חיים ורחל גבסי לא הבינו. ב-98' רכשו דירה חדשה ברחוב שרת בעפולה. לפתע, ב-2004, הגיע אליהם צו פינוי מהדירה. הצו, שהוצא לבקשת בנק לאומי למשכנתאות, לא הוצא על שמם וממילא לא היו חייבים לו דבר.
בתחילה סברו שמדובר בטעות בכתובת, אבל מהר מאוד התברר, שהם נפלו קורבן לתרגיל שעשו להם, ושאם לא ינקטו צעדים משפטיים דרסטיים הם עלולים למצוא עצמם מחוץ לדירתם. במהלך המשפט התגלתה התנהלות חמורה של הקבלן שמכר להם את הדירה, של אחיו עורך הדין שטיפל בעסקה ושל אנשי קש שרכשו אותה במקביל.
הפרויקט שבו רכשה משפחת גבסי את הדירה, "נרקיסים", כלל 28 דירות. מי שרכשה ראשונה את דירתם של גבסי היתה דווקא משפחת שוורץ, שחתמה על הסכם לרכישת הדירה ב-547 אלף שקל, מהם 326 אלף שולמו באמצעות משכנתא שהתקבלה מבנק לאומי.
רק כעבור שלושה חודשים נמכרה דירה מספר 6 למשפחת גבסי. במסגרת חוזה המכר הוסכם בין הצדדים כי רכישת הדירה תבוצע במסגרת הליך "טרייד אין", כלומר החברה תקבל לידיה את דירתם הישנה של משפחת גבסי, תמכור אותה בעצמה, ואת ההפרש בין מחיר הדירה החדשה לישנה תשלם המשפחה.
ביוני 99' קיבלה משפחת גבסי את המפתח לדירתה החדשה והתיישבה בה. משפחת שוורץ, שרכשה אף היא את הדירה, נעלמה לחלוטין.
לפני שנתיים קיבלו בני משפחת גבסי צו מההוצאה לפועל שבו נאמר כי בגלל שמשפחת שוורץ הפסיקה לשלם את החזרי המשכנתא - הבנק הוציא צו פינוי על הדירה. מצבה של המשפחה היה עדין, משום שהדירה עדיין לא נרשמה על שמם בטאבו, ורק הערת אזהרה ציינה שיש להם עניין בדירה. על משפחת שוורץ לא שמעו שם קודם לכן.
באמצעות עו"ד יוסף מילר עתרו בני הזוג גבסי וביקשו פסק דין שיצהיר כי הם בעליה הבלעדיים של הדירה, שהעסקה שנחתמה בין הקבלן למשפחת שוורץ חסרת תוקף ולהורות לבנק לאומי למשכנתאות שלא לפעול באופן כלשהו נגדם.
לא ביקרו בדירה
במהלך המשפט, התגלתה תמונה חמורה ביותר לגבי מה שקרה עם הדירה. משפחת שוורץ טענה כי רכשה את הדירה להשקעה, וכי חברת נתיב דוד הציעה להם למצוא שוכר לדירה, ומדי חודש אף שלחה להם כספים על חשבון דמי השכירות. מכספים אלה הופשרו כספים להחזרי המשכנתא.
לגרסת שוורץ, רק כשהחלו להירשם איחורים בקבלת כספי דמי השכירות ניהלו בני המשפחה שיחה עם דוד, ואז התגלה להם כי הדירה נמכרה גם למשפחת גבסי. המשפחה האשימה את הקבלן ואת אחיו, עו"ד יוסף שטרסלר, שטיפל מטעם החברה בפרויקט, במעשה הונאה. משפחת שוורץ ביקשה לקבל לידיה את הדירה, משום שהיתה הראשונה לרכוש אותה.
חברת נתיב דוד פורקה לפני ארבע שנים, ומפרק החברה הודיע, כי אינו נוקט עמדה ביחס לשאלה למי שייכת הדירה. עו"ד שטרסלר טען כי לא היה מעורב בעסקה שבוצעה בין החברה לבין משפחת שוורץ, וכי היא נעשתה מאחורי גבו.
נשמע מסובך? במהלך המשפט, שנוהל על ידי השופט אהרון אמינוף, הדברים הלכו והתבהרו. כך התברר כי חוזה המכר של הדירה למשפחת שוורץ נעשה ללא מפרט טכני ולמשפחה כלל לא היה תיק משתכן בחברה; משפחת שוורץ גם לא טרחה להצהיר על העסקה למס שבח, אלא רק לקראת סיום שמיעת הראיות בתיק; ובכלל, בני משפחת שוורץ לא ביקרו בדירה, ולא גילו כל זיקה אליה במשך יותר משבע שנים מאז "רכשו" אותה. מעבר לזה, לא היה בידיהם ובידי החברה שום מסמך בנוגע לרכישת הדירה.
ולבסוף: הבעל, יעקב שוורץ, עבד כשכיר אצל קבלן משנה של נתיב דוד, ובמהלך אותו הזמן רכש מהחברה דירה נוספת בפרויקט אחר, ששם לקחה משכנתא של 270 אלף שקל.
השופט אמינוף כתב בפסק דינו, כי ברור לו שהעסקה בין הקבלן למשפחת שוורץ היתה פיקטיווית. "תמוה בעיני, איך משפחת שוורץ באמצעים הדלים שעמדו לרשותה החליטה לרכוש 2 דירות להשקעה, זו אחרי זו ובמקביל לשלם משכנתא שלישית על הדירה בה התגוררה".
"אשתי קנתה את הדירות"
עו"ד שטרסלר, שטיפל בפרויקטים של נתיב דוד, התברר כאחיו של הקבלן. במשפט טען שטרסלר, כי רק ב-2004 סיפר לו אחיו הקבלן, כי את התרגיל של מכירת הדירה לשני גורמים בעסקות נוגדות ביצע 13 פעמים, וזאת כדי לממן את פעילות החברה, באמצעות משכנתאות שלקחו אנשי קש מקורבים ש"רכשו" את הדירה בהסכמים פיקטיוויים.
ואולם בחקירתו הנגדית הודה כי "גם אשתי קנתה שתי דירות ודירות אלו נמכרו מתחת לאפי לקונים תמימים". כשנשאל מדוע רכשה אשתו שתי דירות בעפולה כשהם תושבי בני ברק ענה שטרסלר: "את הדירות רכשה אשתי על פי בקשתו של נתיב דוד". ואז נשאל: "אשתך כל כך עצמאית שהיא בוחרת לקנות שתי דירות כאילו היא קונה קילו עגבניות? אתה לא מעורב בזה? אתה לא יודע את הסכומים?"
ואז ענה: "אני מעורב בכך שהיא קנתה את הדירות בידיעתי. נתיב דוד אמר לי 'קנה דירה ואחר כך עוד דירה ותממן את הדירה בהלוואת משכנתא. החברה תחזיר את החזרי המשכנתא במקומה (אשתי) ולימים, או שהיא תעזור לאחי או שיהיה לה רכוש".
משמע, שהעורך דין ידע היטב על העסקות הפיקטיוויות ואף הודה מאוחר יותר, שאשתו לא שילמה עליהן בהון עצמי. השופט אמינוף פסק, כי אין לתת אמון בדבריו של שטרסלר, וכי הוא היה מעורב גם בעסקת שוורץ הפיקטיווית.
גם הבנק התרשל
השופט אמינוף סיכם בכותבו, כי "ממכלול הראיות והמסמכים בתיק אכן הוכח ברמת ההוכחה של מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי, כי משפחת שוורץ, החברה, נתיב דוד ועו"ד שטרסלר פעלו יחד במרמה והוציאו במסווה של 'הלוואה לרכישת דירה' כספים מהבנק". הוא קבע, כי על השותפים במרמה להשיב הכספים לבנק.
ומה לגבי התנהלות הבנק למשכנתאות? גם כאן התגלו פרטים תמוהים. בתיק המשכנתא של משפחת שוורץ חסרו מסמכים. הוברר, כי הבנק אישר את ההלוואה ללא בטוחה. "מכל האמור לעיל עולה כי על אף שלא הוכח בפני באופן פוזיטיווי כי הבנק ידע על מזימתם של החברה ומשפחת שוורץ ובמודע שיתף פעולה איתם, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה פעל הבנק למצער ברשלנות חמורה ובחוסר תום לב בבדיקת עסקת המכר שהוצגה בפניו ובמתן ההלוואה לצורך מימונה", נכתב בפסק הדין.
הקבלן נתיב דוד ידע איך לגזול כספי משכנתאות של אחרים - הכל הלך כשורה, עד שפשט את הרגל
אריק מירובסקי
12.10.2007 / 11:24