מיסטר מאני תובעת את שר המשפטים והנהלת בתי המשפט על 8 מ' ש': התרשלו כשלא פיקחו על תפקודו של כונס הנכסים

תביעה יוצאת דופן הוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב: חברת מיסטר מאני, העוסקת במשכנתאות ובהלוואות חוץ בנקאיות, תובעת משר המשפטים ומהנהלת בתי המשפט לשלם לה 8 מיליון שקל, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בגין העובדה שלא פיקחו כנדרש על תפקודו של עו"ד יונתן מילר, שמונה ככונס נכסים על ידם, וברח מהארץ עם כספים המגיעים לחברה.



לטענת מיסטר מאני, מילר - שנתבע גם הוא בתביעה - ייצג אותה מספר פעמים בפני לשכות ההוצאה לפועל, במקרים בהם הגישה בקשות למימוש משכנתאות נגד חייבים שלה. לבקשת החברה, מונה מילר לכונס נכסים באותם מקרים.



בשישה מתוכם הוא התקשר עם קונים בגין הנכס נשוא המשכנתא וקיבל מהם כספים על חשבון הרכישה, אך לא העביר אותם לחברה אלא החזיק את התמורה אצלו. בדיעבד הסתבר לחברה כי מילר נטל לכיסו כספים בסך 2.4 מיליון שקל, שהגיעו אליו בתוקף תפקידו ככונס.



במאי 2002 ברח מילר מהארץ. בינואר 2005 הורשע מילר בעבירות של גניבה בידי מורשה ונגזרו עליו 46 חודשי מאסר בפועל וכן תשלום פיצוי בסך 1.5 מיליון שקל לחברה, אותם היא לא קיבלה עד היום.



בתביעה טוענת החברה, באמצעות עוה"ד אילן בומבך, יריב רונן וגלעד נרקיס, כי אין זה המקרה הראשון בו נוטל כונס נכסים את הכספים שהועברו אליו בנאמנות ובורח לחו"ל, ועל אף שהנהלת בתי המשפט מודעת לכשלים הקיימים בפיקוח על כונסי נכסים, היא אינה עושה דבר בנדון.



לטענת החברה, שר המשפטים לא התקין כל תקנות בנוגע לדרכי עבודתו של כונס הכנסים, ולא התפרסמו כל נהלים פנימיים מחייבים, שיש בהם מענה למצב בו כונס נכסים בורח מהארץ עם כספי הזוכה. זאת, בזמן ששר המשפטים התקין תקנות הרלוונטיות לעניין בנוגע לבעל תפקיד הכפוף למוציא לפועל - אך לא בנוגע לכונס נכסים המתמנה על ידי ראש ההוצאה לפועל.



החברה טוענת עוד כי הגיע לידיה דו"ח מיוחד מסוף 97', שחיברה השופטת נועה גרוסמן בעת שכיהנה כראש ההוצאה לפועל בתל אביב. בדו"ח נקבע כי מצב הדברים, בו נותנים ראשי ההוצאהל לפועל אמון בלתי מסויג בפרקליטים הממונים ככונסי נכסים הוא טעון תיקון, וכי קיים שיבוש מסוים במנגנון הפיקוח על כונסי נכסים. גרוסמן הציעה בדו"ח פתרונות שונים למצב, ביניהם הידוק הפיקוח על ראשי ההוצאה לפועל.



לכן טוענת החברה כי שר המשפטים והנהלת בתי המשפט התרשלו "התרשלות רבתי", בכך שהתעלמו ממקרים קודמים של מעילה על ידי כונסי נכסים, אשר הביאו לפרסום הדו"ח, וכן התעלמו מהדו"ח החמור עצמו - ולא פעלו לביצוע רוויזיה מתאימה בפיקוח על כונסי נכסים וליצירת פתרון סביר למצב בו כונס נכסים, שהוא פקיד בית משפט, מועל בתפקידו.



אחת הדוגמאות להתרשלות של גורמים אלה היא בכך שמילר התבקש להפקיד כתנאי למינויו אצל ראש ההוצאה לפועל את הערובה החלשה ביותר - התחייבות אישית, במקום לבקש ערבות בנקאית או הפקדה כספית אחרת, וכן בכך שראש ההוצאה לפועל לא בדק את איתנותו הפיננסית של מילר בטרם מינויו.



עוד יוצאת החברה נגד העובדה שהמדינה לא רכשה כל ביטוח למקרה בו כונס נכסים מועל בתפקידו ובורח מהארץ.



בתביעה נטען כי הנהלת בתי המשפט חבה באחריות שילוחית למעשי ראשי ההוצאה לפועל, בשל היותה מעסיקתם.



עוד נתבעים בתביעה בנק הפועלים ובנק לאומי. לטענת החברה, מילר ניהל בבנקים אלה את חשבונות הנאמנות שלו בענייני כינוס הנכסים וכן חשבונות פרטיים - והבנקים ידעו על מצבו הכלכלי ועל כך שהעביר כספים בין חשבונות הנאמנות לחשבונותיו האחרים ולגורמי חוץ שונים - אך בחרו שלא לפעול בעניין, ובלבד שיתרות החריגה בחשבונותיו יכוסו.



התרשלותם זו, נטען, שנבעה מדאגה לרווחיהם של הבנקים, איפשרה למילר להוציא במרמה כספים לצדדים שלישיים, שאינם קשורים לפקדונות.



ממשרד המשפטים נמסר: "התביעה טרם התקבלה. כשתתקבל, נגיב עליה כמקובל, בבית המשפט".



מהנהלת בתי המשפט נמסר כי עיקרי התביעה יתבררו במהלך המשפט.