בגיליון מ-29 בספטמבר של המגזין הפוליטי הוואשינגטוני "נשיונל ג'ורנל" הופיעה ידיעה מסעירה. בארה"ב נהוג מאז 1939 כי לאחר שנבחר נשיא חדש, מוקמת ספרייה נשיאותית הכוללת תיעוד של תקופת נשיאותו ונקראת על שמו.
לפי הידיעה שפורסמה, הילרי קלינטון חתמה בחשאי על עסקה עם אוניברסיטת אילינוי - המדינה בה נולדה כהילרי רודהם - שלפיו האוניברסיטה היא שתקים את הספרייה הנשיאותית שלה.
הידיעה היתה, כמובן, בדיחה, אבל היתה בה פואנטה רצינית: הממסד הפוליטי מהמר בגדול כי הנשיאה הבאה של ארה"ב תהיה קלינטון. יש לו סיבות טובות לכך, שכן קלינטון מובילה בסקרים על פני יתר המועמדים הדמוקרטים.
בסקר האחרון של "וואשינגטון פוסט" ו-ABC היא הובילה ב-33 נקודות על פני ברק אובאמה וב-40 נקודות על פני ג'ון אדוארדס. היא גייסה 22 מיליון דולר ברבעון האחרון - יותר מאובאמה, שגייס 19 מיליון דולר ואדוארדס, שגייס 7 מיליון דולר בלבד.
לכל התחזיות האלה יש סייגים - ב-2004 הוביל הווארד דין את המרוץ במפלגה הדמוקרטית בשלב זה, אך לא נבחר לבסוף למועמד המפלגה לנשיאות. אובאמה עשוי לפרוץ קדימה באיווה (שם הוא מזנב בקלינטון), וייתכן שזכייה שם תטה את הכף לטובתו. קלינטון, מצדה, עשויה למעוד וליפול.
תרחיש נוסף הוא שציבור הבוחרים האמריקאי יירתע מזכייה כפולה של הדמוקרטים - גם בבית הלבן וגם בגבעת הקפיטול - ולבחור בנשיא רפובליקאי. הכל אפשרי, אך הסבירות לכישלון של קלינטון פוחתת מדי יום. לא רק שהיא המועמדת המובילה - היא מסתמנת כמועמדת הוודאית.
האמת היא שהמרוץ היה אמור להיות הרבה יותר צמוד. זו הפעם הראשונה מאז 1928 שאין לאף מפלגה מתמודד שנמצא כבר בתפקיד בכיר, כלומר סגן נשיא.
עלייתו של האקטיוויזם הפוליטי באינטרנט העבירה את הכוח הפוליטי מהממסד בוואשינגטון לידי תורמים קטנים יותר, ואמריקה נמצאת כעת במצב רוח אנטי-ממסדי: לקונגרס, שרובו דמוקרטי, יש שיעור תמיכה של 27%, נמוך יותר אפילו מזה של ג'ורג' בוש. ואולם, לקלינטון יש את כל היתרונות שיש למועמדים שנמצאים בבית הלבן - החל ממותג ידוע ועד למכונה פוליטית מבוססת - ללא רבים מהחסרונות.
המצב נדמה מוזר עוד יותר, אם מתחשבים בכך שהילרי קלינטון היא אחת הדמויות השנואות ביותר בפוליטיקה האמריקאית. במהלך שנות ה-90 היא גילמה את כל מה שהשמרנים שונאים אצל נשים מצליחות: "מכשפה שתלטנית" שגינתה אמהות לא-עובדות, ניסתה לארגן מחדש את מערכת הבריאות, ונשארה לצד בעלה הבוגדני כדי לקדם את שאיפותיה הפוליטיות.
בוועידות של השמרנים בארה"ב משתמשים לעתים תכופות בנייר טואלט שעליו מודפסות פניה, ובובות הילרי משמשות בתור לוחות מטרה לזריקת כדורים. קמעונאית האינטרנט CafePress מוכרת יותר מ-100 אלף פריטי אנטי-הילרי, בהם ספל בירה שעליו כתוב "הילרי היא השטן".
ותודה לברק אובאמה
למרות זאת, נראה שקלינטון עתידה לשבור שיאים. אם תזכה בבחירות, היא תהיה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת ארה"ב - שיא בפני עצמו. ביל, מצדו, יהיה הגבר הראשון בהיסטוריה האמריקאית בתפקיד כ"גברת הראשונה".
קלינטון תהיה גם הנשיאה הראשונה הנשואה לנשיא לשעבר, וביל - בן הזוג הראשון ששימש נשיא בעצמו. במסע הבחירות של ביל חגגו הקלינטונים עם הסיסמה "קנה אחד, קבל אחת חינם", אך קלינטון תהרוס הכל אם תאפשר לבעלה המנוסה והכריזמטי ממנה להאפיל עליה.
שני דברים סייעו לסלול את הדרך לשובם של הקלינטונים לבית הלבן. הראשון הוא נפילתה של המפלגה הרפובליקאית.
לפני חמש שנים נחלקה אמריקה בין שני מחנות שווה בשווה - 43% לכל מפלגה. השנה יש לדמוקרטים רוב של 50% לעומת 35% לרפובליקאים, ובאתר ההימורים אינטרייד טוענים כי יש לרפובליקאים סיכוי של 12% בלבד לזכייה ברוב בקונגרס ו-7% לזכייה ברוב בסנאט. מדינות שנטו באופן מסורתי לצד הרפובליקאי, כמו אוהיו, וירג'יניה וקולורדו, תומכות כעת בדמוקרטים, ומדינות "מתנדנדות" עברו לרוב דמוקרטי. בנוסף, המועמדים הדמוקרטים גייסו 70% יותר תרומות ממתחריהם.
הדבר השני שסולל את דרכה של קלינטון לנשיאות הוא חולשותיו של המועמד המתחרה בה במפלגה הדמוקרטית, ברק אובאמה. אובאמה הוא מועמד מרשים שמושך קהל גדול ונלהב, אך בעימותים טלוויזיוניים הוא נראה חסר חיים. המסרים שלו על התפייסות ו"פוליטיקה חדשה" נראו לעוסים, והוא לא הצליח למשוך את מצביעי הצווארון הכחול.
קלינטון גם דאגה למצב את עצמה באופן מבריק לקראת המרוץ לנשיאות, לאחר הטראומות של שנותיה בבית הלבן. היא עברה למרכז הפוליטי בתקופה שבה מפלגתה החלה לנוע שמאלה, וריככה את "הקצוות החדים" בדימוי שלה. בקיצור, היא למדה איך צוברים הון פוליטי.
מיצובה החדש של קלינטון החל במרוץ לסנאט ב-2000. היא עברה לגור בפרבר צ'פקואה, ולא במנהטן, כדי לרכך את תדמיתה האליטיסטית. היא התמקדה בנושאים קטנים ולא בתוכניות גרנדיוזיות, והשקיעה רבות במסעות הבחירות במחוזות החקלאיים השמרניים. התוצאה לא איכזבה: קלינטון זכתה מחדש בבחירות לא רק במנהטן, אלא גם בצפון המדינה. היא גם התבררה כסנאטורית למופת.
בזמן המרוץ אמר עליה הרפובליקאי טרנט מיוז שרק מכת ברק תביא אותה ללשכה, אך חמש שנים לאחר מכן הוא הצטרף ל-48 רפובליקאים אחרים שתמכו בחקיקה שקלינטון הגישה. היא השתתפה בתפילות בוקר בסנאט, כרתה אוזן לגווארדיה הישנה וניהלה באופן מושלם את עמדתה הכפולה - כסנאטורית זוטרה וכסלבריטאית גלובלית.
מחוץ לסנאט הפגינה הילרי אותה דבקות במטרה. היא חיזרה אחר המצביעים הדתיים, הגדירה עצמה כ"אדם מתפלל" וגייסה לצוותה נוצרים אוונגליסטים. היא דחתה שוב ושוב את ניסיונות השמאל להקשיח את עמדתה כלפי המלחמה בעיראק. היא אפילו הופיעה בסרט תיעודי על הסנאטור הרפובליקאי השמרן מאריזונה, בארי גולדווטר, ודיברה בשבחו.
במפלגה אוהבים את ביל
קלינטון הקדישה מאמצים רבים לשיפור התשתית של מפלגתה, בהם הקמת צוות חשיבה בשם "המרכז לקידמה אמריקאית", ותמיכה במכון הדמוקרטיה האמריקאי (המנוהל על ידי בעלי ברית של בעלה) ובקבוצות אחרות מממשל קלינטון הקודם.
כך הבטיחה קלינטון כי בנוסף לאנרגיות החיוביות שהתנועות הפוליטיות באינטרנט ואל גור סיפקו בעבורה - הממסד הדמוקרטי בוואשינגטון נשאר בבעלותה של משפחת קלינטון.
בה בעת התפוגגו מזיכרון הציבור השערוריות של ביל קלינטון. מעמדו ככוכב על בחו"ל הוא נכס חשוב בעבור ארה"ב, שדמותה הגלובלית נפגעה. הקריירה שלו לאחר הנשיאות היתה מזהרת, והוא גם גייס כספים רבים לקרן הצדקה שלו, בנוסף להון האישי שצבר.
קלינטון פופולרי כיום בקרב דמוקרטים יותר מאשר היה בסיום כהונתו, ויותר מאשר אשתו וכל מתחריה בבחירות. 88% מהדמוקרטים אוהבים אותו.
הדבר האחרון והחשוב בתצרף ההצלחה של הילרי קלינטון הוא מנגנון מסע הבחירות שלה. קלינטון ליקטה את אוסף אנשי הסטטיסטיקה, אשפי התדמית, מגייסי הכספים והמוציאים לפועל הטובים ביותר שיש - וניהלה אותם בהצלחה רבה. המסע שלה מנוהל חלק, גם אם באופן מעט מלאכותי (היא תמיד פורצת בצחוק, גם כשזה לא כל כך מתאים, כדי להראות לעולם שיש לה הומור).
לקמפיין של קלינטון יש גם שיניים. טום וילסאק, לשעבר מושל איווה ומקורב של קלינטון, אמר בטלוויזיה כי בקרוב יידע העולם יותר על חייו הפרטיים של רודי ג'וליאני (המתמודד מול קלינטון) מאשר ידעו תושבי העיר ניו יורק. על אובאמה אמרה קלינטון כי אין לו די ניסיון כדי להיות נשיא, בעיקר בעידן של טרור. אגב, בעלה היה בלתי מנוסה באותה המידה ב-1988, כששקל לרוץ לנשיאות והתחרט.
אשה, שחור, גרוש ומורמוני
למרות הצלחותיה המוכחות, קלינטון סובלת עדיין מדימוי שלילי ובעייתי - ובסקר האחרון של מכון פיו התנגדו למועמדתה 39% מהמשתתפים. ואולם, הנשיא המכהן ג'ורג' בוש הוכיח שאפשר לזכות בנשיאות גם עם הרבה שונאים. בינתיים, קלינטון מתמודדת עם החסרונות שלה בצורה לא רעה בכלל.
החיסרון הפוטנציאלי הגדול ביותר של קלינטון הוא המין שלה. האמריקאים רגישים לעובדה שנשיאם הוא גם הרמטכ"ל - ונשיאותו של הקלינטון הקודם, ביל, לקתה מאוד ביחסיה עם הצבא. גברים מחבבים את קלינטון פחות מנשים: 45% מחזיקים בדעה שלילית עליה ו-36% בדעה חיובית, לעומת שיעור התנגדות של 31% בקרב הנשים ותמיכה של 45%.
עם זאת, קלינטון לא רצה על הטיקט הפמיניסטי. היא כיהנה בוועדת שירותי הביטחון בסנאט, והיא הנצית ביותר מבין המועמדים הדמוקרטיים. היא מדגישה שוב ושוב שאינה מתחרה בתור מועמדת אשה. אגב, לא חסרים חריגים נוספים במרוץ לנשיאות - ג'ון מקיין הוא זקן המתמודדים, ג'וליאני הוא גרוש, מיט רומני הוא מורמוני ואובאמה הוא שחור.
החיסרון הבולט השני של קלינטון נעוץ דווקא ביכולות הביצוע שלה. הניסיון הגדול היחיד שלה בניהול, ולא בייעוץ לבעלה או בהצבעה בסנאט, היה הרה אסון: תוכנית ביטוח הבריאות הממלכתי שניסתה להנהיג ב-1994, שהיתה הרפורמה החברתית-כלכלית השאפתנית ביותר בארה"ב מאז שנות ה-30', נחלה כישלון חרוץ. קלינטון, כדרכה, התמודדה עם הבעיה בחוכמה, וגיבשה באחרונה תוכנית בריאות צנועה בהרבה - שעשויה להצליח.
השינוי בהתנהלותה של קלינטון מאלף, אם משווים אותו להתנהגות הנשיא בוש. בוש נחשב לאחד הנשיאים הגרועים בתולדות ארה"ב, אך הוא ממשיך לטעון בתקשורת כי מעולם לא עשה טעויות. קלינטון, לעומתו, מוכנה ללמוד מטעויותיה.
תומכת במעמד הבינוני, לא מתלהבת מתאגידים
מה מציעה קלינטון לאמריקה מבחינה כלכלית? המצע הכלכלי של קלינטון נראה כמו "המדריך הנכון לפנייה לקהל הבוחרים". קלינטון פוסעת על שביל הזהב בין הימין השמרני והתאגידים הגדולים לבין המעמד הבינוני בארה"ב, שנשחק קשות. המצע הרשמי של קלינטון כולל סעיפים כמו "חיזוק המעמד הבינוני", "איזון התקציב", "פיתוח אנרגיה חלופית וידידותית לסביבה", "שיפור מערכת הבריאות" ו"סיום המלחמה בעיראק".
אין כמעט ספק שעל הכוונת של קלינטון נמצאת מדיניות תואמת לזו שבה נקט בעלה בתקופת כהונתו: הקטנת הגירעון התקציבי. ביל קלינטון הותיר ליורשו את העודף התקציבי הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב - 230 מיליארד דולר, אך זה נאכל בתוך זמן קצר בגלל הוצאות מוגדלות, מסים מוקטנים ופירעון חלק מהחוב החיצוני העצום של ארה"ב.
המשימה של קלינטון תהיה קשה - אף שבגירעון התקציבי חל כרסום בשנה האחרונה, בשל השיפור בכלכלה שתרם להכנסות ממסים. ממשל בוש סיים את שנת הכספים האחרונה עם גירעון של 161 מיליארד דולר.
אף שקלינטון תכרה אוזן ליועצים הכלכליים שליוו את בעלה, היא צפויה להיות הרבה יותר נצית ממנו. קלינטון לא פרו-תאגידית כמו הנשיא בוש, אך תוכנית הבריאות המהפכנית שלה נעלמה והוחלפה בתוכנית ידידותית יותר. היא לא תעז להטיל מסים גבוהים על חברות הנפט, אבל תדרוש מהן להשקיע בפיתוח אנרגיות חלופיות או לשלם לקרן פיתוח ממשלתית.
קלינטון, קרוב לוודאי, לא תפעל לבטל את הורדות המסים של הנשיא בוש - ואולם היא מציעה להעלות את שכר המינימום, מס שפתיים שמוכר היטב גם בישראל. היא תעודד חיסכון, לדבריה, מכיוון שכלכלת ארה"ב לא צריכה "לייצר צרכנים", ותפעל נגד מתווכי המשכנתאות שהונו לווים.
מצד שני, קלינטון אמנם טוענת במצע שלה שתביא לסיום המלחמה בעיראק - אך בפועל היא תמכה במלחמה, והצביעה בעד ביטול סובסידיות לחברות שמעבירות משרות לחו"ל.
"שושלת" בשידור חוזר
מה תהיה המשמעות של חזרתה של משפחת קלינטון לבית הלבן בעבור האמריקאים? הכל תלוי בכושרה של קלינטון לממש את יכולותיה בתפקיד. בכל מקרה, הישג ודאי אחד של קלינטון יהיה ניפוץ תקרת הזכוכית הגבוהה ביותר של אמריקה.
בסנאט חברים 100 סנאטורים, אך רק 16 מהם הן נשים; בקונגרס כולו (שהסנאט הוא אחת מזרועותיו) יושבות 71 נשים מתוך 435 חברים. מדלן אולברייט וקונדוליזה רייס אמנם כיהנו כמזכירות המדינה, אך שום אשה עדיין לא הגיעה לנשיאות.
היבט חשוב אחר בזכייתה של קלינטון יהיה המשך שלטונן של השושלות המיוחסות בארה"ב. אם קלינטון תמונה לנשיאה ב-2008, המשפחות בוש וקלינטון יסגרו 24 שנים בבית הלבן. יותר מ-100 מיליון אמריקאים נולדו לרצף הזה, ולא חוו נשיאים עם שם משפחה אחר. אם קלינטון תזכה בכהונה שנייה, יתארך הרצף ל-28 שנים.
לא שזה מדאיג את האמריקאים. החיים הפוליטיים של אמריקה מתרכזים יותר ויותר בידיים של קבוצה קטנה המאורגנת סביב כמה "משפחות מלוכה", ותהליך זה מתרחש בעת שהפערים הכלכליים במדינה גדלים.
תוצאה בעייתית אחרת של בחירת קלינטון תהיה קיפאון בחיים הפוליטיים באמריקה. אחת המעלות של המערכת הפוליטית בארה"ב היא שהיא מניבה ניעור גדול עם היבחרו של כל נשיא חדש. קלינטון, לעומת זאת, תביא לבית הלבן אותו צוות של דמויות שנמאסו על כולם כבר בסוף שנות ה-90.
ב-1993 האשים ג'ייקוב וייסברג בעיתון "ניו ריפבליק" את הצוות של קלינטון בכך שהוא "קליקה סגורה הרמטית הלוקה בגילוי עריות" - שכן כולם בו למדו באותן אוניברסיטאות והתרועעו באותן מסיבות. בחירה של קלינטון תנציח את המצב הזה לעוד ארבע או שמונה שנים.
באחד מנאומיו השנה אמר ביל קלינטון כי כשהכיר את הילרי בייל, אמרה לה "פגשתי את כל האנשים המוכשרים ביותר של דורנו, ואת הטובה שבהם". אמריקה תצטרך לחיות עם הסגנון המשתפך הזה עוד זמן רב, וגם עם ההרגלים של משפחת קלינטון. בפרשה שעוררה חשד לשחיתות, נאלצה הילרי באחרונה להחזיר 850 אלף דולר שגויסו עבורה - לאחר שהתברר שהמגייס, נורמן הסו, מבוקש על ידי ה-FBI בחשד להונאה.
בחירתה של קלינטון תתרום גם לקיטוב בפוליטיקה האמריקאית. קלינטון אמנם הצליחה לדכא את השנאה כלפיה, אך זו תתעורר מחדש לחיים כשקלינטון תמנה שופטים ליברלים לבית המשפט העליון. בנוסף, קלינטון עדיין מוקפת באותו סגל לוחמני שהיה לה בשנות ה-90. הפוטנציאל להגברת הניכור בין הציבור לבין הפוליטיקאים, במיוחד לאחר שנות ממשל בוש, הוא גדול מאוד.
הילרי קלינטון היא מועמדת חזקה ביותר לנשיאות. יש לה את השם האטרקטיווי ביותר בעסקי הפוליטיקה, לאחר שמותג בוש הוכתם. היא מנהלת מכונה פוליטית משומנת היטב, יש לה שפע ניסיון כמחוקקת, והיא מלאת יכולות וכישרון. כל אלה יסייעו לה לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית ובבחירות בנובמבר 2008. אבל האם חזרתה של קלינטון לשלטון תהיה טובה לאמריקה? התשובה לשאלה זו היא מסובכת יותר.
השתתפה בהכנת הכתבה: דפנה מאור
ביל והילרי קלינטון מתקרבים שוב לבית הלבן - הפעם, ביל יהיה הגברת הראשונה
אקונומיסט
12.10.2007 / 9:54