דרוש תקציב נועז יותר

ברובו, תקציב 2008 הוא תקציב הפועל על טייס אוטומטי. המשק אמנם ממריא, אך החברה הישראלית סוחבת כבודה עודפת של בעיות

רובי נתנזון

תקציב 2008 דומה באופן מדאיג לקודמיו. יש בו, כמנהג המסורת, עזים שבוודאי ייעלמו ערב אישור התקציב - כמו הטלת מס בריאות על עקרות הבית (בניגוד למדיניות המוצהרת של הממשלה של אי העלאת מסים) וביטול ההנחה בחשבון החשמל למקבלי הבטחת הכנסה. במקביל, יש בו הגדלה של תקציב הביטחון, המעידה גם היא על כך שסדרי העדיפויות הישנים והמוכרים יישמרו גם השנה.

לכן, את תקציב השנה הבאה צריך לבחון לא לפי מה שיש בו, אלא בעיקר לפי מה שאין בו. ירידה לפרטי התקציב מציירת תמונה חד משמעית - זהו תקציב שהמדיניות החברתית נעדרת ממנו, למרות הצורך הגדול בה.

קחו לדוגמה את מערכת החינוך. לכאורה, זהו התחום היחיד שבו יש בשורה כלשהי בדמות הקצאת סכום משמעותי להעלאת שכר המורים. אלא שגם כאן לא מדובר בנטילת יוזמה, אפילו לא בהחלטה ליישם את דו"ח ועדת דברת. מדובר בפסק בוררות שהושג לאחר סכסוך ממושך שניטש בין המורים לממשלה; מעין אנקדוטה עצמאית, שלא לוקחת בחשבון התבוננות כללית על צרכיה של מערכת החינוך כולה. היכן הכסף למימון ההרחבה של תוכנית יום לימודים ארוך? היכן שני מיליארד השקלים האבודים מתקציב האוניברסיטאות שהובטחו כבר כמה פעמים בעקבות שביתות הסטודנטים? היכן התוכניות לחיזוק החינוך בפריפריה וצמצום הפערים?

תקציב 2008 מבטיח שהחוליים הקשים של מערכות החינוך וההשכלה שלנו לא יטופלו לפחות עוד שנה אחת. אמנם המורים יקבלו תוספת של 182 מיליון שקל למשכורותיהם, אך הכסף יגיע מקיצוץ של עשרות מיליוני שקלים בפרויקטים לאוכלוסיות חלשות בפריפריה. תקציב החינוך ל-2008 מבטיח להשאיר את כולם לא מרוצים, ואת הילדינו בורים. הראיה לכך היא השביתה הנוכחית המתקיימת בבבתי הספר התיכוניים.

הממשלה כקרן פילנתרופית

גם בשוק העבודה אין למה לצפות בשנה הבאה עלינו לטובה. הממשלה לא מקיימת דיון של ממש בהליכים לעידוד תעסוקה. אמנם יש הכרה בהוצאות הטיפול בילדים, שהן תנאי הכרחי להגברת התעסוקה בקרב אמהות צעירות, אך הסיוע הזה הוא מזערי וחסר משמעות. מן הסתם, גם ההצעות להגברת התעסוקה במגזר החרדי שוב לא יגיעו לידי ביצוע השנה. ובכל הנוגע לתקציבי עידוד השקעות הון וסיוע לעסקים קטנים ועצמאיים - אלה נותרים גם השנה בסכומים מגוחכים, שמתאימים יותר לקרן פילנתרופית מאשר לממשלה האוחזת במושכות המשק והכלכלה.

ההבטחה של התקציב החדש היא לכאורה קביעת היעדים החברתיים. לראשונה בתולדות ממשלות ישראל, הגדירה הממשלה יעדי תעסוקה ויעדים לצמצום העוני - בהמלצת המועצה הכלכלית-חברתית בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג. זו היתה יכולה להיות החלטה חשובה מאוד, אם ניתן היה לאתר את השפעותיה על ספר התקציב. אלא שנכון לעכשיו, לא רואים בתקציב את התוכנית הביצועית להשגת היעדים האלה. למלים הכתובות בהחלטה של הממשלה, שלפיהן שיעור התעסוקה במשק יעלה בכ-2.5%, אין כוח מאגי שמייצר מקומות עבודה, על אף שרבים טועים לחשוב כך. ללא החלטות נגזרות בנוגע לנקיטת צעדים מעשיים והמשמעות התקציבית שלהם, מדובר במלים בלבד.

ברובו, תקציב 2008 הוא תקציב הפועל על טייס אוטומטי. המשק אמנם ממריא, אך החברה הישראלית סוחבת כבודה עודפת של בעיות חברתיות וכלכליות. דרוש תקציב נועז יותר, עם חזון שמקנה לנוסעים תחושת ביטחון וידיעה שיש לממשלה מדיניות מכוונת. את התחושה הזו אי אפשר לשאוב מדפי התקציב שיידונו בקרוב בוועדת הכספים של הכנסת.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully