ענף התיירות: מפת הטיולים והנופש של הישראלים הצטמצמה

מאת עירית רוזנבלום

לצד ירידה מתמשכת של כ-80% בתיירות הנכנסת בשנה שחלפה מפרוץ האינתיפאדה, הצטמצמה מאז מפת הטיולים של הישראלים. צפון ים המלח על חופי הרחצה שלו, יישובים כגון ורד יריחו שיש בהם חדרי אירוח ואתרי התיירות קומראן, עין גדי, עין פשחה ונחל דרגות - כבר אינם יעד לטיולים.

כמעט איש אינו נוסע בכביש היורד מירושלים לים המלח, והתנועה למלונות עין בוקק הנמצאים לחופו הדרומי של הים המלח עוברת בערד. הישראלים מדירים את רגליהם מירושלים, טבריה ונתניה. האירועים האלימים באוקטובר 2000 בוואדי ערה ובנצרת גרמו לירידה במספר המטיילים המגיעים לאזור נצרת, טבריה ולסביבות הכנרת.

"לפיגועים חוזרים ונשנים, למשל בירושלים ובנתניה, יש אפקט מצטבר", אומר מנהל השיווק של התאחדות המלונות, יעקב כץ. לדבריו, בירושלים נרשמה בינואר-יולי 2001 ירידה של 70% בלינות התיירים ועלייה של 18% בתיירות הפנים. ואולם גידול זה מיוחס בעיקר לציבור הדתי, המקיים אירועים כמו שבת חתן ושבת בר מצוה במלונות בירושלים. ביולי, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 78% בלינות התיירים וירידה של 12% בתיירות הפנים בעיר.

בנתניה, מוסיף כץ, היתה בתיירות הפנים ירידה של 9% בינואר-יולי ו-39% ביולי. מנהל אגף התיירות בעיריית נתניה, שלום קראוס, אומר שהסיבה לכך אינה הפיגועים, אלא מעבר של נופשים לתל אביב בעקבות הפחתת מחירים ניכרת במלונות הפאר בה. ואכן, על פי נתוני התאחדות המלונות, חלה בחצי שנה זו עלייה של 30% בתפוסת המלונות בתל אביב.

באזורים אחרים בישראל, מתברר, ממשיכים הישראלים לטייל. כך, מהתאחדות המלונות נמסר כי בינואר-יולי נרשמו 2.7 מיליון לינות תיירים - ירידה של כ-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת זאת 6 מיליון לינות ישראלים - עלייה של 13%. מתוך כלל הלינות, 60% היו באילת ובים המלח ו-40% בשאר אזורי הארץ.

אבי זיו, מנכ"ל חברת קל תיירות ונופש, המכהן כיו"ר התאחדות סוכני תיירות הפנים בישראל אמר: "זה כמעט עשור צומחת תיירות הפנים בצורה עקבית, והשנה חלה בה עלייה בשיעור גבוה. הסיבה לכך היא שבעקבות משבר התיירות הנכנסת, ירדו מחירי החדרים במלונות והם נמוכים במידה ניכרת ממחירי השנה שעברה".

אמנם המחירים הנמוכים מסייעים לתיירות הפנים, אך תנועת המטיילים הישראלים אין בה כדי לפתור את המשבר בענף. לדברי הסמנכ"ל לכספים ברשת שרתון מוריה, קלמן הובר, חלה ירידה של 35% בממוצע הארצי של מחירי החדרים במלונות הרשת. באילת היתה ירידה בשיעור של כ-25% ובטבריה 50%. חדר ללילה במלון שרתון פלאזה בירושלים שתמורתו שולמו 140 דולר בשנה שעברה, מחירו כיום 68 דולר.

"הרבעון הראשון בכל שנה הוא רבעון חלש", מסביר הובר. "ואולם, אם האווירה הפוליטית לא תשתנה, הרבעון הראשון של 2002 צפוי להיות קשה הרבה יותר מאשר ב-2001 - תפוסת המלונות בו תהיה 15%-20% במקום 25%-30% כיום, שגם היא נמוכה מאוד. אין מלון שיכול להגיע לאיזון בתפוסה כזו".

לדבריו, התפוסה הנמוכה הורידה את ערך הנכסים. על מכירת מלון פור פוינטס בטבריה, למשל, שנמכר על ידי שרתון מוריה בחודש יוני - ובו הסתלקה גם מהניהול - הפסידה הרשת כמיליון דולר.

גם בימים כתיקונם, אומר הובר, גורסים חלק מבעלי מלונות שרתון מוריה - כור, בנק הפועלים ורשת סטארווד העולמית - כי על הרשת להפחית את הבעלויות על המלונות לכדי 25% בכל מלון לכל היותר. כיום מושקעת שרתון מוריה בממוצע ב-40% בכל מלון.

הובר מעריך כי מחזור העסקים של הרשת ירד מ-140 מיליון דולר בשנה רגילה ל-83 מיליון דולר השנה. הרשת, הוא אומר, הפסידה במחצית הראשונה של 2001 כ-3-2 מיליון דולר והציגה רווח תפעולי של מיליון דולר.