גורם מקורב לנמרודי: "'מעריב' כל כך חשוב לו - שהוא שם בצד את כל ההתחשבנויות הקטנות"

עכשיו זה רשמי: אתמול בבוקר הודיע דירקטוריון "מעריב" על מינוי רותי יובל ודורון גלעזר לעורכי העיתון במקום אמנון דנקנר. בהודעה הרשמית של העיתון הגדיר המו"ל עופר נמרודי את המינוי "אירוע מכונן בחייו של 'מעריב'". נדמה שזוהי הגדרה קולעת. יובל וגלעזר, עורכים ותיקים שחתומים ביחד ובנפרד על תחקירים נוקבים רבים שחשפו קשרים פסולים בין הון לשלטון, חוברים לעיתון שתקף בשנים האחרונות באופן שיטתי את "כנופיית שלטון החוק". לא פעם נראה שהדבר נעשה בשליחות המו"ל, שישב בכלא בראשית העשור אחרי שהאזין בסתר לעובדיו ולמתחריו.



בשבועות האחרונים, משנודע על המגעים בין יובל וגלעזר לנמרודי, תהו רבים מה פשר הזיווג המוזר. "אחרי הרבה מאוד שעות שהם ישבו עם נמרודי, הם הגיעו למסקנה שהוא למד מהטעויות שלו", אמר אתמול גורם שמכיר היטב את השניים, "עצם העובדה שהוא הביא דווקא אותם מלמדת שהוא כנראה רוצה עכשיו לעשות עיתון טוב ונקי לטובת הציבור. חוץ מזה, גם אם נמרודי הביא אותם כאקט של ייאוש לנוכח מצבו הקשה של העיתון, מה אכפת להם?"



תחקיר ארסי



עוד יותר מיובל וגלעזר, נמרודי צריך היה להדחיק תחושות קשות כדי להיכנס לחופה עם עורכיו החדשים. בינואר 2002 פירסם מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בעריכת יובל תחקיר ארסי על המו"ל המתחרה. "נמרודי גייט", היתה כותרת הכתבה, וכותרת המשנה ביארה: "כך הלך ותפח כדור השלג שתחילתו בהסתבכות נמרודי בפרשת האזנות הסתר והמשכו שיבושי חקירה, תשלום דמי שתיקה, הפעלת חפרפרות במשטרה, גיוס השר לביטחון פנים ועסקת טיעון שנויה במחלוקת. פרשת נמרודי, הסיפור שעוד לא קראתם".



"'מעריב' כל כך חשוב לנמרודי, שהוא שם בצד את כל ההתחשבנויות הקטנות", אמר אתמול גורם מקורב לו מאוד, שכמו צמד עורכיו החדש סירב להתראיין, "כשאדם מאמין במה שהוא עושה, הוא מתנהג בצורה עניינית ולא נקמנית".



גלעזר, בן 54, החל את דרכו העיתונאית בגיל מאוחר יחסית כמשכתב חדשות ב"כל העיר" הירושלמי. בהמשך התמנה לסגן עורך העיתון, ובין 1989 ל-1994 היה עורכו הראשי. אחר כך היה העורך הראשי של רשת שוקן, וב-1996 עבר ל"ידיעות אחרונות" והתמנה לעורך "7 ימים". הוא היה בתפקיד עד שנת 2000, ואז קודם לתפקיד סגן עורך "ידיעות אחרונות", אבל עזב כעבור שנה בעקבות חיכוכים עם העורך הראשי משה ורדי. מאז 2001 עורך גלעזר את התוכנית "עובדה" בערוץ 2.



יובל, בת 52, החלה את דרכה העיתונאית ב"כל העיר", בסוף שנות ה-70, כעורכת מדור שכונות בעיתון. בהמשך שימשה ככתבת מגזין בעיתון וכסגניתו של העורך גלעזר. יותר מאוחר, אחרי גיחה קצרה למוסף "הארץ", התמנתה לעורכת הראשית של "כל העיר". ב-1996 עזבה את רשת שוקן וחברה שוב לגלעזר כסגנית עורך "7 ימים". ב-2000 התמנתה לעורכת המוסף. בתקופתה כהונתה כעורכת חשף המוסף, בין השאר, את חברות הקש שמימנו את המרוץ של אריאל שרון וגם את פרשת האי היווני. ב-2004 עזבה יובל את "ידיעות אחרונות", ובשנתיים האחרונות היא עורכת את "אולפן שישי" בערוץ 2.



המשא ומתן בין יובל ולגלעזר לנמרודי נמשך שבועות ארוכים, בין השאר משום שהראשונים רצו לקבל מהאחרון, לנוכח עברו הבעייתי, ביטחונות של ממש לחופש עיתונאי מוחלט. "אין התחייבות חוזית כזאת, זו אגדה", אומר הגורם המקורב לנמרודי, "אבל יש דברים חזקים בהרבה מהחוזה, וזו ההבנה בין נמרודי ליובל וגלעזר, ההתחייבות המוסרית שנתן להם. חוזים כאלה הרי חסרי משמעות, זה כמו בעל ואשה שמתחייבים בכתובה לאהוב זה את זה. אז מה, מישהו יכול להכריח אותם? אבל ליובל וגלעזר יש הרבה יותר מזה. נמרודי הולך עכשיו להשקיע עשרות מיליוני דולרים בעיתון, וזו ההתחייבות האמיתית".



מונחים של שליחות



"המינוי החדש הוא הברקת ליהוק", אומר יוסף כהן, מו"ל הוצאת הספרים "עברית", שעבד תחת גלעזר ויובל ב"כל העיר" ואחרי עזיבתם שימש בעצמו כעורך העיתון, "אני באמת חושב שאין בשוק הרבה עורכים פוטנציאליים פנויים וגם תפוסים עם הכישורים והאינטגריטי שלהם. אבל בסערת חגיגת ההתפטרות של דנקנר וחגיגת המינוי של יובל וגלעזר נוטים לשכוח את העובדה ש'מעריב' הוצע לאחרונה למכירה, וייתכן שהוא עדיין מוצע. כך שנראה לי שמבחינת נמרודי המינוי הזה הוא צעד עסקי מאוד נבון. בעצם ההכרזה עליו, שנעשתה בהודעה לבורסה ולא במקרה, הוא מעלה את שווי השוק של הסחורה שלו. לגבי מה שיקרה בעתיד, אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה. אני מניח שמי שהסכים לקחת את התפקיד חושב שנמרודי הפיק לקחים מטעויותיו".



גם אתה חושב כך?



"ימים יגידו. אני יכול רק להגיד שיובל וגלעזר הם בוודאי שועלים מנוסים ממני בתחום הממשק שבין בעלים ציניים לבין עורכים, וכבר הוכיחו יכולות תמרון מול מו"לים עם שיקולים זרים. אני מניח שהם עשו הערכת מצב מפוכחת יותר או פחות".



בכל מקרה, יובל וגלעזר מתייחסים לתפקיד החדש שלהם במונחים של שליחות. לדעתם, מקום העבודה הקודם שלהם, "ידיעות אחרונות", מקדם סדר יום מסוים מאוד, למשל זה של שר המשפטים דניאל פרידמן, ומתנכל לדעות מנוגדות. "עוד רגע יש כאן דיקטטורה של עיתון אחד, וזו כמעט משימה לאומית להציב לו מתחרה", אומר מקור בסביבתם של העורכים החדשים, "המטרה היא ליצור אלטרנטיווה, כי עיתונאים רבים היום נמצאים במצוקה - או שהם עובדים במקום שמשלם מעט, או שיש להם בעיות של חופש ביטוי".



איך ייראה "מעריב" של יובל וגלעזר? מוקדם לנבא. מה שבטוח, זה יהיה שונה מהעיתון של דנקנר. "די ברור שלהתייחסות של מעריב עד עכשיו לראש הממשלה אהוד אולמרט (חברו הקרוב של דנקנר - א"כ) לא היה קשר לעיתונות", אמרו אתמול בסביבתם של העורכים החדשים, "יובל וגלעזר לא ישכתבו, כמו דנקנר, קטעים לא מחמיאים בכתבות פרופיל. עם זאת, אם אולמרט יימצא ראוי לפרס ישראל לא יימנע ממנו סיקור הוגן". גלעזר היה בעברו הרחוק דובר תנועות השמאל מוקד ושל"י. גם בהמשך הדרך נחשבו הוא ויובל לבעלי נטייה שמאלית.