ראש הההוצאה לפועל: משכנתא של חצי מיליון שקל קודמת לחוב לרשות המסים

בדרך כלל מגן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו על זכויות בודדים הנאבקים בתאגידים גדולים. ואולם ראש לשכת ההוצאה לפועל בירושלים, הרשם נמרוד פלקס, רתם בשבוע שעבר את חוק היסוד דווקא כדי להגן על חוב לבנק לאומי למשכנתאות מפני דרישת רשום המסים לקבל לידיה חוב מס שבח.



החברה הקבלנית שירנית מכרה את הנכס לבני זוג מתקוע. כדי לרכוש את הנכס לוו בני הזוג כסף מבנק לאומי למשכנתאות. משלא עמדו בהתחייבויות מונה כונס נכסים והנכס נמכר. ואולם בהליך הכינוס נודע כי מס השבח בעבור רכישת הדירה הראשונית על ידי בני הזוג מעולם לא שולם לרשות המסים. השאלה היתה אם יש לפרוע את המס החל על שירנית בגין העסקה הראשונה עוד לפני פירעון החוב לבנק, שהוא נושה מובטח. ברור שאין די כסף כדי לפרוע את שני החובות.



תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-2000. הדירה נמכרה ב-2003 ב-240 אלף שקל, שהועברו לקופת הכינוס בקיזוז הוצאות. החוב לבנק בפתיחת התיק (ללא הריביות) הוא כחצי מיליון שקל ואילו החוב של שירנית לרשות המסים בגין מס שבח מסתכם במאות אלפי שקלים.



רשות המסים טענה כי חובה קודם לחוב לבנק מכיוון שלפי חוק מסוי מקרקעין, העסקה הראשונה שבה נמכרה הדירה לבני הזוג אינה תקפה אם לא שולם מס שבח. לטענת הרשות, חוב מס שבח, לפי פקודת המסים, הוא שיעבוד הקודם לחוב לבנק. בנוסף, בשל מעמדו הרם של הבנק חלה עליו חובת זהירות כלפי רשות המסים והיה עליו לברר אם נפרע חוב המס.



לדעת ראש לשכת ההוצאה לפועל בירושלים, הרשם נמרוד פלקס, הבנק אינו מחויב לברר אם החברה הקבלנית סילקה את חובות מס השבח שלה. "הטלת חובה מעין זו מתעלמת לחלוטין מאופן פעילות השוק, מאי יכולתו של בנק למנוע את הסיכון שבאי פירעון חוב מס השבח וממהותו של מס השבח", כתב בהחלטתו. "סכום החוב היה מתברר, לכל המוקדם, יותר משנה לאחר מועד כריתת העסקה הראשונה. איזו יכולת יש לזוכה לוודא פירעון חוב המס בגין עסקה זו?". מדברי הרשם עולה כי עיכוב זה אינו אפשרי בחיי המסחר; המשמעות היא שכל רכישת נכס מקבלן תתעכב בכמה שנים כדי לברר אם חוב המס נפרע. עיכוב כזה, הוסיף, "יפגע פגיעה אנושה בשוק הנדל"ן".



לטענת הרשם, העדפת המס על פני החוב לבנק היא פגיעה חמורה בזכות לקניין המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אמנם, קבע, אין בחוק היסוד כדי לפגוע בחקיקה מוקדמת כמו פקודת המסים, אך במקרה זה ניתן לפרש את הוראות הפקודה ברוח חוקי היסוד.



בנק לאומי למשכנתאות יוצג על ידי עורכי הדין ישראל בודה וחני מימון ממשרד שרגא בודה. פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) יוצגה על ידי עו"ד ציפי קוינט. ממשרד המשפטים נמסר כי ההחלטה לא נמסרה לידי הפרקליטה המטפלת בתיק, ולכן עוד לא התקבלה החלטה אם לערער על ההחלטה.