ראשי ועדי הבנקים הגדולים מתאמצים להשיג עבור הפקידים את יעדי החופשות הנחשקים ביותר בעולם במחירים מפתים

כ 270 עובדים ותיקים של בנק לאומי המריאו בשבוע שעבר לטיול של כעשרה ימים ביפאן, שכולל את טוקיו, אוסקה והר פוג'י, ערב אחד או שניים בבר יפאני "אותנטי" ולינה במלונות 4 ו-5 כוכבים. המחיר לעובד הוא 2,100 דולר או 2,500 דולר לזוג - מעט יותר ממחצית ממה שמשלמים בדרך כלל ישראלים הנוסעים לטיול דומה.



את ההפרש משלים ארגון עובדי בנק . הארגון, שבראשו עומד לואי רוט, גובה מס קבוע בשיעור 0.4% משכרם של 10,000 עובדי הבנק. הוא גם נהנה מהקצבה שנתית מההנהלה בסך 1,900 שקל לעובד - כלומר כ-19 מיליון שקל בשנה.



עובדי בנק לאומי יצאו בפעם הראשונה לטיול מסובסד ביפאן לפני שנה. הקבוצה מנתה 270 איש, והיא הגיעה לארץ השמש העולה במטוס אל על חכור ששב מיד לישראל עם קבוצה של צליינים.



לנוכח הקלות שבה התמלא הטיול ההוא מוציאים השנה אנשיו של רוט שלוש טיסות ליפאן, שכל אחת מהן התמלאה חיש מהר ב-270 עובדים בעלי יכולת כלכלית ורעב לראות עולם. רוב עובדי לאומי שישתתפו בטיול ליפאן הם מנהלים ומורשי חתימה, ששכרם הגבוה יחסית - יותר מ-20 אלף שקל - מאפשר להם את התענוג. רק כשליש מהנוסעים הם עובדים זוטרים.



יפאן אינה היעד הרחוק היחיד שאליו יצאו עובדי לאומי. באוקטובר ונובמבר ימלאו עובדי הבנק לא פחות משישה מטוסים שיביאו אותם לנופש של שישה ימים באיי סיישל שבאוקיאנוס ההודי, במחיר מסובסד של 1,100 דולר ליחיד (בני זוג ישלמו 1,500 דולר). ועוד לא מנינו את הטיולים ליעדים קרובים, כמו הקלאבים של הריוויירה הטורקית וסיציליה.



לפני כשנתיים היה רוט הראשון שכבש את דרום אמריקה, כששלח קבוצת עובדים לטיול בריו זה ז'ניירו ומפלי איגואסו בברזיל. לעומת זאת, טיול שאירגן להודו זכה להיענות מועטה יחסית מצד העובדים.



בכל מקרה, רוט וחברי הוועד שלצדו מתכננים את יעדי הטיולים של עובדי הבנק כמו סוכני נסיעות אמיתיים. בעצם רוט הוא דילר, שבאמצעות מיקוח נוקשה משיג לעובדים דילים לא רעים בחו"ל.







הנהלת לאומי רואה בחיוב את פעילותם של רוט וחבורתו בתחום הטיולים. היא מעדיפה שהם ישקיעו את האנרגיות שלהם בתחום הרווחה ולא בסכסוכי עבודה, שביתות או ניסיונות להתערב בניהול הבנק. בכל מקרה, היחסים בין רוט למנכ"לית הבנק גליה מאור מעולם לא היו טובים יותר, דבר המסייע לשקט התעשייתי ומעודד את הוועד לפנות לכיוון הרצוי להנהלה.



רוט אינו ראש הוועד היחיד ששולח את עובדיו לחו"ל. שוק נסיעות העובדים גדל מאוד בשנים האחרונות ונהפך לגורם משמעותי בתחום התיירות. "שווי השוק של נסיעות עובדים מאורגנות לחו"ל יגיע ב-2007 ל-700 מיליון שקל - 20% יותר מאשר ב-2006", מעריך יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים, העוקבת אחר ההתנהלות של ארגונים בתחום הרווחה.



לדבריו, רומניה מסתמנת כלהיט של טיולי עובדים בשנה הבאה - תשתית התיירות בה מתפתחת במהירות, אך עם זאת היא עדיין פחות יקרה ממערב אירופה.



"לואי רוט הוא מהגדולים שבקבלני הנסיעות בישראל והוא אינו מתבייש בזה", אומר אלוש. "הוא אמן בהשגת מחירים אטרקטיוויים לעובדים ואפילו כועס על המלונות באילת שהעלו מחירים באופן לא פרופורציונלי לדעתו".



מהפיליפינים עד איי סיישל



בשנתיים האחרונות קם לרוט מתחרה רציני בתחום הטיולים הקבוצתיים של עובדי בנקים: יו"ר ועד המנהלים ומורשי החתימה בבנק הבינלאומי, יונה גולדשלגר, המייצג 700 עובדים בכירים מבין 2,400 המועסקים בבנק.



בהסכם השכר שנחתם לפני כשנה בבנק התחייב גולדשלגר לשמור על שקט תעשייתי עד סוף העשור. ואולם אל דאגה - הוא לא נותר מחוסר עבודה. חלק ניכר מזמנו הוא מקדיש לתכנון הטיולים הבאים של המנהלים ומורשי החתימה בבנק - טיולים האמורים להתחרות באלה שמארגן רוט.



הוועד בלאומי שולח עובדים ליפאן? לגולדשלגר יש תשובה: בנובמבר ודצמבר ייצאו שלוש קבוצות מקרב המנהלים ומורשי החתימה בבינלאומי לטיול של שבועיים בפיליפינים, שיכלול גם ביקור חטוף בהונג קונג ומקאו.



"עלות הטיול למשתתף תתחיל ב-3,000 דולר, לאחר שבמשא ומתן קשה הצלחתי להוריד את המחיר ב-600 דולר", מתגאה גולדשלגר, שבעבר הרחוק היה מדריך טיולים ומעיד על עצמו שכבר ביקר "כמעט בכל חור בעולם, עם התמחות מיוחדת בצרפת, הולנד ובלגיה".



לדבריו, ניהול משא ומתן עם חברת נסיעות, מלון או מסעדה בחו"ל דומה למשא ומתן קשוח שנציגות עובדים מנהלת עם המעסיק על הסכם שכר. "אותו פער עמדות התחלתי, אותה סבלנות ברזל שנדרשת כדי להשיג תוצאה רצויה, אותם השטיקים", הוא אומר.



מלבד הקבוצה שתצא לפיליפינים, גולדשלגר שיגר בשנתיים האחרונות 12 קבוצות עובדים לתאילנד, וייטנאם וקמבודיה. לפני שלוש שנים הוא הוציא 150 עובדים לשייט באיים הקריביים. 11 קבוצות יצאו בשנה האחרונה לסין, והוועד תיכנן בעבורן מסלול המגיע גם לאזורים לא מתוירים, מכיוון שרבים מעובדי הבנק כבר ביקרו במדינה זו.



בנובמבר תצא קבוצה לאיי סיישל. "הוועד הזה מאמץ את הראש כל הזמן כדי להציע לעובדים מסלולים חדשים ויוצאי דופן, כדי למשוך את תשומת לבם של העובדים שכבר ראו עולם", מעיר עובד במטה של הבנק.



לצד הטיולים ליעדים רחוקים מוצעות למנהלים ומורשי החתימה בבינלאומי גיחות לאתרים קרובים יחסית. "במארס האחרון כל המנהלים ומורשי החתימה יצאו לשלושה ימי גיבוש בקלאב מפואר בקמר, ומחזור נוסף ייצא למקום בנובמבר הקרוב", אומר גולדשלגר. "למה קמר? כי באילת גיבוש כזה, עם אותם פינוקים, עולה כפליים".



הזוטרים לא נוסעים רחוק



רשימת הטיולים מבית מדרשו של גולדשלגר אינה מסתיימת כאן. קבוצות של מנהלים ומורשי חתימה בבינלאומי ביקרו השנה בפסטיבל המסיכות של ונציה, ערכו טיולי ג'יפים בפירנאים (בעקבות הצלחת הטיול לקרפאטים לפני שנה), טיילו בפאריס ובאמסטרדם, נסעו לאוסטריה - ובקרוב, אם יהיה ביקוש, תצא קבוצה לבודפשט.



עד כמה מאיימת פעילותו התיירותית של ועד המנהלים ומורשי החתימה בבינלאומי על מעמד הבכורה של רוט בתחום זה תעיד העובדה שבפברואר הקרוב גולדשלגר יקים מועדון סקי למנהלי הבנק. "אני מכיר 20 בכירים בבנק שיוצאים לחופשת סקי מדי שנה", הוא מספר. "אאסוף עוד 20 איש וכך נקים קבוצה קבועה שתוכל להשיג תנאים כספיים נוחים באתרי סקי באירופה".



"עובדי הבינלאומי צמודים כיום בתנאי שכרם לעובדי לאומי", אומרת מורשית חתימה בבינלאומי. "כרגע מתנהל משא ומתן בין הנהלת הבנק לוועד על הפסקת ההצמדה האנכרוניסטית הזאת, אך בתחום אחד, טיולי העובדים, גולדשלגר מרגיש שעליו להיצמד לעובדי לאומי ואם אפשר - גם לעלות עליהם. זמנו פנוי דיו כדי להתמסר לתחרות הזאת. למעשה הוא נהפך ל'יונה טורס'".



לעומת ועד המנהלים בבינלאומי, ארסנל הטיולים של ועד הפקידים הזוטרים בבינלאומי, בראשות חנוך ליבנה, דל יותר. הסיבה לכך היא שששכרם של הפקידים הזוטרים בבנק הוא מחצית ולעתים שליש מזה של המנהלים ומורשי החתימה, ולפיכך יכולתם לרכוש טיולים ליעדים רחוקים מוגבלת יותר. היעדים הפופולריים בקרב העובדים הזוטרים בשנה האחרונה היו אילת, רומניה, רודוס וברלין.



הטיולים שמארגן ועד המנהלים ומורשי החתימה בבינלאומי פתוחים אמנם גם לפקידים הזוטרים, אך ליבנה אוסר עליהם להשתתף בהם. בבנק מסבירים זאת במתח המתמיד השורר בין שני ראשי הוועדים, על רקע מאבקי השכר האחרונים והשביתות שהתחוללו בבנק.



ליבנה עצמו טוען כי איסור ההשתתפות בטיולים שמארגן גולדשלגר נועד להפנות את העובדים הרבים לטיולים שמארגן ועד הפקידים, דבר שמסייע בהשגת מחיר נמוך יותר ומדריכים טובים יותר. "ליבנה, בניגוד לגולדשלגר, אינו מומחה לטיולים", אומרת מורשית החתימה. "ליבנה הוא איש איגוד מקצועי. כוחו במאבקים על השכר ולא בארגון בילויים".







הסיורים המקדימים של חברי הוועדים



היו"ר הוותיק של ועד עובדי בנק דיסקונט, ריקי בכר, נמצא בפיגור מסוים במרוץ מול רוט וגולדשלגר. "אני לא מבין את הדהרה שלהם", הוא אומר. "אין שום אטרקציה שתצדיק את המאמץ להגיע לפיליפינים. כך גם לגבי טוקיו. שלחתי לשם את חבר הוועד אבי יולדוז, כדי שיבדוק מה העיר מציעה. הוא שב לישראל לאחר שלושה ימים ודיווח שטוקיו משעממת ויקרה. כנראה שרק ללואי יש מה לעשות בה. מפלי איגואסו? אין מפלים שילהיבו אותי אחרי שראיתי את מפלי ניגארה".



עובדי דיסקונט מסתפקים לכן בטיולי מיינסטרים: ברלין, קרואטיה, בולגריה, אילת (קלאב מד), תאילנד וויטנאם. יעד נוסף שעליו מדבר בכר בהתלהבות הוא קלאב ספייס בטורקיה, אליו ייצאו החל מהחודש עשרה מחזורים של עובדות ובנות זוג של עובדים. בכך יחנכו למעשה הישראליות את הקלאב, שזה עכשיו נפתח.



"זו המלה האחרונה בסצינת מועדוני הנופש בטורקיה", מתרגש בכר. "ביקרתי בו כדי לבדוק מקרוב את מתקניו. אי אפשר לתאר את הקלאב הזה. אתה הולך רבע שעה ורואה שלל בריכות הנראות כמו ים. וזה בנוסף לעיסויים, אוכל מולטי-אתני והופעות אמנותיות המתקיימות כל היום".



ועד עובדי בנק הפועלים, בראשות שרלי אמזלג, מפיק מדי שנה ארבע חוברות מהודרות המפרטות את תוכניות הטיולים - חוברת לכל עונה. קופתו של ועד עובדי הפועלים רחוקה מלסבול מחסרון מזומנים, אך הוא אינו מנסה להתחרות בעמיתיו מבנק לאומי והבנק הבינלאומי בתחום הטיולים היצירתיים.



לפני כחודש יצאה קבוצה של עובדי הפועלים לפולין, כולל ביקור במחנות. עשרה מחזורי עובדים ביקרו באגמי צפון איטליה, קבוצה נוספת יצאה לתאילנד ועוד אחת לטיול בזק של שמונה ימים בסין. עלות הטיול לסין היא 1,000 דולר לעובד, כולל טיסות, חצי פנסיון וטיולים. טיול זהה שלא באמצעות ועד עובדי הבנק עולה 1,600 דולר.



נציגי הוועדים בבנקים עמלים קשה לקראת כל טיול של העובדים: הם מקפידים לצאת בעצמם למדינות היעד כדי לבדוק את התנאים בשטח ולהתנסות על גופם (וחיכם) בפינוקים. גולדשלגר, למשל, עשה בעצמו את כל המסלול המפרך בפיליפינים, הונג קונג ומקאו. הוא סייר בשווקים של מנילה, יצא לטרסות האורז, שט מאי אחד למשנהו ועלה ברכבת השיניים כדי להתרשם מהמראה הנשקף מהפסגה שמעל הונג קונג.



הוא לן במלונות שאמורים לארח את הקבוצה מישראל (כדי לבדוק, למשל, אם המזגן בחדר פועל כראוי), בדק מחירים בחנויות ובשוק, סיכם דילים עם מסעדות שאת מאכליהן בחן היטב ובדק את רמת השירות של נהגי המוניות המקומיים.



עמיתו לואי רוט ביקר בעבר בטוקיו כדי לחוש על בשרו אם מלונותיה ומסעדותיה מסוגלים להעניק את השירות המתאים למטיילים של לאומי. לא תמיד גולדשלגר ורוט נוסעים בעצמם לצורך בדיקת האתרים. לעתים הנטל הכבד של נסיעה מוקדמת להכרת המסלול בחו"ל נופל על כתפיהם של חברי ועד אחרים, בדרך כלל אלה הנחשבים מקורבים.



רוט מגן על התופעה של ביקור מוקדם באתרי הטיולים: "קח למשל את הודו. תשתית התיירות שבה מורכבת ושונה מאזור לאזור. חובה לשלוח מראש אדם שיבדוק היכן האוטובוס עוצר, באיזו מסעדה אפשר לאכול בלי לחטוף צרבת ובאילו שירותים יש נייר טואלט. וצריך לבדוק שהטיול יתאים גם לעובדים דתיים וכי בכל מקרה לא עוצרים במסעדות המגישות בשר חזיר".



גם גולדשלגר מצטדק בעניין זה: "לפני שנה שלחתי חבר בוועד לבדוק מסלול של טיול בגואטמלה. הוא חזר לישראל כעבור שבוע עם מסקנה שיעד הטיול אינו נראה לו, בגלל תנאי השטח הקשים. תאר לך מה היה קורה אילו הייתי מוציא את הקבוצה לגואטמלה בלי לשלוח לשם קודם לכן איש מטעמי?".



הבנקים: 80% מטיולי העובדים לחו"ל



עובדי הבנקים תופסים יותר מ-80% משוק טיולי העובדים המאורגנים לחו"ל. לעומתם נראים העובדים בארגונים אחרים דגי רקק, לפחות בתחום זה. בחברת החשמל, שעובדיה נמצאים בצמרת מקבלי השכר במשק, לא נהוגים טיולים לחו"ל, אם כי ביוני השנה חגגה החברה בראשונה את יום האשה בבודרום שבטורקיה. כל משתתפת שילמה 900 שקל בלבד בעבור הנופש, שנמשך ארבעה ימים.



התעשייה האווירית, גוף עתיר ממון שגם בו שכר העובדים נמצא הרבה מעל הממוצע במשק, אינה נוהגת לערוך טיולים בחו"ל לעובדיה. לעומת זאת, שני בתי השקעות - מגדל שוקי הון ודש אייפקס - הוציאו השנה את כל עובדיהם לנופש בטורקיה.



ענף ההיי-טק אינו מרבה בטיולים לחו"ל מאז התפוצצות הבועה בסוף 2000. "חברות היי-טק מסדר גודל של מוטורולה, אמדוקס או קומברס נוהגות כיום בזהירות בכל הקשור לפעילות רווחה בכלל וטיולי עובדים לחו"ל בפרט", אומר נתי אברהמי, מנכ"ל יעל תוכנה. "פעילויות הגיבוש של חברות ההיי-טק מתקיימות בדרך כלל בישראל. אם כבר הן שולחות קבוצה ספציפית לחו"ל, למשל עובדים מצטיינים, אין מדובר בטיול לקצה העולם".



שירותי בריאות כללית, שהיא הארגון הגדול בישראל מבחינת מספר העובדים (30 אלף), מאפשרת לעובדיה לטייל בחו"ל כיחידים באמצעות אגודה שיתופית הנמצאת בבעלות משותפת של ההנהלה, ארגון הרופאים וארגון העובדים.



האגודה, בניהולה של פנינה פחימה, מנצלת את המספר הגדול של עובדים בשירותי בריאות כללית כדי להשיג מחירים נמוכים בטיולים מאורגנים. היעדים הפופולריים הם צפון איטליה (טיול של שבוע, כולל טיסות וחצי פנסיון ב-749 דולר לעובד, לעומת מחיר רגיל של 1,099 דולר), סין ב-18 יום (טיסות וחצי פנסיון ב-2,699 דולר), רוסיה ומרוקו. בקרוב יוצע בראשונה גם טיול לדרום אמריקה.



ארגון המורים העל יסודיים אינו מארגן טיולים קבוצתיים לחבריו, אך מפעיל עמותה המקיימת מעין מכרז בקרב סוכנויות נסיעות במטרה להשיג מחירים נמוכים. משרדי הממשלה אינם נוהגים לשלוח עובדים לטיולים או נופש בחו"ל בשל הפיקוח התקציבי שהאוצר מטיל עליהם.



גם נמלי הים, שם מועסקים עובדים בשכר כפול מהשכר הממוצע במשק, נמנעים מלשלוח עובדים לטיולים בחו"ל. חבר הוועד דוד פרץ מסביר מדוע: "בנמלים קיימת תמיד אווירה של חשדנות הדדית. כל פעם שעלה רעיון להוציא קבוצה של עובדים לטיול בחו"ל, תמיד צץ מישהו שהאשים את חברי הוועד או את הנהלת הנמל בשחיתות, בכך שהם מתקשרים עם סוכן נסיעות מסוים בלי מכרז. טיולים לחו"ל הם מוקש שכולם משתדלים להתרחק ממנו. פעילויות הרווחה שלנו מתקיימות רק במלונות בישראל".



לימודים מסובסדים, בונוס שנתי



הטיולים והנופשונים בחו"ל הם חלק קטן ממערכת הרווחה המסועפת שממנה נהנים 35 אלף עובדי מערכת הבנקאות. אלה הם תנאי הרווחה בבנק לאומי, הדומים מאוד לאלה הנהוגים בשאר הבנקים: השתתפות ההנהלה בהוצאות לגני ילדים, גנונים וקייטנות; השתתפות ההנהלה במימון לימודים אקדמיים של העובדים וילדיהם; משכנתא לרכישת דירה בריבית נמוכה מהנהוג בשוק; תשלום בעבור ימי מחלה כבר מיום המחלה הראשון; סיוע כספי לעובד שנקלע למצוקה כספית חריגה או זקוק להשתלה (בהשתתפות עמיתיו לעבודה); ורכב צמוד לבכירים.



הטבות נוספות מהן נהנים עובדי הבנק: בונוסים המחולקים כמעט מדי שנה, בהתאם לרווחיות הבנק; שבוע עבודה של חמישה ימים, עם מעט פחות מ-40 שעות; אפשרות לצבירה של עד 540 ימי מחלה (אין אפשרות לפדותם לכסף ללא הסכם מיוחד עם ההנהלה); עובד שהגיע לוותק של 20 שנה מקבל מענק מיוחד בגובה חמש משכורות, בנוסף למשכורת הרגילה.



מי שצבר ותק של 30 שנה מקבל מענק בגובה 7.5 משכורות בנוסף למשכורת הרגילה בתוספת 22 ימי חופשה. המעטים המגיעים לוותק של 40 שנה זוכים למענק בגובה חמש משכורות בנוסף למשכורתם הרגילה, בתוספת 33 ימי חופשה.



עובדי הבנקים ניצבים במקום השני במשק מבחינת גובה השכר, לאחר עובדי חברת החשמל ומקורות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכרם הוא 15 אלף שקל בממוצע. הביטחון התעסוקתי בבנקים הוא מהגבוהים במשק בשל קיומם של ועדי עובדים חזקים והסכמי עבודה קיבוציים, המקשים על תהליך פיטורי עובדים.



"כמה טיולים בישראל עדיפים על טיול אחד בחו"ל"



היועצת הארגונית זיוה באום אומרת שהנסיעות המשותפות של עובדים לחו"ל תורמות ללכידות, יוצרות גיבוש חברתי ומטפחות סוג של גאוות יחידה. לדבריה, "הנסיעה לחו"ל גם מעניקה הזדמנות לגשר על פני הפער בין המנהל לבין העובד הזוטר, כי מתקיים 'מינגלינג' המאפשר למנהלים מכל הדרגים לבלות יחד וליהנות בחברתם של העובדים הזוטרים".



עם זאת, לבאום יש גם כמה הסתייגויות בעניין. היא מצביעה על מחקרים שנעשו במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת תל אביב, אשר גילו כי האפקטיוויות של פעולות רווחה עולה ככל שפעולות אלה נעשות בתדירות גבוהה יותר. "לפיכך, עדיף לארגן לעובדים יום כיף כמה פעמים בשנה באתר נופש בישראל מאשר להוציא אותם פעם בשנה לטיול של שבוע ביפאן", היא אומרת.



לדבריה, טיול ליעד רחוק, שהוא גם יקר, ירתיע חלק מהעובדים מלהשתתף בו - דבר שיפגע במטרה המרכזית: לכידות. באום גם מציעה שלא לכלול באותה קבוצה היוצאת לטיול עובדים שעוסקים בתחומים שונים בתכלית. "יש פער תרבויות שיש לקחת בחשבון", היא טוענת. "לכן, אין טעם לכלול בקבוצה אחת עובדי ניקיון ומנהלים, שאין ביניהם הרבה תחומי עניין משותפים. עדיף שהקבוצות יהיו הומוגניות פחות או יותר".



לטענת באום, יש חשש שתעשיית הטיולים מטעם מקומות העבודה היא פתח להשחתת מידות. "האם האנשים שיוצאים לסיורים מוקדמים בחו"ל מטעם הוועדים סוגרים דילים עם מלונות, מסעדות או משרדים המוכרים כרטיסים להצגות לאחר שבתי העסק האלה פיתו אותם בכסף או שווה ערך? לך תדע", היא אומרת.