בג"צ: עו"ד אברהם דורון ישלם לעורכת דין ממשרדו 51,000 שקל פיצויי פיטורים; חויב בשכר טרחה בסך 10,000 שקל

בסוף 2006 חייב בית הדין הארצי לעבודה את עו"ד אברהם דורון ואת השותפות וינברג-דורון לשלם לעו"ד לימור מימרן פיצויים בסך 51 אלף שקל. מימרן הועסקה במשרד וינברג-דורון ממאי 1995. בינואר 2000 נעשה רה-ארגון במשרד, שלאחריו פוצלה השותפות לשני משרדים, ומימרן עברה למשרד החדש ברמת גן אותו ניהל עו"ד דורון, עד לפיטוריה בפברואר 2002. עו"ד דורון שילם לה פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתה במשרדו החדש ועד לפיטוריה, אך לטענת מימרן היה על השותפות לשלם לה פיצויים עבור תקופת עבודתה הראשונה בשותפות, עד לפיצולה.



בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, ואולם בית הדין הארצי, בראשות הנשיא סטיב אדלר, קיבל את הערעור וקבע כי מימרן זכאית לפיצויי פיטורים גם עבור תקופת עבודתה בשותפות. הוא הוסיף כי "ניתן היה לצפות מעורכי דין ותיקים ואחראיים לתת את דעתם למעמדם וזכויותיהם של עובדי השותפות".



בעקבות זאת עתר דורון לבית המשפט העליון לביטול פסק הדין. בעתירה טען כי הסכם הרה-ארגון הוביל לניתוק מוחלט בין המשרדים, וכי מעברה של מימרן למשרד החדש נעשה לאחר התפטרותה הרצונית מהשותפות, ולאחר שהובהר לה כי תקופת עבודתה הראשונה לא תקנה לה זכויות ברציפות לזכויות שתתגבשנה במקום העבודה החדש, וכי בית הדין טעה ויצר הלכה חדשה, לפיה גם שותפות ששותפיה נפרדו זה מזה באופן מעשי אך היא נותרה רשומה כשותפות, תמשיך להיחשב מעסיק אחד לצורך חוק פיצויי פיטורים.



השופטים אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ועדנה ארבל דחו את העתירה על הסף. לדברי השופטת פרוקצ'יה, פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה אינו מצדיק התערבות של בג"צ. גם לגופם של דברים, קבעה השופטת, קביעותיו של בית הדין הארצי מבוססות היטב בעובדות ובדין, ואישרה את הקביעה כי השותפות היתה מעסיקתה של מימרן ברציפות, במשך כל תקופת עבודתה במשרד, משנת 1995 עד 2002, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים בעבור שתי תקופות העבודה גם יחד. דורון חוייב לשלם למימרן 10,000 שקל בגין שכר טרחה (בג"ץ 755/07).