מיקי דיין: "אנחנו רוצים אוויר נקי יותר וגם מתפרנסים מזה"

מטיפול עשרת אלפים בבנטלי של ברברה סטרייסנד, דרך ניסיון למלא בקבוקי מים מהעוג'ה ועד המאבק לנקות את האוויר מפיח המכוניות הישראלי; מיקי ואבי דיין יוזמים איכות סביבה, וגוזרים בדרך קופון

טלי חרותי-סובר
14/10/2007



"לברברה סטרייסנד היתה אז בנטלי", נזכר מיקי דיין בימים הטובים ההם במוסך בניו יורק, "ולחיפושיות היה רולס-רויס צבוע בצבעים פסיכודליים לחלוטין. מי לא הגיע אלינו? טיפלנו בכולם".



ב-1970 יצא דיין (56), משוחרר טרי מהצבא, לביקור קצר בארה"ב. השבועות הבודדים הפכו ל-16 שנה. בין השאר עבד דיין במוסך למכוניות יוקרה, צבר שם ניסיון, התחתן עם אמריקאית וזכה בשני ילדים ואזרחות. בשלב מסוים נמאס לו להיות שכיר והוא החליט לממש פנטזיה. "חבר שהאמין בי נתן מימון ראשוני ויחד פתחנו מוסך וחדר תצוגה למכוניות אקזוטיות: פרארי, למבורגיני, רולס רויס וכדומה", הוא מספר. "מכרנו, שיפצנו, טיפלנו ועשינו לנו מוניטין מצוינים. עבדנו בשתי משמרות כי לא עמדנו בקצב. בעיות שלא נפתרו במקומות אחרים - אנחנו, עם הראש היהודי-ישראלי, ידענו לפתור".



העסק גדל ומיקי, אח בכור למשפחה בת 11 ילדים, קרא לאח נוסף לעזרה. שלום, 53, עזב את לימודי המתמטיקה באוניברסיטה ונסע לתפוח הגדול, והצטרף אליו אח נוסף - אבי (47).



כשהבכור לבית דיין הבין כי המוסך בידיים טובות החליט לחזור לארץ הקודש. מה יעשה למחייתו? יקים מוסך. "באמצע שנות ה-80 לא ידעו לתת פה שירות" הוא מספר. "במוסכים עשו טובה ללקוח, אבל אני באתי מאמריקה עם קונספט אחר: לקוח הוא לא מסחטת כסף אלא פרויקט. אני צריך לשמור עליו כדי שהוא ישמור עלי".



דיין רצה לפתוח מוסך מרצדס וכל השומע צחק לו: "אמרו לי: יש מוסך אחד כבר חמישים שנה פה. לא תקבל זיכיון, אבל אני - נותנים לי אתגר כזה - אני הולך איתו עד הסוף. הגעתי להנהלה עם פרזנטציה מסודרת וקיבלתי מוסך מורשה על המקום".



יוזם לכל הכיוונים



עם הרוח היזמית והכסף הביא איתו דיין מאמריקה גם זכיינות על ערכות טיפול לרכב של חברת התוספים האמריקאית BG, וקרא לעסק החדש פטרוטק. "הבנתי שמה שהולך בארה"ב ילך יום אחד גם בישראל", הוא אומר. "השוק היה זקוק לערכות האלה כי מהפיכת הרכב הייתה אז בעיצומה: מכוניות עברו משימוש בקרבורטור להזרקת בנזין, ולנו היו ערכות טיפול לכלי הרכב החדשים. היינו במקום הנכון, בזמן הנכון עם המוצר נכון. אחר כך כבר הגיעו מתחרים". ההצלחה החלה להאיר פנים. מצד אחד ניהל מוסך משגשג, מצד שני מכר את ערכות הטיפול בשיטת דור-טו-דור ועבר ממוסך למוסך במטרה להוכיח שפה יש גם תוצאות. היזם החרוץ ראה ברכה בעמלו.



באמצע שנות ה-90 נדמה היה כי חלום המזרח התיכון החדש קורם עור וגידים. דיין, שלא נח על זרי שמן המנוע, החליט לשלוח יד לכיוונים נוספים. "יש לי חבר, שמו סטיב גרין" הוא מספר "יהודי-אמריקאי עשיר מאוד, לימים שגריר ארה"ב בסינגפור תחת ממשל קלינטון. הוא גם אחד הבעלים של חברת ענק לטיפול במים. תהליך השלום היה בשיאו וגרין רצה להיות מעורב במיזם-מים ברשות הפלשתינית".



יחד עם חאלד כות'וב ממזרח ירושלים, שהיה בעל הזיכיון לחלק ממימי נחל העוג'ה שבבקעת הירדן, והחבר האמריקאי, עמדו האחים דיין להקים את מפעל המים המינרליים הראשון בשטחי הרשות. "כבר טעמנו ממי המעיין", מספר מיקי דיין, "אלא שרבין נרצח והכל התמוטט". חצי מיליון שקל ירדו אז לטמיון יחד עם החלום הנוסף: להקים את מלון מריוט על חוף הים בעזה.



ירוק טוב לעסקים



הכישלונות היזמיים הבינלאומיים הבהירו לדיין שכדאי לו להתרכז בתחום מומחיותו. עסקי המוסך גדלו, והאח אבי, שניהל את הסניף האמריקאי, נקרא לשוב לעזור. שוב האירה המהפכה פנים: העולם החל לעבור אז לדיזל ופטרוטק החלה לייצר מכשור להפשטת תהליכי תחזוקה ברכב ולטיפול במנועים החדשים. הפעם כבר לא עברו מדלת לדלת. "פנינו ישר למנהלי השירות בחברות הגדולות", מסביר אבי דיין, "ברגע שהם השתכנעו בנחיצות המוצרים, הכניסו אותנו לכל הרשת, בעיקר כשהצלחנו לפתור בעיות של מכוניות שלא סוחבות".



הם לא תיכננו את זה, אבל הפתרונות שהביאו סייעו גם לטרנד המתפתח: שמירה על איכות הסביבה. "לכאורה מכוניות ואיכות סביבה הם דבר והיפוכו", אומר אבי דיין. "מכוניות יוצרות את הזיהום מכיוון שבתהליך שריפת הדלק נוצר פיח. הפיח הוא כמו הכולסטרול בעורקים - הוא יוצר עומס על המנוע, שלא עובד באופן אופטימלי, מגביר צריכת דלק, פוגע בביצועי המנוע ומזהם את האוויר. לנו יש כבר הרבה שנים פתרונות להרחקת הפיח המזהם".



המוטיווציה היא איכות הסביבה או הכיס שלכם?



מיקי דיין: "שניהם. אנחנו רוצים אוויר נקי יותר וגם מתפרנסים מזה. כולם מרוויחים: הלקוח ששומר על המכונית לאורך זמן, אנחנו שמספקים את השירות, וכמובן הסביבה".



מי הלקוח שלכם בעצם? בעל המכונית או המוסך?



אבי דיין: "גם זה וגם זה".



אז יש לכם שוק פוטנציאלי ענק.



"רק לכאורה. הבעיה היא שבישראל חסרה עדיין מודעות לנושא המלחמה בפיח ואף לקוח לא נכנס למוסך ומבקש שיטפלו לו בעניין. מעט מדי אנשים גם קונים מוצרים לטיפול בפיח בפחיות, שעושה סוג דומה של עבודה. שוק הרכב בישראל הוא שוק פרוע שאין בו רגולציה או תקנים, ולעומת זאת יש המון תכשירים.



גם לנו יש שלושה-ארבעה מתחרים, שכולם טוענים שהם נותנים את אותו פתרון. אנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר, ויש לנו הוכחות לאורך זמן, אבל זה לא העניין. חשוב לנו ששמירת איכות הסביבה תהפוך לעניין רגולטורי וכל כלי הרכב יחויבו לעמוד בתקנים מחמירים מאוד, כשמעבירים את המכונית טסט, כמו באירופה או לפחות כמו בארה"ב. כרגע התקן הישראלי חלש מאוד. האם ישתמשו במוצרים שלנו או של המתחרים כדי להלחם בפיח? זה עניין פחות חשוב. העיקר שישתמשו".



כדי לשמור על ייחוד מוצרי החברה משקיעים כיום האחים דיין 10%-8% מהמחזור השנתי, שיסתכם ב-2007 ב-50 מיליון שקל, במחקר ופיתוח. החברה מעסיקה היום 45 עובדים, ביניהם מהנדסים והנדסאים, שמטרתם לייצר עוד ועוד פתרונות במלחמה במזהם הגדול.



מוצרי ניקוי סביבתיים



כדי שלא לשים את כל הביצים בסל אחד (הרי יום אחד ישתלטו המכוניות ההיברידיות ופיח כבר לא יטריד איש) מסמנים האחים מטרה נוספת. כבר ב-2008 ישקיעו 8 מליון שקל בהקמת מפעל ישראלי לחומרי ניקוי על בסיס צמחי בלבד שפיתחה Simple Green האמריקאית.



פטרוטק מוכרת כיום את מוצרי הניקוי מסירי השומנים לשוק המוסדי - בין השאר לחברת החשמל וחילות הים והאוויר. בקרוב ניתן יהיה לקנות את החומר הטבעי גם במרכול הסמוך.



"זה הדור הבא בתחום הניקיון", אומר מיקי דיין. "יותר אנשים ירצו לאכול אוכל בריא, לנסוע במכוניות יותר נקיות ולנקות את הבית בחומרים לא רעילים. זה יהיה קצת יותר יקר מהמוצרים הרעילים, אבל ברור לנו שירצו לשלם".



מה עם תוכניות עתידיות בתחום הרכב?



"אנחנו בודקים עכשיו יבוא של מכוניות סיניות לישראל. עניין של שלוש-ארבע שנים".



yazam@themarker.com


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully