העליון החליט: לא ימונה כונס מפקח לשותפות שרגא בירן, למרות בקשתו של צדקיהו הרמולין

ניצחון של שרגא בירן במערכה נגד צדקיהו הרמולין על מינוי כונס מפקח למשרד: בית המשפט העליון קבע כי אין מקום למנות כונס מפקח לשותפות שרגא בירן.



הרמולין טען בתביעתו כי הוא שותף בשיעור של 19% בשותפות, ולאחר שהודיע ב-2005 על פירוק השותפות והגיש תביעה בעניין, פעלו שותפיו - שרגא ובועז בירן ודיויד אמיד - לבצע פירוק דה-פקטו שלווה בכך שהסירו את שמו מנייר המכתבים של השותפות, הרחיקו אותו מהשותפות והשתלטו על נכסיה. לאחר שנדחתה בקשתו לאפשר לו להיכנס למשרדי השותפות לשם עבודה שם, ביקש הרמולין, באמצעות עוה"ד יוסי שגב וסיני אליאס, למנות כונס מפקח אשר יוכל להכנס למשרדי השותפות ולבדוק שעסקי השותפות מתנהלים באורח תקין ולדווח להרמולין על כל מעשה העלול לקפח את זכויותיו.



בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. בערעור לעליון טען הרמולין כי אי מתן הסעד מהווה "הפקרה" של זכויותיו הקנייניות וכמעט מתן לגיטימציה להשלכתו מביתו שלו.



השופט אשר גרוניס דחה את הערעור. לדבריו, הרמולין לא הראה כי יש צורך במינוי הכונס כדי להבטיח את קיומה התקין של התביעה העיקרית או לשם ביצועו היעיל של פסק הדין שיינתן.



השופט קבע כי לא שוכנע כי מינויו של כונס מפקח עשוי להקטין משמעותית את הסיכוי שהשותפים יפעלו לקיפוח זכויותיו, גם אם יונח כי אכן קיים סיכוי לכך.



לדבריו, מינויו של כונס מפקח עלול להכביד משמעותית על ניהול השותפות ועל תפקודה. לעומת זאת, מומחה שימונה בבוא העת יוכל לשחזר את הנתונים הרלוונטיים לצורך ההתחשבנות שתיערך בין הצדדים.



לאור שיקולים אלה, ובשל הימנעותו של הרמולין להגיש את הבקשה במשך שנתיים וחצי מאז הגיש את התביעה העיקרית, הוחלט לדחות את הערעור, ללא צו להוצאות. בירן יוצג על ידי עו"ד רם כספי, ועוה"ד ניר כהן ורוני לפן ממשרד ניר כהן, לשם ושות'.



(רע"א 6296/07)