גדי יברקן: "רם כספי הוא סימפטום לחברה שלנו - יש בה אנשים בורים, חסרי סובלנות"

דבריו של עו"ד רם כספי, מבכירי המשפטנים בישראל, על כך שהאתיופים הם "סוג ב'", עוררו בשבוע האחרון סערה ציבורית. כספי אולי לא התנצל בפומבי על דבריו - שנקלטו במצלמות חדשות ערוץ 2 - אך הוא אזר אומץ והגיע לכנס השנתי של התוכנית "עולים במשפט ובצדק" של עמותת טבקה הפועלת לשילוב אקדמאים יוצאי אתיופיה. הכנס התקיים ביום שני השבוע בלשכת עורכי הדין.



את מה שאירע באותו מעמד מתארת עורכת דין שנכחה באירוע כך: "השיחה התחילה טוב, אבל בשלב מסוים הרוחות להטו וכספי התחיל להתנצח אתם. הוא דיבר כאילו שהוא בחקירת עדים. הוא מרגיש כקורבן, שנעשה לו עוול, אבל הוא לא הבין עד כמה הם נפגעו מזה שאיש ציבור ממעמדו אמר דברים גזעניים. הם לא שמעו ממנו שהוא יוצא למאבק ציבורי לתקן את הרושם".



גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, היה אחד מאלה שהחליטו להתעמת עם כספי על הדברים שאמר. "שמעתי שכספי עומד להגיע לכנס והיה חשוב לי לבוא ולשמוע אותו", אומר יברקן, סטודנט למשפטים, שנה רביעית במכללה למנהל.



"אמרתי לכספי שהרבה אנשים נפגעו מדבריו ושאלתי אותו מדוע הוא לא מתנצל ומבהיר את עמדתו בפומבי. כספי השיב שדבריו הוצאו מהקשרם וכי הוא לא עומד להתנצל על מה שלא אמר. הייתי שמח לקבל את התנצלותו אבל התנצלותו לא קיימת. מה שהכי מפריע לי בפרשה הזו הוא שאדם בעל השפעה כמוהו אומר דברים כה חמורים ואף אחד לא קם לגנות אותו. כספי הוא סימפטום למה שקורה בחברה שלנו. יש בה אנשים בורים, חסרי סובלנות להכיר את האחר".



עם זאת הוא מוסיף: "אני לא חושב שהאמירות של רם כספי צריכות לתפוס את כל הכותרות. יש משרדי עורכי דין שבאו ליריד ורוצים לעזור וזה גובר משנה לשנה; צריך לפרגן להם. לצערי זו עדיין טיפה בים."



נכונות מוגבלת



הכנס השנתי של טבקה נועד לסייע למשפטנים יוצאי אתיופיה להשתלב בשוק העבודה. לצידו של הכנס התקיים השנה, זו הפעם השנייה, יריד תעסוקה לסטודנטים ולעורכי דין מהקהילה. עו"ד לילך טל-ניר, מנהלת התוכנית "עולים במשפט" בארגון ומארגנת היריד, מספרת כי ליריד כמה מטרות כמו יצירת קשר פרטני בין משרד עורכי הדין לבין המתמחה או עורך הדין ממוצא אתיופי והעלאת מודעותם של המשרדים הגדולים לקיומם של משפטנים יוצאי אתיופיה.



האם קיימת נכונות אמיתית מצד המשרדים הגדולים לקבל משפטנים יוצאי אתיופיה?







טל-ניר: "יש משרדים המוכנים לקבל סטודנטים אתיופים לפי אותם תנאי קבלה למועמדים אחרים, וזה יוצר קושי כי מעטים מבין המועמדים יוצאי אתיופיה יכולים לעמוד בקריטריונים הקשיחים של המשרדים הגדולים. יש אחרים שמוכנים להתגייס בצורה יותר רצינית, לדוגמה בנק לאומי, שהכשיר משרה למתמחה מיוצאי אתיופיה בלבד".



באשר למשרדים שהשתתפו ביריד, מוסיפה טל-ניר: "נכונות אמיתית אני רואה רק אחרי שיש מישהו שמשתלב". לדבריה, ליריד הוזמנו כמה עשרות משרדי עורכי דין, אך לא כולם נרתמו. בסופו של דבר הגיעו כ-15 נציגים של משרדים גדולים כגון צלרמאיר-פילוסוף, מ. פירון, בלטר גוט אלוני, מ. זליגמן, מיתר ליקוורניק, גולדפרב לוי ערן, גרוס, קליינהנדלר, חודק ברקמן, ארדינסט בן נתן, שבלת ועוד.



כל משרד קיבל שולחן שבו הציג את שמו ואת המשרות המוצעות על ידו. לדבריה, המשרדים התבקשו להעביר את פרטי המשרות המוצעות מבעוד מועד, לאור לקחי היריד משנה שעברה שבו "היו משרדים שהגיעו ולא באמת הציעו משרות וזה יצר תחושה קצת לא טובה".



עו"ד מיכאל וקנין, שותף במשרד מ. פירון, השתתף זו הפעם השנייה ביריד התעסוקה. "אם לשפוט לפי ירידי עבר, היריד הזה מוכיח את עצמו", אומר וקנין. "הפעם הראשונה היתה הצלחה. קיבלנו למשרד להתמחות (ל-2009) מועמד שפגשנו בכנס, ואף הצלחנו לשלב אותו במשרד במסגרת תוכנית עתידים, כך שכבר היום הוא עובד במשרד על תקן של סטודנט, יום אחד בשבוע. רוב עורכי הדין אצלנו הם מתמחים לשעבר ולכן השילוב של התמחות עם טרום התמחות, ביחד עם התוכנית שהכניסה אותו כבר לפני חצי שנה למשרד מאוד התאימה לנו. זה כולל מלגת קיום שאנחנו משתתפים בה, ועתידים נותנת מימון לשכר לימוד".



מהן דרישות הקבלה?



וקנין: "יש לנו תנאי סף שמתייחסים למועמדים, אבל גם אם אין את רף הציונים המינימלי, אנחנו אומרים לסטודנטים: תפנו כי יכול להיות שיש כישורים אחרים שיש לכם שחשובים לנו. מטען מיוחד וערך מוסף בהחלט יכולים לבוא על חשבון רמת הציונים. אנחנו מבינים את המקום השונה, והגמישות קיימת, לא רק כלפי עולים, גם כלפי מועמדים אחרים".



עו"ד איל רוזובסקי ממשרד צלרמאיר-פילוסוף, המשמש כיו"ר עמותת "טבקה" מאז הקמתה, מאמן מדי שנה, כבר עשר שנים, מתמחים יוצאי אתיופיה. השנה אף מועסקת במשרד עורכת דין יוצאת אתיופיה, אמירה אמרה.



אמרה הגיעה ליריד כנציגת המשרד לסטודנטים המתעניינים בהכוונה ובייעוץ ובמתן פרטים על העבודה במשרד ועל ההתמחות בו. היא אף ראיינה שני מועמדים, ראיון ראשוני, להתמחות במשרד.



מדוע משפטנים יוצאי אתיופיה מתקשים להשתלב במשרדים הגדולים?



אמרה: "הקושי הראשוני הוא להכיר את המערכת. יש את העניין של יצירת קשרים, לדעת איזה משרד הוא חשוב, במה הוא עוסק, למי צריך לפנות בו - וזה משהו שאין לסטודנטים יוצאי אתיופיה, זה לא משהו שבא מהבית. מצד שני, המשרדים לא מכירים את הסטודנטים מהקהילה, הם מתייחסים אליה כאל קבוצה הומוגנית והם נוטים לתייג מישהו לפי הקבוצה שממנה בא. כדי להבין שהסטודנטים האלה הם כמו כולם, יש כאלה שיש להם יכולות גבוהות יותר ויש כאלה שפחות כמו בכל קבוצה, צריך להכיר היכרות אישית, ולכן ככל שיותר משרדים יקלטו יוצאי אתיופיה הנושא הזה יותר יקודם".



לדברי רוזובסקי, שילובם של משפטנים יוצאי אתיופיה במשרדים הגדולים כיום הרבה יותר טוב מזה שהיה לפני שלוש או ארבע שנים, אבל עדיין העבודה רבה. "השנה השתתפו ביריד שניים-שלושה משרדים יותר מאשר בשנה שעברה, ואני מקווה שבשנה הבאה יהיו יותר. לגבי אלה שהשתתפו ביריד, אני מאמין שהם באים מכל הלב, מתוך אמונה בחשיבות העניין, ואני מקווה שאין כאלה שבאים רק בשביל לסמן וי. היום יש די הרבה משרדים גדולים שלוקחים לפחות מתמחה אחד אבל עוד יש מה לעשות. לסטודנטים יוצאי הקהילה עדיין מאוד קשה, ולהתקבל למשרדים הגדולים עוד יותר קשה".



ממה נובע הקושי?



רוזבוסקי: "במשרדים הגדולים על כל מקום התמחות יש המון ביקוש, ולמשרדים אלה יש דרישות קבלה מאוד גבוהות. חלקם הגדול של הסטודנטים יוצאי אתיופיה לומד במכללות (בעיקר מכללת קרית-אונו) כי שם נותנים להם מלגות טובות, בעוד שרוב המשרדים הגדולים עובדים לפי הכללים הרגילים שלפיהם מקבלים רק סטודנטים מצטיינים בוגרי אוניברסיטאות. לפי הכללים האלה הם לא יקבלו אף יוצא אתיופיה. הם לא מבינים שיוצאי הקהילה שמגיעים למכללות הם יותר טובים מאלה שמתקבלים לפקולטות באוניברסיטאות. אנחנו מנסים להרגיל אותם להקל בקריטריונים של הקבלה, אבל לא של העבודה עצמה".



האם מחסום הקבלה לא נובע גם מחשדנות ואולי אף גזענות כלפי הסטודנטים יוצאי אתיופיה?



"יש דעות קדומות ואי אפשר להכחיש שדעות קדומות גם עולות עד כדי גזענות. השאלה היא מי האנשים שנותנים את הטון".



מתקשים באנגלית



לדברי יברקן, "חבל שהמבחן הראשוני של אנשים זה החזות. מעטים מהקהילה משתלבים במשרדים הגדולים כי אין לנו את הקשרים הנכונים, וגם ראיון העבודה לא תמיד מתאים ליוצאי אתיופיה, שהם בדרך כלל אנשים צנועים ומופנמים. הפער התרבותי הוא מכשול בהקשר הזה. אין סיבה שמישהו יתקבל לעבודה רק בגלל שהוא אתיופי אבל צריך להגמיש את תנאי הקבלה. בעיני זו הזדמנות גם להכיר את האחר ולקבל חומר אנושי נדיר. רק צריך לתת את ההזדמנות, ברגע שנכנסת למשחק תהיה שם בזכות עצמך".



לדברי עו"ד מיה ליקוורניק, שהרצתה בפני הסטודנטים בכנס בנושא "ציפיות ממתמחים ועורכי דין במשרד אזרחי-מסחרי", "יש התקדמות אבל יש עוד הרבה עבודה. גם בקליטה בהתמחות וגם בקליטת עורכי דין, שזה עוד יותר קשה. אני חושבת שצריך להגמיש את הקריטריונים לקבלה וצריך להבין שהמתמחים יוצאי אתיופיה צריכים תמיכה נוספת - מקצועית וחברתית - תוך כדי ההתמחות, כדי שהם יצליחו, וזה מאוד שווה את המאמץ".



במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדווין ושות', סיימו כבר שני סטודנטים יוצאי אתיופיה את ההתמחות, והמשרד מעניק מאז שנת 2000 מלגות על שם צבי מיתר, לסטודנטים אתיופים.



ליקוורניק מסבירה את הקושי בקליטה בכך ש"המשרדים הגדולים הם מסחריים, התחום הזה הוא תחום קשה והוא זר למתמחים האתיופים. כל השפה הכלכלית המסחרית היא לא לחם חוקם. יש להם מגבלה של שפה, מה גם שבתחום הזה צריך אנגלית מעולה. לכן הם צריכים ליווי יותר צמוד. אותם משרדים שקולטים יוצאי אתיופיה עושים זאת מתוך תחושה שזה חשוב לקדם את הקהילה הזו ולחזק את הסטודנטים כשהם יוצאים לעבודה. קליטתם כעורכי דין היא מעמסה גדולה יותר. אנחנו עוד לא מסוגלים להתמודד עם זה במשרד כמו שלנו. כשיגיע מתמחה שירגיש שהתחום מתאים עבורו ואנחנו נרגיש שהוא מתאים, הוא יישאר. אני בטוחה שגם הרגע הזה יגיע".



כספי: "העלייה האתיופית ברוכה וחשובה"



עו"ד רם כספי מגיב כאן לראשונה על הקלטת שבה נשמע משווה את עולי אתיופיה לאזרחים נחותים: "באפריל 2007 פנה אלי צבי זיו מנכ"ל בנק הפועלים ואמר לי שהוא רוצה לארגן במאי כנס של הקהילייה העסקית כדי לסייע לעולי אתיופיה. אני נרתמתי לעניין בחדוות היצירה, אבל הודעתי לו במכתב מסוף חודש מאי שבמועד שנקבע לכנס אני אמור להרצות בכנס לשכת עורכי הדין באילת ולכן לא אוכל להשתתף, והוספתי וכתבתי כי היוזמה שלו חיונית.



"בתחילת יולי פנה אלי זיו במכתב וביקש ממני להצטרף לאמנה החברתית לסייע לאקדמאים עולי אתיופיה ולשלב אותם בקהילה, ואני חתמתי על האמנה ואף כתבתי לו: "תהא ברוך, זו מצווה". לפני כחודש וחצי פנה אלי זיו ושאל אם אני זוכר את העניין של האמנה, ואמר שיש לו מועמד מתאים לעבוד אצלי כעורך דין שכיר. אמרתי לו שאני אשמח מאוד לראיין אותו.



"לפני כשבועיים בכנס ה-CFO ביפו פגשתי את זיו בקוקטייל ושאלתי אותו מה קרה למועמד, אני רוצה לראיין אותו. הוא השיב שהמועמדות שלו אינה אקטואלית יותר, אז ביקשתי ממנו שישלח לי מתמחה מיוצאי אתיופיה, יש לי שמונה מתמחים, אני יכול להעסיק עוד אחד. זה היה החלק הראשון של השיחה שלצערי לא הוקלט.



"בהמשך השיחה מישהו אמר: היחס שלנו לעולי אתיופיה הוא יחס כאילו לאזרחים סוג ב' אז אמרתי נכון, עכשיו האתיופים הם סוג ב' והערבים הם סוג ג', ואני אומר את זה בכעס גדול. את כל זה אני אומר באהבה, מתוך עקרון של שוויון, הדעה שלי ידועה שצריך לשלב את כל אזרחי המדינה. יצא מזה, בצורה מסורסת ומגעילה, שאני אומר כאילו שיוצאי אתיופיה הם אזרחים סוג ב'".



"למזלי, מזל מאלוהים, מופיעות בהקלטה המלים שלי: 100 אחוז הוא צודק, ובכעס. ביחס למלים 'לעומת זאת אם היו מביאים מיליון רוסים... שאני לא בודק אם הם יהודים או לא... תביא אותם'. יכול להיות שלא דייקתי במלים. זה כל כך מעצבן אותי. ערוץ 2 עיוות את הדברים שלי פעם אחר פעם".



אז למה לא דרשת להגיב בערוץ 2 ולתקן את הרושם שנוצר?



"מישהו מהערוץ השני פנה אלי? פניתי לעורכת של אולפן שישי ואמרתי שהדברים הוצאו מהקשרם וגם שלחתי להם מכתב שיודיעו על זה והם לא עושים את זה. אני מתכוון לעשות את זה ולדרוש מהם להגיב. גם אתמול בשידור הם עיוותו את מה שהיה ביריד. הם הראו שבסוף דברי הכנס נגמר במחיאות כפיים של הסטודנטים? שחלק מהסטודנטים ליוו אותי לאוטו? הם הראו שאני אומר בשידור: 'דברי אלי יפה תשיגי פי אלף'. אמרתי את זה לעו"ד לילך טל-ניר מ"טבקה", עורכת דין ישראלית שהתבטאה בצורה לא יפה כלפי, כעסתי על הצורה שהתבטאה אז אמרתי לה את זה".



למה לא התנצלת בפומבי, במיוחד לאחר שהסטודנטים בכנס ביקשו זאת ואמרו שהרבה אנשים נפגעו מדבריך?



"על מה אני צריך להתנצל? זה הכי קל לבוא ולהגיד תתנצל. את מדברת עם איש עקשן מאוד. אני מוכן להתנצל על דברים שעשיתי, אבל כשאני עושה דברים טובים ומישהו מפרש את זה בצורה מסורסת אני לא חושב שאני צריך להתנצל. הצגתי לסטודנטים בכנס את המסמכים שסיפרתי לך עליהם כדי שיראו בזמן אמת איך התייחסתי לעניין הזה, אז עלי כועסים? אני רוצה לומר שלא רק שאני רואה ביוצאי אתיופיה אזרחים שווי זכויות וחובות אלא שזו לדעתי עלייה ברוכה וחשובה והתפקיד שלנו זה למנוע את העיוותים ואת היחס הבעייתי כלפי עולי אתיופיה. אנחנו נראה בעתיד מי יקלוט אתיופים ומי לא. אנחנו נקלוט אתיופים".



האם חשבת שהעניין יקבל כזו תהודה?



"לא חשבתי בכלל שזה יהיה אישיו אבל הפכו את היוצרות, את מדברת עם אדם שבא לעזור ושמבקש לעזור, אדם שנרתם לאמנה החברתית וחתם עליה, ואני לא צריך בשביל זה ציונים".