פעילות הבנקים הזרים בישראל הואטה

מאת עמית שרביט

אירועי אוקטובר 2000 שינו את גישת הבנקים הזרים לישראל; עד אוקטובר היה רושם שהבנקים הזרים מגבירים את נוכחותם בישראל - מתעתדים לפתוח נציגויות, לשדרג את פעילותם ולפתוח סניפים.

המצב המדיני-ביטחוני, קריסת שוקי הטכנולוגיה והסימנים למיתון הקפיאו חלק מהתוכניות של הבנקים הזרים. למרות שהם דוחים טענות אלה, ניתן להבחין כיום בצמצום ובהאטה של פעילותם בישראל. הבנקים הזרים התמקדו בכמה תחומים: בנקאות להשקעות, חתמות וליווי הנפקות בחו"ל. בנוסף, ביקשו לפעול בשוק הלקוחות הפרטיים.

לדברי בנקאים, יותר ויותר לקוחות מפנים חלק מחסכונותיהם לחו"ל, ונרשם גידול ניכר בפעילות שם. "אנשים מוציאים כספים לחו"ל. מדובר בחלק מתיק ההשקעות של לקוחות גדולים שמעוניינים בהשקעות סולידיות בבנקים זרים", אמר אלבר בן אבי מ-UBP.

הבנקים הזרים פועלים גם בתחום הסחרנות - מסחר בניירות ערך (בעיקר זרים), וכן מתעניינים בליווי ובמימון פרויקטים בתחום התשתיות. בישראל פועלות נציגויות של בנקים משוויץ - UBP, DTBC; צרפת - paribas CIC, bnp וקרדי אגריקול; אנגליה - בנק אוף אמריקה; ואוסטריה - CAIB. בשנה האחרונה נפתחו בישראל סניפים של HSBC וסיטיבנק.

HSBC מכוון לבנקאות להשקעות, לבנקאות פרטית, למסחר במטבעות ולניירות ערך זרים. סיטיבנק מכוון בעיקר לשוק הקמעוני. סיטיבנק הוזכר כמועמד לרכישת בנק בינוני בישראל, וכמועמד לרכישת לאומי.

קשה לאמוד את השפעת המצב המדיני והביטחוני על פעילות הבנקים הזרים במנותק מהמיתון ומהאטה הכללית, אמר בנקאי בכיר בבנק. עם זאת, בניגוד ליעדיו, סיטיבנק עדיין לא פתח סניפים קמעוניים בישראל. מסיטיבנק נמסר כי הבנק ממשיך בתוכניותיו כרגיל.

הבנקים הזרים שפתחו סניפים בישראל מעניקים אשראי לתקופות ארוכות בהיקף מאות מיליוני דולרים - עובדה המצביעה על מחויבותם לכלכלה הישראלית. "קבוצות בינלאומיות שנכנסות לישראל בוחנות את פוטנציאל המשק בטווח הארוך", אומר יהודה לוי, מנהל HSBC בישראל.

היכולת של מערכת הבנקאות המקומית לפנות קווי אשראי לקבוצות הגדולות בישראל מוגבלת. "לבנקים הזרים קל יותר לשכנע את הנהלותיהם בחו"ל להעמיד קוי אשראי לחברה, לעומת פנייה של החברות עצמן לגופים פיננסים בחו"ל", אמר בנקאי מאחד הבנקים הזרים.

לדברי צ'רלס רייזמן מ-BNP, "המצב הביטחוני אינו מרתיע. אני בוחן עסקות רק בפרמטרים של סיכוי וסיכון".