המדינה תסדיר שיתוף הפעולה עם עמותות ועסקים בתחום הרווחה

הממשלה תפרסם בקרוב הצהרת כוונות ומסמך מדיניות, שמטרתם להגדיר לראשונה את מערכת היחסים בין המדינה לבין המגזר השלישי - גופים ועמותות שאינם פועלים למטרות רווח - ועם עולם העסקים. המסמכים, שטיוטה שלהם הגיעה לידי "הארץ", נותנים למעשה ביטוי לאופייה המשתנה של מדינת הרווחה הישראלית.



הצהרת הכוונות ומסמך המדיניות נוסחו בשנה האחרונה בתהליך שהתבסס על ניסיונן של מדינות כמו בריטניה וקנדה ולאחר התייעצות של גורמים במשרדי הממשלה עם דמויות בולטות במגזר השלישי ובעולם העסקים. התהליך, בהובלת משרד ראש הממשלה, הוא שלב ראשון לקראת ניסוח אמנה בין-מגזרית, שתסדיר את גבולות האחריות ואת שיתוף הפעולה בין הממשלה לחברה האזרחית. ניסוח העקרונות ילווה בעתיד בצעדים קונקרטיים, כגון הקלות במיסוי והעדפת המגזר השלישי, במקרים מסוימים, במכרזים לאספקת שירותים ממשלתיים לאזרח.



"ממשלת ישראל רואה בארגוני החברה האזרחית ובחברות העסקיות הפועלות למען מטרות חברתיות שאינן כלכליות גרידא, שותפים במאמץ לבניית חברה טובה יותר", כך מתחילה הצהרת הכוונות. בהצהרה מתחייבת המדינה לשתף את ארגוני החברה האזרחית בקביעת מדיניות בתחום החברתי, תוך הסתמכות על ניסיונם והידע שצברו, וגם מתחייבת לכבד את עצמאותם. עם זאת היא דורשת מהם לאמץ נורמות של שקיפות ומקצועיות.



כדי להדוף טענות על בריחה מחובותיה, מבהירה הממשלה שהיא "נושאת בסמכות ובאחריות הנגזרת ממנה לקביעת המדיניות, לאספקת שירותי הליבה לציבור ולפיקוח עליהם". עם זאת היא מזמינה את ארגוני החברה האזרחית להיות שותפים באספקת שירותים חברתיים לאזרח וקוראת לאנשי עסקים ולחברות פרטיות להמשיך לתרום לקהילה ולחברה מתוך תחושת אחריות לגורלן.



מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, נועד בחודשים האחרונים עם מנכ"לי משרדי האוצר, המשפטים, החינוך, הרווחה והגנת הסביבה כדי לדון בהקמת מערכת "שולחנות עגולים" שישמשו פורום לדיונים עם החברה האזרחית בנושאים מגוונים. בשבועות הקרובים ימשיך בפגישותיו לקראת הבאתו של מסמך המדיניות לאישור הממשלה. "מדינות המערב נמצאות בעשורים האחרונים בתהליך שינוי מתמשך. מדינת הרווחה שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה אינה דומה למדינת הרווחה של האלף השלישי", כותב ראש הממשלה אהוד אולמרט בהקדמה למסמך המדיניות. "אנו חיים בחברה שונה מזו שידענו בעבר והדבר מחייב אותנו לחשיבה שונה".



החשיבה בכיוון זה החלה אמנם לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל הדומיננטיות של המגזר השלישי באספקת שירותים לאזרח וחולשת המדינה נתנו דחיפה מהותית למהלך. המדיניות החדשה נשענת על תפישה שלפיה הממשלה היא "גורם מאפשר ומעודד תהליכים" לרווחת האזרחים ואסור לה להפריע ליוזמה ולחדשנות של ארגונים אזרחיים המבצעים תהליכים אלה, כותב אולמרט. "בחינת המצב בעולם מוכיחה שצמיחתם של ארגוני החברה האזרחית אינה נובעת מחולשה; להפך, היא מעידה על חוסנה ויציבותה של המדינה".



המסמך מתאר את הצעדים שיינקטו כדי לעודד את התפתחות המגזר השלישי ואת תרומת העולם העסקי, לרבות הגדלת התקרה לפטור ממס על תרומות מ-2.5 מיליון שקלים כיום ל-10 מיליון שקלים, וכן ביטול מס של 4% שעמותות משלמות כיום על שכר עובדיהם. הממשלה גם מתחייבת לדחוף הקמת מאגר מידע מרכזי על ארגוני החברה האזרחית, שיכלול את כל המידע המפוזר כיום בעמותות, ברשם העמותות, במשרד האוצר, במס הכנסה ובגופים אחרים. מטרת המאגר, שהניסיונות להקימו כשלו, להגביר את השקיפות של גופים אלה וכן את השקיפות של תמיכת הממשלה בהם. במשרד רה"מ תוקם יחידה שתלווה את השיח עם המגזרים האזרחיים.



במגזר השלישי מקדמים בברכה את התהליך שהוליד את מסמך המדיניות. "זהו תהליך חיובי וחשוב שמשקף את בגרותם של החברה ושל הממשלה, שמכירה בחשיבות של המגזר השלישי ובתרומה שלו לחברה", אומר ד"ר ניסן לימור מהמרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, שמלווה את היוזמה מקרוב. היום יתכנסו במעלה החמישה מומחים בינלאומיים ויספרו על יוזמות של הממשלות בארצותיהם כלפי המגזר. היום גם יתקיים במעמד נשיא המדינה שמעון פרס כנס שנתי של ארגון "מעלה" שבו תידון האחריות של עולם העסקים לחברה.