תקציב משרד התקשורת צפוי לגדול ב-17% בתוך שנתיים לכ-54 מיליון שקל ב-2008 - כך נודע ל-TheMarker. תקציב המשרד קוצץ דווקא בשנים האחרונות עד לכ-46 מיליון שקל ב-2006, כשמאז 2003 ועד 2006 הוא ירד בכ-26% מתקציב של 62.3 מיליון שקל ב-2003.
ב-2007 כבר גדל התקציב לכ-51 מיליון שקל, וב-2008 הוא צפוי להסתכם כאמור בכ-54 מיליון שקל. המרכיב העיקרי בתקציב המשרד, על פי נתוני העבר, הוא הוצאות השכר שמהוות יותר מ-60% מסך התקציב, ואף נמצאו בשנים האחרונות במגמת עלייה במשרד, המונה כ-150 עובדים.
מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, דווקא מבצע בחודשים האחרונים מהלכי התייעלות ושינוי ארגוני במשרד, שצפויים להסתיים עד סוף 2007. במסגרתם מצטמצם המשרד בשתי קומות מתוך ארבע הקומות שהוא פעל בהן במגדל שלום בתל אביב - חיסכון מוערך של כ-600 אלף שקל.
כמו כן, המנכ"ל מרדכי מבצע שינוי ארגוני מקיף במשרד שכולל מהלכי התייעלות בתהליכי העבודה ואיחוד אגפים, תוך חיסכון בעלויות ובכוח אדם. במסגרת זו מרדכי מבקש לאחד אגפים דוגמת אגפי הספקטרום ופעילות פניות הציבור, להקים אגף לתכנון וקביעת מדיניות, ולקבוע למשרד מטרות ברורות יותר.
כמה עולים אמצעי אכיפה?
ועדיין, למרות ניסיונות ההתייעלות התקציב של המשרד עולה דרסטית. הסיבה לכך היא שהמשרד, בראשות השר אריאל אטיאס, פועל ויוזם רפורמות שמצריכות היערכות ורכישת אמצעים מצד המשרד. כמו כן, פעולת האכיפה של המשרד עוברת שינוי משמעותי בעיקר לנוכח המשבר הגדול שפקד את המשרד בעת שכל חברות התקשורת לא עמדו בלוחות הזמנים ליישום ניידות המספרים, בספטמבר 2006, ולמשרד לא היו אמצעי אכיפה וענישה נאותים כדי להתמודד עם פעולת החברות בניגוד לחוק.
בעבר הלינו לא פעם בכירים במשרד התקשורת על כך שהתקציב הנמוך של המשרד מקשה על פעילות המשרד אל מול ענף שמגלגל קרוב ל-30 מיליארד שקל בשנה, ושבו פעילים בעלי ההון מהגדולים והחזקים במשק.
ואכן כשהמשרד לא מצליח לעמוד מול ענקי התקשורת הוא נאלץ להיגרר מולן לבג"ץ כדי לנסות ולהגיע להבנות, ומתקשה בהעברת רפורמות ובגביית סנקציות לטובת רווחת הצרכן. דוגמאות לכך לא חסרות. ייאמר לזכות השר אטיאס כי הוא, בשונה מקודמיו בתפקיד, אכן פועל במרץ להכנסת רפורמות משמעותיות בהתנהלות שוק התקשורת ובשקיפות החברות אל מול הצרכנים.
כמו כן, הוא בוחן בקפידה הכנסתן של טכנולוגיות מתקדמות לישראל, ומתן רישיונות לשימוש בהן לשחקנים חדשים. עם זאת, הדו"ח האחרון של מבקר המדינה לא שיבח את פעילות המשרד וקבע כי "משרד התקשורת לא אכף ביעילות ובנחישות נורמות התנהגות ראויות בענף התקשורת. המשרד ויתר על הפעלת הסנקציות הניתנות לו בחוק גם במקרים של הפרות ברורות ובוטות והתנהגות הפוגעת בתחרות ובצרכני החברות".
המבקר אף פירט וקבע כי משרד התקשורת לא פעל בנחישות לאכיפת תיקון הליקויים שהועלו על ידו בפעולות הפיקוח; המשרד החליט על חילוט ערבויות, אך את חלקן לא חילט בפועל; והמשרד איים בהפעלת עיצומים, אך ביצועם מתמהמה. למרות זאת, קבע המבקר בעצמו כי "השינויים בשוק התקשורת מעניקים משנה חשיבות לפיקוח יעיל בענף כדי להבטיח שמתקיימת תחרות הוגנת".
מטוס צמוד למשרד
ואכן, השר אטיאס מבקש להגדיל בעקביות את תקציב משרד התקשורת כדי להגדיל את כוח האכיפה שלו ואת המשקל של המשרד אל מול חברות הענק בתחום. רק לאחרונה דיווחנו ב-TheMarker כי אטיאס מבקש ממשרד האוצר תוספת תקציבית שבמסגרתה יקבל משרד התקשורת מטוס מחיל האוויר, לפרקי זמן קבועים, לטובת פעילות איתור הפרעות בתדר הנגרמות ממשדרים של תחנות רדיו פיראטיות בישראל ותחנות רדיו פלשתיניות תעמולתיות שעולות ומשבשות את קליטת הרדיו בישראל.
מדובר במטוס שיכלול יכולות איתור ושיתוק מקורות שידור, שיעמוד לרשות משרד התקשורת למשך כמה שעות בשבוע, כשמשרד התקשורת ישא במסגרת תקציב המשרד בעלויות הכרוכות בהפעלתו. כל זאת בניסיון למצוא דרכים למיגור תופעת הפרעות התדר בתנועת המטוסים בישראל.
משרד התקשורת בעידן השר אטיאס קיבל מספר רב של החלטות משמעותיות בשנה האחרונה. בין היתר הוא הכריע בעניין מדיניות הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), בעניין מדיניות ה-WiMax, שנחשבת כחלופה עתידית לרשתות הסלולר, וקבע מועד חדש ליישום ניידות המספרים.
מרבית החלטותיו התמקדו בהיבט הצרכני וסייעו להגדלת השקיפות של החברות בפני הצרכנים. קיים אמנם פער בין הצהרותיו והחלטותיו של אטיאס לבין יישומן והשפעתן על הצרכן, אך רפורמות בשוק התקשורת ארכות זמן. עם זאת, השר מציג חשש מסוים מהכנסת מתחרים חדשים לשוק התקשורת, והוא לא פועל מספיק כדי לעודד את המגמה, שהיא היחידה שיכולה ליצור שינוי מבני בענף ותפנית באופי התחרות.