ויש גם כאלה שהרוויחו

מאת בן-ציון ציטרין

המשק הישראלי, באופן כללי, ספג מכה קשה בעקבות פריצת אינתיפאדת אל אקצה; אבל לא כל ענפי המשק הפסידו, ויש אף כאלה שבעסקיהם חל שיפור.

אפשר להבחין בין שני סוגים של חברות שיצאו נשכרות מהאירועים: חברות הנהנות מכך ששטחי הרשות בגדה וברצועה הפכו "מחוץ לתחום" עבור ישראלים, וכאלה שמחזור העסקים שלהן עלה כתוצאה מאירועי הטרור משני צדי הקו הירוק.

בתקופה שקדמה לאינתיפאדה, נהגו ישראלים רבים לצאת בימי שבת וחג למרכזי קניות לאורך קו התפר - בין השאר לבידיא, קלקיליה, טול כרם, ג'למה בג'נין והשכונות הערביות סביב ירושלים. הישראלים נהרו לשטחים משום שמחירי המוצרים שהוצעו להם שם היו זולים בכ-30%-40% מאלה שבתוך הקו הירוק.

בין השאר קנו שם הישראלים מוצרי מזון, ירקות ופירות; חומרי בניין כגון אבן, שיש, חרסינה, קרמיקה ומרצפות; מוצרי אינסטלציה; מוצרי חשמל; בגדים ונעליים; ורהיטים. על פי תחשיבי ענף כלכלה של צה"ל לאזורי יהודה ושומרון, היקף המסחר הקמעוני של ישראלים עם פלשתינאים היה גבוה מ-1.3 מיליארד שקל לשנה.

אבל בשנה החולפת חדלה תנועת הקונים הישראלים בשטחים; הם מצאו תחליפים זולים יחסית בתוך ישראל, כגון בשווקים הפתוחים או במכרזי קניות. בענף הריהוט, למשל, נאלצים היצרנים והיבואנים שנפגעו מהמתחרים בגדה, כך על פי ההערכות, להמשיך ולשמור על רמת מחירים נמוכה עקב כניסת איקאה לישראל באפריל האחרון; מחירי הרשת השוודית מכתיבים את הטון בשוק זה.

גם הנהגים הישראלים חזרו למוסכים בתוך הקו הירוק; במשך השנים שמאז 67 ', עשו רבים שימוש בשירותיהם של מוסכים פלשתיניים, בעיקר לצורך עבודות פחחות וצביעה. לדברי אריה מטוס, יו"ר ארגון המוסכים, בשנים האחרונות היה מדובר בעיקר במוניות ובמשאיות מעטות. להערכתו, המצב הביטחוני לא הוביל לשיפור בענף. בשל המיתון, צימצמו הישראלים את היקף הנסיעות במכוניות, ולכן יש בהן פחות בלאי. תיקונים וטיפולים במוסך נעשים רק כשאין ברירה. כלומר, המחזור במוסכים לא עלה, אך חסימת הקו הירוק עצרה את הסחף בתחום.

במקביל, האירועים צימצמו את היקף גניבת כלי הרכב, העברתם לשטחים, פירוקם ומכירת החלפים לנהגים ולמוסכים. ממצב זה נהנות חברות הביטוח, והוא יבוא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים שלהן ל-2001.

פריחה מהירה בעקבות האירועים חלה בענף השמירה והאבטחה; אריק ערד, מנהל קניון רננים והממונה על תחום האבטחה בעמותת הקניונים, מעריך כי מתחילת האינתיפדה גדלה ההוצאה הישירה של הקניונים בתחום זה בכ-250 מיליון שקל בשנה - עלייה של כ-35%.

לדברי יעקב הלפרין, מנכ"ל חטיבת האבטחה בקבוצת השמירה, הביקוש למאבטחים ולשירותי בידוק ביטחוני גדל בתקופה זו ובעיקר בחודשים האחרונים במידה ניכרת. אין מדובר רק בגופים שהקצו לכך משאבים בעבר, מוסיף הלפרין, אלא בגורמים נוספים: הבנקים ששכרו שירותי שמירה ובידוק במרבית סניפיהם; בעלי בתי קפה ומסעדות כגון רשת מקדונלדס. "עיקר פעילות האבטחה החדשה מתמקד במעגל החיצוני של האתרים, לשם יצירת אפקט הרתעה ותחושת ביטחון".

כמו כן גברה הדרישה למאבטחים, המלווים טכנאים ומשאיות של רשתות מזון ומוצרי צריכה לאזורי קו התפר וההתנחלויות. כך, מאבטחים מלווים כיום משאיות של חברות כגון עלית, אוסם ומי עדן; לטכנאי בזק ולטכנאי מקררים של תדיראן וחברות הכבלים ניתן ליווי צמוד.

על פי נתוני חברת השמירה, היקף פעילות האבטחה עלה בחודשים האחרונים ב-25%-50% לפי האזורים השונים. "קיימת אף דרישה לתגבור בשיעור 100%, כלומר ממאבטח אחד לשניים", מציין הלפרין. להערכתו התופעה תתרחב, למשל בבתי ספר ובגני ילדים שבהם ההורים אינם מסתפקים בשירותי האבטחה הקיימים ומוכנים לממן את עיבויים.

הביקוש לשירותי שמירה הוביל להעלאת תעריפים בכ-30% בממוצע. שכר מאבטח ביישובי קו התפר ומעבר לקו הירוק שהיה 22-20 שקל לשעה לפני האינתיפדה, מגיע כעת לכ-30 שקל לשעה. בגוש דן, ירושלים ויישובים רבי אוכלוסין אחרים עלה השכר מ-18 שקל לשעה ל-25-22 שקל לשעה. הלפרין: "אחת הסיבות לעליית התעריפים היא המחסור בכוח אדם מיומן".

עבודה רבה יש גם לקבלני המיגון ובניית התשתיות - אלה הממגנים כבישים אדומים, בין השאר בכניסה לכביש המנהרות וביציאה ממנו; בונים קירות מגן, כגון בשכונת גילה; וסוללים כבישים עוקפים בשטחים. תחום נוסף שבו חל גידול במכירות: ציוד אבטחה אישי, בעיקר השאר אפודי מגן, אותו קונים הנוסעים בכבישי הגדה.

המתח שבו שרויים הישראלים הגביר את צריכת טבליות ההרגעה. הדסה ביימל, מנכ"ל הדס מוצרים טבעיים, אומרת כי חלה עלייה של כ-60% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה במכירת טבליות רגיעון יום ורגיעון לילה. טבליות אלה שמייצרת החברה ניתן לקנות ללא מרשם רופא.

ואולם, גם במכירת טבליות הרגעה על פי מרשם רופא חלה עלייה - על פי הערכות בכ-50% בממוצע בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן גבר הביקוש ליועצים לבריאות הנפש, בין השאר מארגונים שעובדיהם היו נתונים להתקפת טרור.

בתקופה זו ישראלים ממעטים לצאת מהבית. משום כך חל גידול בצריכה היומית של מזון ומשקאות, עליה נמסר בדו"חות הכספיים החצי שנתיים של הרשתות הגדולות שופרסל וקו-אופ. במקביל מדווח איגוד לשכות המסחר על עלייה בהשכרת סרטי וידאו ודי-וי-די ובשימוש בשליחים להזמנת טייק-אווי. גידול חל גם בנפח שיחות הטלפון בקווים הרגילים ובמכשירים הסלולריים.