיין. באופן טבעי הציע להלוי שותפות.
"זה לא היה תהליך פשוט", מספר הלוי, "הגשנו מועמדות ועשו עלינו תחקירים מקיפים - מקצועיים ופיננסים. ביקשו תארים, הסמכות, הוכחות לניסיון בתחום. במקביל, נדרשנו לעבור תהליך לימוד אינטנסיווי בבית הספר לזכיינים של החברה". 130 אלף דולר ירקרקים שילשלו הלוי ואלרועי לכיסם של בעלי החברה עבור זכיון בלעדיי לישראל. 10,000 נוספים הם משלמים בעד כל סניף שנפתח, כל זה עוד לפני ששילמו שקל עבור השכרת המקום ולפני שקנו את המכונה הרא שונה.
מאיפה המימון הראשוני?
אלרועי: "אבי התאמן אצל שגיא, ירד במשקל ונראה מעולה. הדלקתי אותו על התחום והוא השקיע".
אחוזי השליטה בחברה שהקימו השניים מתחלקים, כמו ההשקעה, באופן לא פרופורציונלי: 80% שייכים לאלרועי האב, 20% הנוספים מתחלקים שווה בשווה בין היזמים. עד היום, כשהם מחזיקים שני סניפים - בסביון ובצפון תל אביב - הושקעו ברשת הישראלית הצעירה קרוב למיליון דולר.
נכנסתם לאחד התחומים הרוויים בישראל.
הלוי: "זה לא מדויק. חדרי כושר אמנם צצים כפטריות אחרי הגשם אבל חדר כושר פרטי הוא דבר שקשה למצוא בישראל. נכון שאנשים מחזיקים חדרים כאלה בבתים, אבל כשאתה מגיע למכון שיש בו עושר של מכשירים בדיוק בשעה הנוחה לך, מקבל מדריך מקצועי שהוא שלך בלבד, חדר שבו נמצאים רק אתה והוא בלי עשרות עיניים בולשות נוצרת מחויבות אמיתית.
יש בישראל שכבה לא קטנה של אנשים שרגילים לשירותי VIP בכל תחום: הם טסים ביזנס או מחלקה ראשונה, יושבים בטרקלינים בשדות תעופה, מקבלים חדרים מצוינים במלונות הכי טובים והמעסה מגיע אליהם הביתה. אנחנו יודעים לתת את שירותי ה-VIP בתחום הכושר האישי.
"לעיתים זה גולש גם לתחומים ביזאריים: יש לנו זוג לקוחות שמקבל, למשל, צלצול השכמה בכל בוקר. אם אנחנו לא מעירים אותם, הם לא באים. אחרים, שמקבלים יעוץ תזונתי צמוד, שולחים לי sms ממסעדות ושאלים איזו מנה להעדיף, גם אם הם בניו יורק וכאן אמצע הלילה. יש לנו לקוח שמתאמן בסביון ואז מגיע לסניף התל אביבי רק כדי להתקלח (במקלחת הפרטית, אין פה מקלחת משותפת) כי זה יותר קרוב לו לעבודה. לקוח אחר שלנו לא היה לא מרוצה מהמסך האישי באזור האירובי אז הזמנו לו יס מקס ואנחנו דואגים להקליט לו את התוכניות האהובות עליו".
והם מוכנים, כמובן, לשלם.
"הם משלמים בעד כל שירות טוב. מדובר בהמשך ישיר לחיי היום-יום שלהם".
המחירים שהשניים גובים עבור השילוב של כושר ופינוקים הם אכן מחירי אלפיון עליון. 235-285 שקל לאימון בודד (כמו מחיר חודשי ממוצע למנוי בקאנטרי קלאב רגיל). 24 אימונים יעלו 6,600 שקל ו-200 אימונים - חבילה שחביבה מאוד על לקוחות הרשת - יעלו לא פחות מ-47 אלף שקל.
60% מן הלקוחות הן נשים, רובן נשים-של. (השאר הם אנשי עסקים, חלקם מבכירי המשק בהווה או בעבר, שנפגשים על המרפסת אחרי אימון או באים לשתות קפה בבוקר יום שישי. "הם לא עושים פה רק כושר אלא גם מינגלינג שנוצר בתוך סוג של מועדון סגור", מסביר הלוי "כבר נסגרו פה כמה וכמה עסקות גדולות".
מכיוון שלא מדובר במנוי אישי, אלא בחבילת אימונים נרכשת יכולים כל בני המשפחה ליהנות מהעניין. בביקורי בסניף שבצהלה פגשתי בן תשחורת שלא צריך לחכות שפינת המשקולות תתפנה.
כמה משנה העובדה שאחד מכם חי בתוך המילייה הזה?
הלוי: "זה עוזר. הם מרגישים איתנו בנוח כי יודעים שאמיר לא כאן בשביל לקחת להם את הכסף. ברור להם שאנחנו כאן מאהבת המקצוע והשירות, ולא מסיבות אחרות".
ההצלחה הגדולה של הסניף בסביון הביאה בתוך שבעה חודשים בלבד לפתיחת סניף שני. תחזית המכירות ל-2007 היא 1.5 מיליון שקל לסניף. היזמים מעריכים כי ההשקעה תוחזר בתוך שלוש-חמש שנים, אך הם לא נחים על אופני הספינינג: בקרוב יוקמו עוד שישה-שמונה סניפים בישראל (השניים מחפשים זכייני משנה), ועינייהם כבר נלטשות לעבר מזרח אירופה, שם ישתמשו בקשרים הענפים של אלרועי האב.
אתם גאים בכך שתמהיל הלקוחות שלכם הומוגני: אנשי עסקים בכירים ומהוגנים ומשפחותיהם. מה יקרה אם מישהו מאיזו משפחת פשע או איזה אוליגרך מפוקפק ירצה לבוא להתאמן אצלכם?
אלרועי: אני באמת לא יודע. הלקוחות שלנו לא יאפשרו את זה. במחשבה שנייה, סביר להניח שזה לא יקרה. בחוגים האלה לא אוהבים פרטיות, הם צריכים איתם את כל החמולה".
yazam@themarker.com
לא מזיעים עם כולם: אמיר אלרועי ושגיא הלוי מקימים מועדון כושר לאלפיון העליון
טלי חרותי-סובר
7.10.2007 / 9:11