מדיניות הגירוש התמוטטה

מאת חיים ביאור

ב-7-6 השנים האחרונות מכריזים שרי הפנים והעבודה אחת לרבעון על מבצע לגירוש העובדים הזרים, בקצב של 250 עד 1,000 איש בחודש. אנשי משרד הפנים מעוניינים בצמצום מספר העובדים הזרים בעיקר משיקולים דמוגרפיים: הם אינם אוהבים את העובדה שחלק מקהילת הזרים, בעיקר זו התל אביבית, השתקעה למעשה בישראל.

במשרד העבודה והרווחה רואים בגידול המתמיד במספר העובדים הזרים בישראל - שהתחיל בראשית שנות ה-90 ונמשך גם כיום - מחסום בפני כניסת ישראלים לענפי משק שבהם מועסקים העובדים הזרים, במיוחד הבנייה, החקלאות והניקיון. במשרד העבודה אומרים כי "הימצאותם של עובדים זרים מפריעה למאמצים להיאבק באבטלה המעמיקה".

המשרד לביטחון פנים, שמאז מינויו של עוזי לנדאו לעמוד בראשו, מעמיק את מעורבותו בגירוש עובדים זרים, חושש מההשלכות הביטחוניות של העסקת עובדים זרים רבים; זאת לעומת השר הקודם, שלמה בן עמי, שהתנגד לגירוש. בסוף יולי החליטה ועדת השרים לענייני עובדים זרים לצמצם

את מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים בישראל; בענף הבנייה אמור מספר העובדים הזרים לרדת ל-25 אלף איש, לעומת 44 אלף כיום, בחקלאות אמור מספר העובדים הזרים לרדת ל-18 אלף, לעומת 22 אלף כיום, ובמלונאות יבוטלו כמעט כל ההיתרים לעובדים זרים, לרבות באילת, שבמלונותיה הושג בעבר הסדר להעסקת 900 עובדים זרים בהיתר.

ההכרזות על גירוש עתידי של עובדים זרים מלוות לעתים בצעדים בלתי הומניים בעליל, תוך כדי שתיקת ההסתדרות, שממנה ניתן היה לצפות לפחות למחאה על פשיטות של המשטרה לדירות שבהן מתגוררים עובדים זרים, בעיקר כאלה הנחשדים בשהייה בלא היתר עבודה, שליחת עובדים זרים לבתי סוהר או מניעת כניסתם לישראל של צליינים ממדינות העולם השלישי, בתואנה כי הם מחפשים עבודה בישראל.

למרות שההצהרות הרשמיות על פעולות הננקטות לצמצום מספר העובדים הזרים לא פסקו גם לאחר פרוץ האינתיפאדה, הרי שגם למשרדי הממשלה נהיר עתה כי האירועים הביטחוניים הפכו את הקערה על פיה: מספר העובדים הפלשתיניים, שבשנים רגועות יותר הגיע ל-100 אלף איש, הוא אפסי כיום, למעט שתי קבוצות של פלשתינאים שקיבלו אישור העסקה ממשרד הביטחון ושירות התעסוקה: 1,200 עובדים מאזור ג'נין, שהועסקו עד השבוע שעבר במסיק זיתים (למרות הכתר שצה"ל הטיל על העיר), ו-800 פלשתינאים מהרצועה והגדה שיועסקו מתחילת אוקטובר בקטיף הדרים.

מלבדם מועסקים כמה מאות פלשתינאים על ידי ישראלים, באופן בלתי חוקי. אך חריגים אלה רק מלמדים על הכלל הנקוט על ידי הממשלה, והוא - מניעת העסקתם של פלשתינאים בישראל, כל עוד לא הושגה הפסקת אש בשטח.

המדיניות של אי העסקת עובדים פלשתינאים שננקטה מאז אוקטובר 2000 הגבירה את ההישענות של המשק הישראלי על עובדים זרים, התופסים את מקומם של הפלשתינאים. הנתונים על מספר העובדים הזרים בישראל אינם מדויקים, בגלל העובדה שכמחצית הזרים מועסקים במשק הישראלי ללא היתר, לאחר שעזבו את מעסיקם החוקי או שפג תוקף אשרת השהייה שלהם בישראל. בני פפרמן, מנהל הרשות לתכנון כוח אדם, אומר כי כיום מועסקים בישראל 210 אלף זרים, לעומת 150 אלף בסוף 99', ומתוכם 120-100 אלף עובדים הם במעמד בלתי חוקי.

המשרד לביטחון פנים מעריך כי מספר העובדים הזרים גבוה יותר, ומגיע ל-250 אלף. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריכו כי מספר העובדים הזרים בישראל יעלה ב-10% עד סוף 2001, בשל לחצם של הקבלנים וארגוני החקלאים להגדיל את מכסת העובדים הזרים.

"הלחץ של מעסיקים להגדיל את מכסת הזרים נובע מכך שישראלים אינם ממלאים את המחסור שיצרה היעדרותם של הפלשתינאים", אומר פפרמן, "מכיוון שהשכר והדימוי של ענפי הבנייה והחקלאות לא השתנו". הוא מעריך כי האבטלה המתמשכת במשק תביא לכניסה של ישראלים מעטים בלבד לענפים אלה.

פפרמן מאשר למעשה כי מדיניות צמצום מימדי העסקת העובדים הזרים שינתה כיוון. "הממשלה אישרה באחרונה תוספת היתרים להעסקת 9,000 עובדים זרים (לעומת תוספת של 25 אלף שביקשו המעסיקים)", הוא אומר. לדבריו, המגמה הגוברת של מחסור בעובדים זרים יחד עם היעדר אכיפה בשנה האחרונה להעסקת עובדים חוקיים בלבד, יתבטאו בכך שיגדל מספר הזרים המועסקים בלא היתר, שהביקוש להם גובר.

"יתרה מזו", אומר פפרמן, "למרבית האירוניה, שכרם של העובדים הזרים הבלתי חוקיים הוא גבוה יותר משכר העובדים החוקיים, כי התחרות על אלה הראשונים חריפה יותר". עובדים בלתי חוקיים אינם קשורים למעביד אחד, וחופשיים לעסוק בכל תחום, ולא רק בזה הנקוב באשרת העבודה שלהם.

פפרמן מעריך כי המצוקה הכלכלית ברשות הפלשתינית עקב האירועים הביטחוניים, תגדיל את מספרם של הפלשתינאים החוצים את הקו הירוק תוך עקיפת מחסומי צה"ל, כדי למצוא עבודה בישראל. לפי נתונים בלתי רשמיים שבידי פפרמן, כיום מועסקים בישראל 25 אלף פלשתינאים באופן בלתי חוקי - פי עשרה יותר מאלה המועסקים בהיתר - לעומת כ-100 אלף לפני האירועים הביטחוניים.