שנה לאינתיפאדת אל אקצה

מאת מוטי בסוק

בשנה שחלפה מתחילת האינתיפאדה הפסיד המשק הישראלי 6-8 מיליארד שקל בתוצר; עלות האירועים לתקציב המדינה בשל הגדלת תקציבי הביטחון היא 2.5-3 מיליארד שקל; היצוא לשטחים, שלפני האינתיפאדה היה 1-2 מיליארד שקל, מסתכם כעת ב-1 מיליארד - כך העריך מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני. ישראל, מזכיר מראני, ממשיכה לספק לגדה ולרצועה חשמל ומים, למשל. "ההתחשבנות הכספית מתנהלת כהלכה", הוסיף, "אף כי מדי פעם יש תקלות".

כשהחלו האירועים הביטחוניים, אמרו באוצר כי הירי על שכונת גילה מדאיג, אך ישראל חוששת הרבה יותר מהנפילות בנאסד"ק ומההאטה במשק האמריקאי. היום, כשהאינתיפאדה הפכה לחלק מהחיים בישראל, רבים מאוד - גם במשרד האוצר - סבורים כי זו הפכה לגורם המוביל במיתון במשק.

שיעור השינוי בתוצר המקומי הגולמי סימנים להאטה החלו להיראות לפני ספטמבר 2000. רוב המדדים הכלכליים החשובים ברבע השלישי של שנה זו הצביעו על נסיגה. הנפילה הגדולה התחילה באוקטובר, בראשית האינתיפאדה. מאז כל דובר כלכלי מדגיש כי שלוש סיבות עומדות מאחורי המיתון במשק - ההאטה בכלכלה האמריקאית והעולמית, הנפילה בנאסד"ק והאינתיפאדה.

ב-2000 היתה במשק צמיחה גבוהה, של 6.2%, בשל הצמיחה הגבוהה מאוד, מעל 11%, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. להערכת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, הצמיחה ב-2001 תהיה כ-0.6%. באוצר אומרים כי האטה בכלכלה העולמית ובחברות הסטארט-אפ תפחית 2.0%-2.5% מהצמיחה השנה, ואילו האינתיפאדה תגזול מהמדד השנתי 1.5%-2.0%.

לעתים קשה לקבוע בדיוק מה הסיבה לפגיעות במשק - ההאטה בכלכלה העולמית או האינתיפאדה. כך, למשל, קיים קושי להצביע על הסיבה להאטה המשמעותית בהשקעות הזרות בישראל ב-2001, לאחר שנת השיא של 2000. ההערכה היא כי יש כאן צירוף של הנפילה בנאסד"ק ובשוקי ההיי-טק בכל העולם, ההאטה בכל הכלכלות המערביות וגם האינתיפאדה. משקיעים חוששים לשים את כספם באזורי קרבות.

הסטטיסטיקאי הממשלתי הראשי, פרופ' יוסי יהב, אמר כי אין עתה די נתונים כדי לכמת את השלכות האינתיפאדה על המשק הישראלי, אבל אין ספק כי מדובר במיליארדים לא מעטים. לדבריו, הניסיון מוכיח שהיציאה מהאטה בכלכלה הבינלאומית היא אטית והדרגתית. לעומת זאת אם ייחתם הסכם בין ישראל והפלשתינאים, ההשפעות הכלכליות יהיו מיידיות, שכן השקעות ענק יזרמו למזרח התיכון.

דבר אחד ברור: שני ענפים מובילים במשק - בנייה ותיירות - נפגעו קשה מהאירועים הביטחוניים. התיירות שהגיעה ב-2000 לשיאים חדשים, בגלל שנת המילניום וביקור האפיפיור, נפלה השנה לשפל המתקרב לרמות של האינתיפאדה הראשונה ב-87'-91' והפיגוע באנייה אקילה לאורו ב-86'. עם זאת, תנועת התיירים עדיין גבוהה לעומת מלחמת המפרץ ב-90'-91', כשפסקה כמעט לחלוטין. נוסף על התיירות, הבנייה והחקלאות, פגעה האינתיפאדה בתעשיות המסורתיות וענפי האירוח.

ההערכה היא כי מספר העובדים הפלשתינאים במשק פחת ב-90-70 אלף, והוא מסתכם כעת בעשרות אלפים בודדים - המספר הנמוך מאז שנות השבעים המוקדמות. את מקומם של עובדים אלה תפסו עובדים זרים וגם ישראלים. מסיבה זו שיעור האבטלה, שלפי כל ההערכות היה צפוי להגיע בתקופה זו של השנה לכ-10%, מסתכם ב-8.6%.

האינתיפאדה במספרים

* ירידה חדה בצמיחה - מ-6.2% ב-2000, ל-0.6% ב-2001 (לפי ההערכות)

* הפגיעה בצמיחה שמיוחסת לאינתיפאדה: 1.5%-2.0%

* ירידה של מיליארד שקל ביצוא לשטחים

* מספר העובדים הפלשתינאים במשק ירד ב-90-70 אלף

* היקף פעילות האבטחה עלה בחודשים האחרונים ב-25%-50%

* עלייה של כ-50% במכירת טבליות הרגעה על פי מרשם רופא

* ירידה של כ-20% בביקוש לדירות מגורים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2001

* ירידה של כ-33% במספר התחלות הבנייה מתחילת האינתיפאדה ב-2001 לעומת 2000

* בינואר-יולי 2001 נרשמו 2.7 מיליון לינות תיירים - ירידה של כ-60% לעומת התקופה המקבילה ב-2000

* כיום מועסקים בישראל כ-25 אלף פלשתינאים (רובם באופן בלתי חוקי), לעומת כ-100 אלף לפני פרוץ האינתיפאדה