הרעיון של יו"ר דיסקונט ליצור קבוצה בנקאית נשמע אטרקטיווי, אך במערכת הבנקאית מדברים על בנק במצב קשה

מאת עמית שרביט

יו"ר בנק דיסקונט , אריה מינטקביץ, מעוניין ליצור קבוצה בנקאית גדולה נוספת שתתחרה בבנק פועלים ולאומי, היוצרים דואופול במערכת הבנקאית.

חברת נכסים מ.י התכנסה ביום חמישי כדי לשמוע סקירה שהכינו אנליסטים על מצבו של בנק דיסקונט. לאחר שהישיבה התארכה מעבר לזמן שהוקצב לה, הוחלט להתכנס שוב בעוד שבועיים כדי להמשיך בדיון. נכסים מ.י תיאלץ להתייחס גם לבלון הניסוי שנזרק לפני כשבועיים לחלל האוויר: מיזוג של מרכנתיל-דיסקונט עם בנק אגוד, ובשלב השני מיזוג של דיסקונט עם הבנק הבינלאומי או בנק המזרחי.

על פניו, הרעיון של יו"ר בנק דיסקונט, אריה מינטקביץ, נשמע אטרקטיווי - יצירת קבוצה בנקאית גדולה נוספת בתתחרה בבנק פועלים ולאומי, שיוצרים דואופול במערכת הבנקאית. בנוסף, מיזוג בין בנק דיסקונט לבנקים בבעלות פרטית תביא למעשה להתחלת תהליך ההפרטה. למדינה יש כיום כ-60% ממניות הבנק, ובקבוצה העתידית המדינה אמורה להיות מדוללת, אולם סביר להניח כי היא תהיה עדיין גורם דומיננטי בקבוצה כזו.

עם זאת, במערכת הבנקאית מעריכים כי הסיכוי שמיזוג בין הבנקים יצא לפועל - אינו גבוה. "מדובר ברעיון תאורטי בלבד, שנידון בינתיים בין פקידים", אמר בכיר במערכת הבנקאית. "מינטקביץ חי בתקווה שאולי מישהו יפתור לו את הבעיה - בנק ששרוי במצב קשה עם עובדים מיותרים וועד חזק, מערכות מחשב ישנות וקליינטים שבורחים", הוסיף.

"מיזוג אומר שצריך ליצור ערך לבעלי השליטה. איך זה יקרה בדיסקונט? צריך לבצע בבנק תוכנית פרישה המונית לאלפי עובדים, לחסל מחלקות כפולות ולאחד פונקציות. לבנק יש ועד אגרסיווי אשר יערים קשיים, ונראה כי ייאלצו לקנות אותם בהרבה מאוד כסף", מעריכים במערכת הבנקאית.

יו"ר ועד עובדי דיסקונט, ריקי בכר, כבר הצהיר שיעשה הכל כדי למנוע את המיזוג. גם ועדי העובדים של הבנקים הבינוניים התכנסו בשבוע שעבר והחליטו לסכל כל יוזמה למיזוג. הם גם איימו בהכרזת סכסוך עבודה שיקיף 8,000 מעובדי הבנקים הבינוניים. עד כה לא היו פניות ממשיות לבעלי השליטה בבנק אגוד, בבינלאומי או במזרחי. ישעיהו לנדאו מאגוד: "איש לא פנה ולא דיבר איתנו. אנחנו בנק פרטי, ולא יכולים להכתיב לנו עסקות של מיזוג או איחוד", אמר.

"בעלי השליטה באגוד (שלמה אליהו, ישעיהו לנדאו ויורשי לובינסקי), או בבינלאומי (משפחת ספרא), או במזרחי (משפחת ורטהיים ועופר) יסכימו למיזוג רק אם המדינה תתחייב למכור להם את אחזקותיה בבנק", אומר בכיר במערכת הבנקאית.

צריך להביא בחשבון גם את היחסים השוררים בין בעלי השליטה בבנקים. בבנק אגוד למשל, לאליהו אין אינטרס להיות בעל מניות קטן בקבוצה גדולה. הוא יעדיף להוביל קבוצה שתחזיק מוסד פיננסי, או לנצל הזדמנויות פיננסיות. כך אגר עד כה כ-8.1% ממניות בנק לאומי, בהיקף שמתקרב לכמיליארד שקל. הוא ינסה לרכוש עד 10% ממניות הבנק בהתאם למצב השווקים. כן הוא מנסה לחבור לבעלי העניין האחרים בלאומי (מגדל - 8%, ואוצר ההתיישבות היהודית - 5%). כשהמדינה תחליט על הפרטה, כלומר על מכירת מניות בבורסה, הקבוצה תהיה המועמדת העיקרית לשליטה בבנק.

אליהו לא רכש את אגוד בהלוואות ממונפות, ולכן תשלומי הריבית אינם מכבידים עליו. אפשר להעריך כי הוא ימכור את אחזקותיו (כ-25%) תמורת פרמיה נאותה.

בעל מניות נוסף באגוד, ישעיהו לנדאו, לא יתנגד ככל הנראה למיזוג. יורשי לובינסקי מסוכסכים ביניהם, ולכן סביר כי בעתיד יבקשו למכור את אחזקותיהם בבנק.

משפחת ספרא מהבינלאומי פנתה בעבר למשרד האוצר וביקשה להשתתף בתהליך הפרטת בנק לאומי. גורמים בקבוצה ניסו לעניין בעבר גם את סיטיבנק ברכישת לאומי. לגבי בעלי השליטה בבנק מזרחי, ההערכות הן כי היחסים המעורערים בין משפחת ורטהיים למשפחת עופר - יקשו עליהן לקבל החלטה בעניין מיזוג.

בנקאי בכיר באחד משני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, דווקא תומך ברעיון המיזוג. "יצירת קבוצה שלישית גדולה שתתחרה בשני הבנקים הגדולים תשרת בסופו של דבר גם את האינטרסים שלהם. כך המפקח ירד מהגב שלנו וייתן לנו לעבוד ולפתח את הפעילות הבנקאית", אמר.

המפקח על הבנקים, יצחק טל, נתן את ברכת הדרך העקרונית למיזוג בין בנקים בינוניים, כמו הבנק הבינלאומי ומזרחי. מראיונות בתקשורת עולה כי טל רואה בדיסקונט בנק בינוני, ואינו דוחה את האפשרות למיזוגו.

עם זאת טל חושש מכישלון של מיזוג, למשל במקרה שאחד מבעלי המניות בקבוצה שאמורה להתגבש - יחליט לפרוש. הוא גם חושש מחוסר יציבות של הבנק ומנטישת לקוחות המונית במהלך המיזוג עצמו.

בנק ישראל סירב להגיב, אך מקור בבנק המרכזי אמר כי העניין לא נמצא על שולחנו של טל. מקור במערכת הבנקאית אמר כי טל דחה בעבר יוזמה של מינטקביץ למזג בין מרכנתיל לאגוד.

נראה כי הבחירה העומדת בפני בנק ישראל היא בין יציבות הבנקים הבינוניים והקטנים, לבין פגיעה מסוימת בתחרות. "ההנחה הרווחת היא שכמה שיש יותר בנקים - התחרות גדלה. עם זאת ניסיון השנים האחרונות מראה שלגודל יש משמעות. היתרון לגודל קיים בהקשר של לווה בודד, השקעה בתשתית ומערכות מחשוב, שבנקים קטנים מתקשים לבצע. בנק גדול יכול להציע יותר משני בנקים קטנים", אומר בנקאי בכיר.

"למיזוג בין בנקים יתרונות רבים כמי הוזלת עלויות, שימוש מושכל בטכנולוגיה, שיפור השירות ללקוח, בעיקר לכאלה שדורשים שירותים אוניברסליים, וזו גם תרומה ליציבות הבנקים", אומר פרופ' אמיר ברנע.

בעל עניין באחד הבנקים מסכם: "ייתכן שטל יסכים לעסקת מיזוג בתנאים מסוימים, אך עדיין צריך לתפור עסקה עם בעלי השליטה. קשה לראות כיצד פקידים מובילים מהלך מורכב למיזוג שניים או שלושה בנקים".

הבעיות של דיסקונט

מקור במערכת הבנקאית העריך כי "אין כרגע מועמדים רציניים המעונינים לרכוש את השליטה בבנק דיסקונט, ולכן מיותר לתלות מודעה שאומרת כי הבנק למכירה", אמר. למרות שברבעון האחרון הציג בנק דיסקונט רווחיות - לאחר שלושה רבעונים רצופים שבהם רשם הפסדים - עדיין הוא ניצב בפני כמה בעיות מהותיות, כמו איכות תיק האשראי ומבנה הון בעייתי, שמקשי