קלישאות של שוק ההון

הז'רגון של עולם העסקים יכול להפתיע גם את אלו ששומרים מרחק מכל מה שמזכיר בורסה. משוורים ועד דובים עולם הדימויים העשיר יוצר שפה עשירה ליודעי הח"ן.

לעתים קורה ובין פעילי שוק ההון נפוצה שמועה על עסקה גדולה שחתמה חברה, על מימוש מוצלח של נכסים, דו"ח כספי מוצלח או כל אירוע אחר שתורם לערכה של החברה. כשחרושת השמועות הזו מתחילה, מוזרמות פקודות קנייה רבות למניה, ולכן מחירה עולה.

ומדוע למכור כשיוצאת ההודעה הרשמית? כי ההודעה האמיתית בדרך כלל מפורטת ומראה כי העסקה הענקית כבר לא כל כך רצינית ובקיצור: המשקיעים ציפו להרבה וקיבלו מעט. מעבר לכך, גם אם העסקה האמיתית אכן תורמת לחברה, הרי שמחיר המניה (כלומר שווי החברה) כבר עלה, ולכן כשיוצאת ההודעה האמיתית היא כבר לא תורמת ערך נוסף.

הערכה על פיה המחיר בו החברה נסחרת אינו משקף את השווי האמיתי. הביטוי ההפוך "אין בשר לעליות" פירושו כי כל התמחור של החברה בשוק משקף את שווייה הכלכלי, ולכן קשה למצוא סיבה לעלייה.

פירוש הדבר שהמרווח (Spread) בין איגרת חוב מסוימת (למשל ישראלית) לאיגרת חוב אחרת (למשל אמריקאית) עלה. אם איגרת חוב אמריקאית מציעה תשואה של 5% ואיגרת חוב ישראלית מציעה תשואה של 5.5% פירושו שהמרווח הוא של 0.5% בלבד. אם איגרת חוב ישראלית תציע 6% פירושו שה-Spread עלה. מה זה אומר? שמשקיעים מוכנים להשקיע באיגרות החוב של מדינת ישראל רק אם יציעו להם לפחות 1% יותר מהתשואה שמציעה ארה"ב. זוהי "פרמיית הסיכון" - תוספת שדורשים בתמורה לסיכון גבוה יותר.

משפט שנשלף כשהשקענו במניה והיא נפלה, ובדיוק אז מתקשר עיתונאי נודניק שרוצה הסברים.

ספין אוף של "אנחנו משקיעים לטווח ארוך"

ביטוי מלחמתי שבא להסביר למשקיע המתוסכל למה ההפסד שלו כואב קצת פחות - כי כולם הפסידו. את הביטוי המקורי טבע קצין החינוך של הגדוד השלישי בפלמ"ח, בני מרשק, במלחמת העצמאות. מאוחר יותר השתמשו בו רפאל איתן בקרב על ירושלים ב-1948 ואביגדור קהלני בקרבות ברמת הגולן ב-1973.

אימרה עתיקה שפירושה כי דווקא כשיש משבר ודווקא כשמחירים צונחים וכולם בפאניקה - זה הזמן לקנות בזול. ההנחה היא שבתקופות שכאלה מחיר המניה יורד ומשקף לחברה שווי שעשוי להיות נמוך משוויה הכלכלי האמיתי מה שמאפשר לאתר "מציאות".

כלומר כשהנייר שקנינו עולה לאט לאט, ואז פעם אחת מגיע משבר והכל קורס. מי שרכש תעודה המחקה את מדד מניות הנדל"ן בתחילת 2007 המתין במשך חצי שנה לרווח של 25%, תשואה שנמחקה בתוך חודש וחצי בלבד.

גם למילייה הפיננסי יש את העגה שלו. הנה כמה פנינים

נייר הוא מניה, והדובר מתכוון למניה שנסחרת במחיר נמוך כזה שמכאן הדרך למעלה בטוחה. המסקנה: זה הזמן לקנות בזול כדי למכור בעתיד ביוקר. ובקיצור הרווח כה קל עד שהוא דומה לכסף שמונח על הרצפה וצריך רק להתכופף ולהרים.

ביטוי של שועלים ותיקים שיודעים שאין מחיר שממנו לא ניתן לרדת.

הוראה למכירת נייר ערך לאור ביקושים גדולים להם הוא זוכה. בשפה פשוטה יותר פירושו "אנחנו תקועים עם המניה הזאת כבר שנתיים, עכשיו הגיעו פתאום קונים, בואו נמכור להם כמה שיותר".

הוראה לביצוע פעולה (קניה או מכירה) בצורה אגרסיווית. לכל מניה קיים ספר עסקות שבו מופיעים המחירים שבהם מעוניינים פעילים למכור או לקנות אותה. מערכות המחשב מציגות את שלושת מחירי הקניה האחרונים שהוצעו לעומת שלושת מחירי המכירה האחרונים. "לנקות את הבוק" פירושו לנקות את שלושת העסקות האלה, כלומר לענות לכל המוכרים או לכל הקונים בבת אחת.

איגרות החוב אותן מנפיקה ממשלת ארה"ב נחשבות למדד היחס למרבית איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות המונפקות בעולם. איגרות החוב האמריקאיות נחשבות לנכס בטוח, שכן רק אם ממשלת ארה"ב תקרוס היא לא תוכל לפרוע את החוב.

כל תזוזה שלהן למעלה או למטה משפיעה על כל הנכסים הפיננסים בעולם. ולכן הפעילים בודקים מדי פעם מהי התשואה על איגרות החוב במטרה לנסות ולגזור את מחירי איגרות החוב בישראל.

בדומה לאיגרות החוב האמריקאיות, גם מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב. התשואה שמקנות איגרות החוב של ישראל משפיעות על התשואות והמחירים של הנכסים הפיננסיים בישראל. אם אג"ח מציעה תשואה גבוהה, פירושו שחברות שמעוניינות לגייס כסף יצטרכו להציע למשקיעים תשואה גבוהה עוד יותר.

מכירת נכס במחיר יקר מדי. זוהי הצורה הסטרילית לבטא מצב שבו צד אחד יוצא נשכר על חשבונו של האחר. למשל, דו"חות כספיים נאים במיוחד שהוכנו לקראת הנפקה מאפשרים "להשחיל" כמה משקיעים תמימים.

נייר ערך כלשהו שאיש אינו מעוניין למכור, ולכן הוא נקי ממוכרים. שימוש נפוץ: "אני רוצה לקנות את המניה הזו ואיני יכול כי הנייר נקי ממוכרים".

תגובת יתר. לדוגמה: שוק המניות בחו"ל ירד ב-2%, אבל שוק המניות בישראל איבד יותר מ-4%, כינוי למצב שבו יש מכירות או קניות מעבר לרמה הנורמלית.

התחזית פוספסה. במקום למכור מניה שרצינו ב-90 שקל מכרנו ב-80 שקל והפסדנו 10 שקלים למניה.

מצב שבו פעילים אחרים מפעילים לחץ פסיכולוגי כך שהמשקיע מוכן לספוג הפסדים. נניח שאדם מאמין כי מדד המעו"ף ירד ועל כן הוא מעוניין להרוויח מכך באמצעות "כתיבת אופציית קול", כלומר יצירת הימור או פתיחת פוזיציה. במהלך היום נוצר מצב שבו כמה שחקנים סבורים שהמדד ירד מספיק וכעת הזמן לקנות. אט אט מצטרפים עוד קונים והמדדים מתחיל לעלות. עלייה זו יוצרת כדור שלג: הכותב, שפוחד שההימור שפתח יניב לו הפסדים, מתחיל לקנות גם הוא את הנייר שכתב. התוצאה היא שמחיר הנייר עולה (כי יש לו ביקוש) וההפסד גדל.

אין הכוונה לסדרת המערבונים על בני משפחת קרטרייט, אלא על ביטוי לרווח גבוה או עסקה מוצלחת במיוחד. בוננזה שכזו עשה למשל מי שהחזיק בשלוש השנים האחרונות במניית אלרוב וגרף רווח של 5,300%.