תוכנית העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ל-2008 מציבה יעד: הורדת מספר התאונות ב-30% תוך חמש שנים

ב-2006 נרשמה ירידה של 7% בתאונות הדרכים בישראל לעומת 2005, וירידה של 13% בהשוואה ל-2004. נשמע מעודד, נכון?



ובכן, לא ממש. כאשר מתבוננים מקרוב בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קשה לשאוב מהם ולו מידה זעירה של עידוד, שכן הנתונים "המשמחים" מתייחסים לשנה שבה אירעו 17,048 תאונות דרכים, ובהן נפגעו 35,311 בני אדם - מתוכם 2,242 נפצעו קשה. יותר מכך - ב-2006 נהרגו לא פחות מ-413 בני אדם ב-372 תאונות דרכים קטלניות.



הנתונים האלה רלוונטיים היום יותר מתמיד, עם ציונו, בפעם הראשונה, של יום המחויבות הלאומי לבטיחות בדרכים בישראל. היום יקיימו ועדות הכנסת דיונים רבים בנושא, אך יש מי שבוחר לנסות להשפיע במקום להתדיין.



ליאור כרמל, מנהל ההקמה של הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, רואה את הנתונים שמצביעים על ירידה במספר התאונות, אך הם אינם מספקים אותו כלל. כרמל טוען כי ניתן לצמצם את המספר באופן משמעותי הרבה יותר.



מגמת הירידה בתאונות מושפעת, בין השאר, מהעלייה ברמת הבטיחות של המכוניות המיובאות לישראל, אך אין בדעתו של כרמל להסתפק בכך - הוא דורש לנקוט צעדים נרחבים בהרבה כדי להגביר את הבטיחות בדרכים ולשנות את תרבות הנהיגה בישראל.



תוכנית העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ל-2008, אותה הגיש באחרונה לשר התחבורה, שאול מופז, מציבה יעד להורדה של מספר תאונות הדרכים ב-30% תוך תקופה של חמש שנים, וב-50% תוך תקופה של עשר שנים. תוך 15 שנה, על פי תוכניתו של כרמל, תגיע מדינת ישראל לנתון של שישה הרוגים בתאונות דרכים למיליארד קילומטרים נסועה.



שיתוף הפעולה בין הרשויות והגופים השונים בישראל העוסקים בבטיחות בדרכים - מע"צ, עמותות, גופי הצלה ומשטרת ישראל - הוא אחד הדברים שמייחדים את תוכניתו של כרמל. הוא עצמו, אגב, לא יזכה ליהנות מפרי עמלו מכיוון שתפקידו עתיד להסתיים בימים הקרובים - על אף שהוא נחשב לאדריכל הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, בחר דירקטוריון הרשות שלא למנותו לתפקיד מנכ"ל הרשות הקבוע. "אני מכבד את החלטת הדירקטוריון ובימים האחרונים השקעתי את כל זמני בחפיפה מסודרת למחליפי", אמר כרמל.



מבטחים ומקימים



התוכנית שהגיש כרמל למופז מתמקדת בחמישה תחומים: בטיחות עירונית, בטיחות בכבישים בינעירוניים, בטיחות עבור אוכלוסיות בסיכון, שינוי תרבות נהיגה וקידום תהליכים אסטרטגיים. בנוסף, מתייחסת התוכנית - שכוללת פירוט של התקציבים הנדרשים לביצועה - גם לשיפור תשתיות, הגברת נוכחות משטרה, צמצום תאונות דרכים הנובעות מטעויות אנוש ושיפור יכולת מערך הפינוי, החילוץ וההצלה.



במסגרת התוכנית הוגדר יעד של הורדת מספר ההרוגים בכבישים בינעירוניים ובמועצות האזוריות ב-2008 ב-8%. את זאת מתכנן כרמל להשיג דרך נטרולם של מוקדי סיכון בעייתיים. בשלב ראשון, כבר ב-2007 יאותרו ויאובחנו 60 צמתים מרומזרים ולא מרומזרים, 30 קטעי דרך בהם לא קיימת הפרדה ועשרה מוקדי סיכון להולכי רגל. לאחר איתור המוקדים הבעייתיים, יטופלו הליקויים ותוחמר האכיפה במוקדים אלה.



האכיפה בכבישים בינעירוניים תתמקד בעיקר בכביש חוצה ישראל, שנראה שהוא נמצא על הכוונת של כרמל. האכיפה בו תוגבר ויבוצעו בו בדיקות תקינות צמיגים ולחץ אוויר נכון. גם נתיבי איילון לא יקופחו. בתחילת 2008 תבוצע, בשיתוף עם משטרת ישראל, פעילות אכיפה נגד רוכבי קטנועים ואופנועים - ברובם, שליחים שממהרים להגיע למחוז חפצם ומסכנים את הכביש. למטרה זו ייערכו כנסי הסברה לחברות שליחים, בהם יושם דגש על הסכנות שברכיבה בלתי אחראית.



הפחתת התאונות במועצות האזוריות תושג על ידי הקמת מטות בטיחות מקומיים, בשיתוף עם ראשי המועצות. התקציב המשוער למטרה זו הוא 4.75 מיליון שקל. ברשויות המקומיות ייערכו מבצעי שטח, מסעות הסברה ארציים ויוקמו סיירות הורים לבטיחות בדרכים. גם מגרשי ההדרכה, שהאחריות עליהם חלה כיום על משרד החינוך, יועברו לרשויות המקומיות, שיפעילו אותם באמצעות חיילים בשירות לאומי.



היבטים נוספים של התוכנית כוללים את הגברת הפיקוח על הסעות תלמידים; טיפול בכבישים ללא אבא (כבישים שנמצאים בין שטחי מועצות מקומיות, ולכן הטיפול בתחזוקתם נופל בין הכיסאות); הקמת מערך אכיפה אלקטרוני (מצלמות בצמתים, ויסות רמזורים לפי עומסים משתנים); ואכיפה מתוגברת במגזר הולכי הרגל.



חלק חשוב נוסף בתוכנית, שמעניין לראות האם יקרום עור וגידים, הוא הקמת מערך מידע ומחקר לאומי, שיתבסס על מידע מגופים פיקוח מדיניים רבים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משטרת ישראל, צה"ל ומד"א. על אף שרעיון כזה, שמטרתו היא לנטר התנהגויות של נהגים בתנועה, נשמע לקוח מספרי מדע בדיוני, היסודות לקידומו כבר הונחו.



ב-2006 הסכימו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל על העברת קבצי ההרשאות של נהגים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומשם לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המערכת מתוכננת לקום עד סוף 2007, והיא תוזן בעתיד במידע מגופי הפיקוח. ב-2008 יקדם משרד התחבורה, בשיתוף עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, חקיקת משנה בדבר מסירת מידע מגופים שונים לידי המרכז למידע ומחקר לאומי.



נוסעים קדימה



מערכת ניטור שעוקבת אחר התנהגות של נהגים מועדים לפורענות, אכיפה נגד הולכי רגל שחוצים מעבר חצייה באדום, בדיקות כשירות רפואיות לנהגים - היעדים שמציבה תוכנית הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לא נראים כקלים להשגה. ואולם, אין זה מן הנמנע שבשנים הקרובות נהיה עדים ליישום של כמה מהמלצות התוכנית.



לראיה, ניתן להיזכר בדברים שאמר כרמל ל-TheMarker לפני כחצי שנה בעניין תוכניתו להגברת הבטיחות במכוניות: "בכוונתנו להמליץ לשר התחבורה להיצמד לתקנות הבטיחות האמריקאיות, שמחייבות התקנת מערכת ESP בכל מכונית עד 2012".



בספטמבר האחרון חלפו רק חמישה חודשים חלפו מאז הצהרתו של כרמל, וכבר אז החליט מופז, לחייב את התקנת המערכת בכל המכוניות שייובאו לישראל מ-2010. "אנחנו המדינה הראשונה בעולם שתאמץ את חובת התקנת מערכת בקרת היציבות", מספר כרמל. האם יום אחד ישראל תצליח להוביל מגמות נוספות בתחום הבטיחות בדרכים? רק ימים יגידו.



פעילים ומצמצמים



הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נתפשת כגורם הפעיל ביותר לצמצום תאונות הדרכים - כך עולה מסקר דעת קהל שערך מכון מרקטסט שכלל 500 נשאלים. 26% מהציבור סבורים כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא הגורם הפעיל ביותר לצמצום תאונות הדרכים, ואילו 22% סבורים כי משטרת ישראל היא הפועלת יותר לצמצום התאונות.



עוד עולה מן הסקר כי 9% חושבים שמשרד התחבורה הוא הפעיל ביותר ו-2% רואים את הרשויות המקומיות כפעילות ביותר.