מנכ"ל דויטשה טלקום בביקור בישראל: "מקווה להרחיב את שיתוף הפעולה עם התעשייה הישראלית"

"אני מקווה להרחיב את שיתוף הפעולה עם התעשייה הישראלית", כך הצהיר היום רנה אוברמן, מנכ"ל ענקית התקשורת הגרמנית דויטשה טלקום ואחד המנהלים החזקים ביותר בתעשייה העולמית, בפגישה שערך הבוקר בירושלים עם בכירים בתעשיית התקשורת וחברות הסטארט אפ הישראליות. את המפגש ערך מכון היצוא. אוברמן, שמנהל את חברת הטלקום הגדולה באירופה והחמישית בגודלה בעולם, פרס בפני הנוכחים את משנתו. מנהלי חברות ההיי-טק התעניינו בעיקר בארנק של אוברמן, אך הוא מצידו אסף בחמימות את כרטיסי הביקור של באי המפגש, אך נמנע מלצאת בהצהרות על הכוונה של חברת הענק הגרמנית להשקיע בחברות המקומיות.



אוברמן הוא הציג תפישת עולם מאוד ברורה, מסודרת, ולעתים לא ערבה לאוזני כמה ממנהלי הסטארט-אפים שמפתחים פתרונות בתחומים שאוברמן פחות מאמין בהם. "אני לא מאמין שיהיה מיזוג של יכולות קו נייח וקו נייד למכשיר אחד, אבל אולי אני שמרן מדי", הוא אמר, וציין כי "כבר ב-1994 דיברו איתי לראשונה על ה-FMC (מיזוג הקו הנייד והנייח) וזה עדיין לא קרה".



לכאורה נשמע מאוד הגיוני שלקוח סלולר שמגיע הביתה ידבר ברשת הקווית הזולה בהרבה, אך בפועל אין לאף אחד בתעשייה אינטרס אמיתי לדחוף את הפתרון הזה - כיוון שחברות הסלולר לא רוצות לאבד דקות שיחה לטובת חברות הטלפוניה הקווית, ואלה האחרונות מחזיקות לא פעם בזרוע סלולרית רווחית ולא בנקל ימירו הכנסות גבוהות בהכנסות נמוכות יותר. אוברמן יודע על מה הוא מדבר, כיוון שקודם למינויו כמנכ"ל דויטשה טלקום, בנובמבר 2006, הוא היה מנכ"ל חטיבת הסלולר של החברה.



עוד תעשייה שלא ממש תצא עם בשורה ממפגש עם אוברמן היא תעשיית טכנולוגיית האלחוט ה-WiMax. אוברמן הדגיש כי דויטשה טלקום תצעד בנתיב פיתוח רשתות הסלולר הקיימות והצהיר בגלוי כי חזון רשתות התקשורת שלו היא טכנולוגיית ה-LTE (ההתפתחות הטבעית של רשתות דור 3.5 הנוכחיות), והוא לא ממש מחכה ל-WiMax כחלופה. "אנחנו פתוחים גם כלפי ה-WiMax אבל כבר בתוך שנתיים עד שלוש תותקן טכנולוגיית ה-LTE העדיפה. עם זאת כמובן שאין לי שום דבר רע להגיד על ה-WiMax". אוברמן הפתיע כשאמר כי הצורך של חברות הסלולר הגדולות באירופה לשדרג את תשתיות התקשורת שלהן ברור מתמיד, "התעשייה צועדת לקראת גבול מיצוי ספקטרום התדרים בדור השלישי באירופה".



מי שצריך היה להיות מרוכז בהרצאה יותר מהאחרים הוא מנכ"ל בזק, אבי גבאי. בין גבאי ואוברמן לא מעט מהמשותף בכל הקשור להתמודדות עם אתגרי העתיד. שניהם מתמודדים עם תהליך של צמצום מאסיווי בכוח האדם כתנאי להתייעלות מתחייבת; ושניהם מביטים בחשש בגרף היורד של מספר קווי הטלפון הנייח ומחפשים דרכים אפקטיוויות לייצר הכנסות ממקורות ומנועי צמיחה חדשים.



כשאוברמן התעניין ברוחבי הפס המוצעים בישראל, השיב גבאי בקול חלש "אנחנו מספקים עד רוחב פס של 5 מגה", אוברמן, מצידו, הזדרז והדגיש את הפער האדיר הקיים בגרמניה, "אנחנו משקיעים בטכנולוגיית ה-VDSL ובאסטרטגיה של הגעה לבתים ברוחב פס אפקטיווי של 35-40 מגה. נכון לסוף 2006 כבר בכ-10 ערים פועלת הטכנולוגיה, ועד סוף 2008 כ-50 ערים בגרמניה יספקו שירותי VDSL". אוברמן הדגיש כי רוחבי הפס הם הסיכוי היחיד לקבל שידורי וידיאו וטלוויזיה באיכות גבוהה לבתים, ולנצל את ההזדמנות הטמונה ב-IPTV (שידורי טלוויזיה בפרוטוקול האינטרנט).



את ההזדמנות הגדולה ביותר מוצא אוברמן בשירותים הניידים. "ההזדמנות שבמובייל רק בראשיתה. אנחנו חייבים להיות בחזית פיתוח האינטרנט הסלולרי". לדויטשה טלקום מחזור של כ-61 מיליארד יורו בשנה, מהם כבר כ-32 מיליארד יורו מגיעים משירותי הסלולר, בעוד שירותי הטלפוניה הקווית תורמים כעת רק 24 מיליארד יורו בשנה. דויטשה טלקום מאבדת בעקביות מאות אלפי קווי טלפון נייח ברבעון, ובשנה שעברה היא איבדה כ-2 מיליון קווים ונפגעה בשיעור הרווחיות. התחרות בדויטשה טלקום גוברת, בעיקר מצד וודאפון וטלקום איטליה.



ההידרדרות בתוצאות הכספיות היתה גם אחת הסיבות להחלפת המנכ"לים בחברה. מאז שנכנס אוברמן לתפקיד הוא מקפיד להגדיל את ההכנסות של דויטשה טלקום המגיעות מחוץ לגרמניה, "השנה יחצו ההכנסות שלנו מהפעילות מחוץ לגרמניה את רף 50%, אחרי שבשנה שעברה הן הסתכמו בכ-47% בתמהיל ההכנסות. בגרמניה אנחנו כבר לא מסוגלים לגדול יותר, וכשהממשלה היא בעלת המניות הגדולה ביותר שלנו (32%) זה הישג עוד יותר גדול". דויטשה טלקום רוכשת חברות בעיקר בצפון ומזרח אירופה ומגדילה את נתח השוק שלה וההכנסות.



"הצמיחה הגדולה מצויה בשירותי הדאטה בסלולר. צמחנו בכ-42% בשנה שעברה וקצב זה יישמר. ההזדמנויות כעת ברכישת פעילויות סלולר אינן קלות עוד, ודי קשה למצוא הזדמנויות במחירים נוחים", אומר אוברמן. לדעתו, שוק הסלולר בגרמניה יכל לצמוח אף בקצבים גבוהים יותר באם במקום לסבסד מאוד את המכשירים הסלולריים ולשמור על רמות תעריפים גבוהות ביותר, היו פועלים הפוך. "מחירים נמוכים הם המפתח לצמיחה. חינוך השוק מגיע רק מהגדלת שימושים". לדברי אוברמן, שירותי סלולר מבוססי מיקום צפויים לשמש כמפתח להתפתחות של אפליקציות שירות נוספות בעתיד.



אוברמן חוזר שוב ושוב על קביעתו שהאינטרנט הסלולרי ופיתוחו הוא בעל חשיבות מכרעת להמשך הצמיחה בסלולר. זה מסביר את השתייכותה של דויטשה טלקום, לקונסורציום חברות ענק בתקשורת, שמנסים בחודשים האחרונים לפתח מנוע חיפוש סלולרי שיתחרה בגוגל וביאהו. אוברמן שם דגש על הפוטנציאל האדיר כדבריו הטמון בדואר האלקטרוני הנייד, "הדואר האלקטרוני במובייל נשלח היום בשיעורים נמוכים ביותר בהשוואה לדואר האלקטרוני במחשב ללא סיבה".



מבט בשיעורי הרווחיות של חברת הענק (רווח תזרימי EBITDA ותזרים שוטף) מלמד כי היא נמצאת בתנופת השקעות. במקביל, מתמקדת דויטשה טלקום בהתייעלות ובנתח השוק שלה. החברה פועלת בסביבה רגולטורית לא פשוטה בכל הקשור ליכולת לפטר עובדים, אך אוברמן מציין כי זה הכרחי. בחברה ממשלתית שמונה 248 אלף עובדים, זה לא פשוט כלל. דויטשה טלקום הופרטה ב-1996, אך הטענה היא שהיא עד היום מושפעת מקשרים פוליטיים ולחץ האיגודים.



מבנה החברה ממוקד כעת בשלוש זרועות פעילות: T-Home לכל הפעילות שמנוי נדרש לה בין כתלי הבית; T-Mobile לפעילות הניידת; ו-T-systems, החברה הבת בתחום מערכות מידע וטלקומוניקציה, שנציגיה הגיעו לאחרונה לישראל ונפגשו עם חברות תוכנה ישראליות. נוסף על האפשרות ש-T-systems תקיים שיתופי פעולה עם התעשייה המקומית, דויטשה טלקום כבר הקימה לפני כשנה מעבדות מחקר באוניברסיטת בן גוריון בהשקעה של מיליוני דולרים. זו היתה הפעם הראשונה שהיא הקימה מעבדה מחוץ לגבולות גרמניה. כיום עובדים בה כמאה איש, אומר אוברמן, ומדגיש כי המעבדות מתמקדות במחקר מתקדם בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת.

דויטשה טלקום אומנם הודיעה בעבר כי היא בוחנת אפשרויות להשקיע גם במסגרת קרנות הון סיכון ישראליות ועוקבת אחר ההתפתחויות בשוק התקשורת בישראל כדי לבחון את האפשרויות העסקיות מבחינתה, אך לאוברמן אין בשורות, ולא כל כך מהר תחזור דויטשה טלקום להחזקות במניות חברות תקשורת בישראל, כפי שהחזיקה בעבר בחברת השיחות הבינלאומיות ברק (10.5%). עם זאת, דויטשה טלקום השקיעה באחרונה בחברת ה-VoIP (טלפוניה באינטרנט) הישראלית-אוסטרית ג'אג'ה. אוברמן מודע לקשיים שניצבים בפני חברות סטארט אפ קטנות בגישה והתקשרות עם הענקית הגרמנית וטען כי "אנחנו מנסים לפשט את העבודה מולנו, רק תהיו סבלניים".