טיוטת החוקה: עולים ללא אזרחות אוטומטית

חברי כנסת מבוהלים, שקראו ביום שני שעבר "הארץ", התקשרו ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, מנחם בן ששון, לברר אם הוא באמת מתכוון לקיים עשר שעות דיונים שבועיות על החוקה. להלן עדכון: לא עשר, שתים עשרה.



בן ששון שואף לקיים את הדיונים האלה עם לפחות עשרה ח"כים. כדי שלא יהיה להם משעמם, דיוני החוקה יחולקו לשלוש "מגמות לימוד" של ארבע שעות שבועיות: זכויות היסוד, חוק יסוד: החקיקה, ועדכון חוקי יסוד קיימים.



יתרון נוסף של שיטת מגמות החוקה: גם אם הוועדה לא תצליח בסופו של דבר להביא למדינה חוקה מתנה לשנת ה-60 - כדברי ראש הממשלה אהוד אולמרט בנאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת - היא תוכל להביא להצבעה לפחות "חתיכת חוקה". גם זה חגיגי למדי. לאולמרט יש מעכשיו שני ערוצים אל ההיסטוריה, הערוץ המדיני וערוץ החוקה, לא ברור איזה מהם תלול יותר.



שם המדינה

א. שם המדינה: מדינת ישראל



אופי המדינה



א. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית



ב. מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל תושביה



ג. מדינת ישראל תאפשר לכל תושביה לפעול לשימור זהותם, שפתם, דתם ומורשתם על פי השקפתם ובהתאם לחוקי המדינה



(מתוך טיוטת המבוא לחוקה)



בזמן שעבר מתחילת הכהונה, ועדת חוקה, חוק ומשפט כמעט סיימה את הכנת טיוטת המבוא לחוקה. החלקים שהושלמו מתפרסמים כאן לראשונה. הוועדה עבדה רוב הזמן עם שלושה נוסחים: הצעת החוקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה; הצעת הימין שהגיש המכון לאסטרטגיה ציונית; ונוסחים שהגיש המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת. הוועדה מזמינה גם אזרחים וארגונים להעביר נוסחים נוספים.



בן ששון ידע שאם הוא יערוך הצבעות על כל סעיף, התהליך יתפוצץ לו בפנים כבר בתחילת הדרך. לכן, במקום לקיים הצבעות, הוא רק בדק עמדות. סעיף שנהנה מרוב מכריע נכנס לטיוטת החוקה. כשהיו שתי עמדות שקיבלו תמיכה משמעותית, בן ששון הכניס את שתיהן. את ההצבעות הוא מתכוון לקיים בעוד כמה חודשים, אחרי שיושלם פרק "זכויות היסוד".



האם יש מה להתווכח על הדברים הכל כך טריוויאליים שמופיעים בסעיף "אופי המדינה"? נראה שכן. כבר ביום חמישי האחרון תקף ישראל הראל את בן ששון על שהוא מעדיף את הניסוח "מדינה יהודית" על הנוסח "מדינת הלאום היהודי". אנשי הימין בוועדת חוקה, חוק ומשפט מבקשים גם סעיפים נפרדים למדינת העם היהודי ולמדינה דמוקרטית. העם היהודי כמובן יבוא קודם.



א. דגל המדינה הוא לבן, פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו



ב. סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בצדיה והמלה "ישראל" למרגלותיה



ג. המנון המדינה הוא "התקווה"



העדרותם המופגנת של חברי הכנסת הערבים מהדיונים בוועדה מנעה בינתיים דיון רציני בשאלות כמו הוספת הימנון או הוספת בית נוסף ל"התקוה", שיאפשרו גם לערבים להזדהות אתה. אבל בן ששון מתכוון להעלות הצעה שלפיה סמל המדינה ישונה כך שהמלה ישראל תופיע מתחת למנורה בעברית ובערבית גם יחד. בעניין השפות הוחלט על היררכיה:



עברית היא שפת המדינה. ערבית היא שפה רשמית, כפי שייקבע בחוק



בימין יש הסבורים שהמלים "שפה רשמית" חזקות מדי ומציעים להסתפק בנוסח: "לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל".



לאלה תוקנה אזרחות ישראלית:



א. מי שנולד בישראל כשאמו או אביו אזרחי ישראל ותושביה



ב. מי שנולד מחוץ לישראל כשאמו או אביו אזרחי ישראל (הצעה חלופית: ותושביה), ובלבד שאזרחות ההורה לא נקנתה מכוח פסקה זו



ג. יהודי שעלה ארצה מכוח שבות יהיה זכאי לאזרחות ישראלית בתנאים ובמועד שייקבעו בחוק



ד. הוראות בדבר הענקת אזרחות מטעמים אחרים וויתור על אזרחות או שלילתה ייקבעו בחוק



כדאי לשים לב לעובדה שאין הענקה אוטומטית של אזרחות לכל עולה, אלא "בתנאים ובמועד שייקבעו כחוק", כלומר זה יכול להיות אחרי שהייה של כמה שנים בארץ ואחרי מבחן בעברית.



א. מדינת ישראל תעודד קיבוץ גלויות והתיישבות יהודית בארץ



ב. כל יהודי זכאי לעלות ארצה (הצעה להגבלת סעיף זה: "ובלבד שהצהיר אמונים")



ג. עולה זכאי להתאזרח בישראל מכוח שבות במועד ובתנאים שייקבעו בחוק



נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר לא פעם שחוק השבות צריך להיות חלק מהחוקה. אבל המגמה הרווחת כרגע בוועדה היא שסעיף השבות בחוקה יהיה מאוד כללי, כדי להשאיר את השאלה "מיהו יהודי" מחוץ לה. הכוונה היא להביא במקביל לאישור הכנסת גם את חוק השבות החדש, שממנו יוצא סעיף הנכד (המאפשר לנכדים לא יהודים של יהודים לעלות לארץ) אבל ייתוסף סעיף שמאפשר למי שחברים בקהילות יהודיות לעלות גם אם אינם יהודים על פי ההלכה.



א. שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה במדינת ישראל. למי שאינם יהודים תישמר הזכות לימי מנוחה בשבת ובחגיהם



ב. יום החג הלאומי של ישראל הוא יום העצמאות, החל ביום ה' באייר או במועד סמוך כפי שייקבע לפי חוק. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזכרון לשואה ולגבורה יהיו ימי זיכרון ממלכתיים



כדאי לשים לב שרוב חברי הוועדה תומכים בעיגון יום העצמאות וימי הזיכרון הסמוכים אליו בחוקה



הלוח העברי הוא לוח רשמי במדינת ישראל



בימין יש המבקשים שייאמר "הלוח הרשמי" בה"א הידיעה. במקרה כזה יהיה צריך להוסיף: "חוק יכול שיקבע הוראות בדבר שימוש רשמי בלוחות שנה נוספים".



הערבים בחוץ



אולמרט לא השאיר מקום לאי הבנות והבהיר שמדובר ב"הצעה מוסכמת לחוקה, ואני מדגיש מוסכמת". משום שהסיעות הערביות החרימו בדיוני החוקה (רק ח"כ טלב אלסאנע מרע"מ-תע"ל השתתף בשתי ישיבות), אפשר להסיק שמדובר בהסכמה יהודית; ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) מפרש את הסעיף "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית" כ"דמוקרטית כלפי היהודים ויהודית כלפי הערבים. למה הערבים לא מוגדרים כמיעוט לאומי?" הוא מקשה, ופוסק: "החוקה לא תהיה בהסכמה, ואנחנו לא נהיה בחגיגה הזאת".



וכאן נשאלת השאלה, אם הגדרת הערבים בחוקה כמיעוט לאומי, והגדרת זכויות לאומיות בתחומים כמו תרבות וחינוך, יחזירו את הערבים, או לפחות את חלקם, לחגיגה.



מנכ"ל עמותת "חוקה בהסכמה" (עמותה שהקים המכון הישראלי לדמוקרטיה), עמיר אברמוביץ', טוען שבנושא הזה יש פער גדול בין הפוליטיקאים הערבים לציבור שלהם. סקר שנערך בעבור העמותה לפני חצי שנה העלה שכ-70% מהציבור הערבי יסכימו לקבל "חוקה שתגדיר את ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ושתנהג בשיוויון כלפי כל אזרחיה".



אבל המכשול האמיתי בדרך לחוקה כבר 60 שנה הם לא הערבים אלא חילוקי הדעות בין חילונים לדתיים. אם בעשור הקודם היה ברור שחוקה משמעותה הפרדת הדת מהמדינה, אומר אברמוביץ', בעשור הזה השיח הוא על חוקה שהדתיים יכולים לחיות אתה. ולמה שהדתיים יסכימו? כדי להחליף מצב שבו בית משפט העליון קובע מה הסמכויות שלו במצב שבו הסמכויות של הכנסת ובית המשפט ידועות וברורות מראש.



"אני בעד לקבוע את כללי המשחק, אבל שיהיה ברור שהמשחק הוא בכנסת", אומר ח"כ משה גפני מדגל התורה. גפני אומר גם ש"אם זה יהיה בהסכמה, אני שותף ויש סיכויים". מה דרוש להסכמה? חוקה מפורטת שתגן על החקיקה הדתית, בייחוד מפני עיקרון השיוויון. והדת קובעת למשל שנשים לא יכולות לכהן כדיינים ופוסלת אנשים לחיתון. בן ששון יציע לדתיים את הפתרון של חוקת המכון הישראלי לדמוקרטיה: קביעה שכמה חוקים דתיים יהיו מוגנים מפני התערבות של בג"ץ. יכול להיות גם שבנושאי דת ומדינה ייקבע שהכנסת תוכל להתגבר על החלטות של בג"ץ ברוב קטן יחסית של 61 קולות.



אם הדתיים יקבלו כל כך הרבה, למה שהשמאל החילוני יסכים? סיבה אחת, אומר אברמוביץ', היא שזה יפסיק את המתקפה על בית המשפט העליון ואת הידרדרות מעמדו. סיבה שנייה היא שהחוקה תכלול "מגילת זכויות מלאה, כולל שיוויון ואיסור אפליה מטעמי דת וחופש ביטוי וחופש תנועה". סיבה אפשרית נוספת היא שבימים שבהם מדברים כל כך הרבה על כך שהדמוקרטיה בסכנה, קשה לחשוב על תרופה טובה יותר מחוקה.



לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי לדעת כמה ניסיונות לכונן חוקה כבר נכשלו ולהעריך שזה מה שיקרה גם הפעם. הרי גם בפתיחת מושב החורף 2006 אולמרט הבטיח להביא חוקה (בהסכמה, ודאי בהסכמה). שר התקשורת אריאל אטיאס מש"ס למשל משוכנע: "זה לא יגיע ליישום". למרות זאת, בן ששון טוען שהסיכויים להביא חוקה לכנסת גדולים מ-50%. אברמוביץ' אומר ש"חברי ועדת החוקה יכולים להיות האנשים המשמעותיים ביותר בפוליטיקה הישראלית ובדורות הבאים". השאלה היא, כמובן, אם הם מסוגלים.



סמל המדינה



סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בצדיה והמלה "ישראל" למרגלותיה.

בן ששון רוצה שהמלה "ישראל" תופיע גם בערבית.



שפה



עברית היא שפת המדינה. ערבית היא שפה רשמית, כפי שייקבע בחוק.



בימין יש הסבורים שהמלים "שפה רשמית" חזקות מדי, ומציעים להסתפק בנוסח: "לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל".



אזרחות



יהודי שעלה ארצה מכוח שבות יהיה זכאי לאזרחות ישראלית בתנאים ובמועד שייקבעו בחוק.

אין הענקה אוטומטית של אזרחות לכל עולה, אלא "בתנאים ובמועד שייקבעו כחוק", כלומר זה יכול להיות אחרי שהייה של כמה שנים בארץ ואחרי מבחן בעברית.



שבות



כל יהודי זכאי לעלות ארצה (הצעה להגבלת סעיף זה: "ובלבד שהצהיר אמונים").
המגמה הרווחת בוועדה היא שסעיף השבות יהיה מאוד כללי, כדי להשאיר את השאלה "מיהו יהודי" מחוץ לה. במקביל יובא לאישור הכנסת חוק שבות חדש, שממנו יוצא סעיף הנכד.