2.0 Web: המרוץ הנואש ותאוות הבצע

מאת בראד סטון ומאט ריצ’טל



חברות אינטרנט עם שמות מצחיקים, הכנסות נמוכות ולקוחות ספורים שוב נסחרות במחירים גבוהים. המשקיעים, ששכחו את טראומת פקיעתה של בועת הדוט.קום הראשונה, מפגינים תסמינים מהסוג המכונה "התלהבות לא רציונלית".



קחו לדוגמה את פייסבוק, אתר הרשתות החברתיות הפופולרי שהצלחתו הפיננסית עדיין לא הוכחה. פייסבוק מוערך על ידי משקיעים בסכום של עד 15 מיליארד דולר - כמעט חצי משוויה של יאהו, חברה שלה יש פי 38 עובדים ופי 32 הכנסות. גוגל, שמחיר מנייתה חצה לא מכבר את רף ה-600 דולר, שווה כעת יותר מ-IBM - שהכנסותיה גדולות פי שמונה.



חברות סטארט-אפ אינטרנטיות רבות מושכות כיום השקעות בהתבסס על יכולתן למשוך קהל, ולא על יכולתן ליצור הכנסות: בדיוק אותה "נוסחת קסם" שניפחה את בועת הדוט.קום הראשונה. הזינוק בהערכות השווי של חברות כאלה מפתיע אפילו את היזמים שהשקיעו בהן.



לפני שנה השקיעה יאהו ברייט מדיה (Right Media), חברה מניו יורק המפתחת רשת לפרסום מקוון. השקעתה של יאהו העניקה לחברה שווי של 200 מיליון דולר. ששה חודשים לאחר מכן, כשיאהו השלימה את הרכישה השווי של רייט מדיה תפח ל-850 מיליון דולר.



מה השתנה? לדברי אחד ממייסדי רייט מדיה, בריאן או'קלי, כמעט כלום, למעט העובדה שמתחרותיה של יאהו, מיקרוסופט וגוגל, פיזרו צ'קים של מיליארדי דולרים לקניית רשתות פרסום מקוון, ויאהו הרגישה שהיא חייבת לשלם כל מחיר כדי לעמוד בתחרות.



"אני חייב לומר שצחקקתי", אומר או'קלי על רכישתה של רייט מדיה בידי יאהו, שממנה גרף 25 מיליון דולר. "אנחנו בוודאי לא הכפלנו את שווי החברה פי ארבעה תוך ששה חודשים".



הרבה אנשים יהיו מובטלים



המצדדים במחירים הגבוהים טוענים כי הם נובעים מההזדמנויות הבלתי מוגבלות שרשת האינטרנט מציעה למאמינים בה. פחד, תאוות בצע ומרוץ נואש לאתר את המנצחת הגדולה הבאה מלבים את האש של השגשוג הנוכחי בעמק הסיליקון.



"יש הרבה הימורים, והם לא רציונליים", אומר טים או'ריילי, מארגן כנסים ומו"ל. או'ריילי, שנחשב למי שהגה את השם 2.0 Web אומר כי עמק הסיליקון יוצר כעת מערכת חדשה של כלים המשנים את פני החברה, אך כי הוא חושש שהתעשייה מעלה על נס כעת יותר מדי חברות העוסקות בחקיינות, בתוכניות עסקיות לא בשלות וברכישות במחירים מופקעים. כשהבועה תפקע, בסופו של דבר, הוא אומר "הרבה אנשים יאבדו את מקום עבודתם".



ייחוס ערך לחברות סטארט-אפ היה תמיד תערובת של מדע וספקולציה, אך כפי שקרה בבועת הדוט.קום ובשוק הדיור, המקצוענים מפנים לפעמים את גבם אל המדע ומסתמכים בעיקר על הספקולציה.



בסיבוב הנוכחי, ההלכים שולל אחר האשליות אינם משקיעים קטנים או סחרני-יום, אלא משקיעי הון סיכון שקופותיהם מתפקעות מכסף שמשקיעות בהם קרנות של אוניברסיטאות וקרנות גידור. רבים מהם אומרים שהפעם הכל שונה.



יותר מ-1.3 מיליארד איש ברחבי העולם משתמשים כעת באינטרנט, לרבים מהם פס רחב ונכונות לאמץ את התרבות הדיגיטלית. זרם תקציבי הפרסום באינטרנט הולך וגובר ומצדיק את קיומן הפיננסי של חברות סטארט-אפ חדשות, בעוד שמודלי ההכנסות של חברות הדוט.קום של הסיבוב הראשון היו פחות מבוססים.



"הסביבה העסקית שונה מאוד משהיתה לפני שמונה שנים", אמר רולף בותה, שותף בסקויה קפיטל ואחד המממנים הראשונים של יו-טיוב. "ההוצאות ירדו דרמטית, וחברות המדיה המסורתיות מכירות בהזדמנויות המגולמות באינטרנט. זה פותח פתח לתוצאות שונות הפעם".



יש הטוענים כי תחילתה של הבועה החדשה ברכישתה של סקייפ ב-3.1 מיליארד דולר על ידי אי-ביי. מנכ"לית אי-ביי, מג ויטמן, התחרתה בגוגל על סקייפ וניצחה. אי-ביי הכירה החודש בכך שהמחיר היה מופרז, ומחקה 1.43 מיליארד דולר מהשקעתה בסקייפ. מנכ"ל סקייפ ומייסדה, ניקלס זנסטרום, עזב את החברה.



רכישתה של יו-טיוב על ידי גוגל בשנה שעברה תמורת 1.65 מיליארד דולר, האיצה את התייקרותן של חברות האינטרנט. בכירי גוגל ואנליסטים טענו כי יו-טיוב ראויה למחיר הגבוה אם היא באמת תיהפך לענקית הבידור הבאה. וזה אכן עשוי לקרות.



יותר מ-205 מיליון איש מבקרים ביו-טיוב בכל חודש, לפי נתוני קומסקור. סיטי העריכה באחרונה כי הכנסות יו-טיוב בשנה הבאה יגיעו ל-135 מיליון דולר. בקצב כזה, צריך מספר הסרטונים הנצפים ביו-טיוב לגדול פי 164 כדי שהכנסותיה יגיעו לשיעור של 5% מכלל ההכנסות של גוגל.



כמעט אותן שגיאות



"אנחנו חוזרים כמעט על אותן שגיאות של 2000", אמר ארון קסלר מפייפר ג'פרי. "חברות האינטרנט מודדות עצמן לפי מספר המשתמשים במקום לפי ההכנסות ורווחים". גם בבועה הנוכחית חברות אינטרנט לא חייבות להוכיח שהן יכולות לייצר הכנסות כדי לגייס השקעות.



טוויטר, המנהלת רשת חברתית בטלפונים סלולרים, גייסה לאחרונה השקעה בסכום לא ידוע. החברה לא מתמקדת בהכנסות או רווח, אומר אחד ממייסדיה, ביז סטון. "ברגע זה אנחנו מתמקדים בהגדלת הרשת ובשיפור חוויית המשתמש. כשיש הרבה תעבורה, יש מודל עסקי ברור".



ג'איקו, מתחרה אירופית של טוויטר, נטולת הכנסות גם היא, נרכשה בשבוע שעבר על ידי גוגל בסכום לא ידוע. הרכישה הזו מקפיצה אוטומטית את מחירה של טוויטר עבור מתחריה של גוגל. גם תחרות בין היזמים מקפיצה את המחירים. שרון ויינבר, מנהלת בכירה בקרן ההשקעות סקייל ונצ'רס פרטנרס, מזכירה את השווי של 100 מיליון דולר שמשקיעים העניקו באחרונה לאתר הגיניאולוגיה (שושלות יוחסין) Geni.com "יש לי הרגשה שהיזמים יושבים לבירה ביחד ומשוויצים במה שהם קנו".



עוד חברה שנהנית מההתלהבות היא נינג (Ning), המאפשרת למשתמשים להקים רשת חברתית משלהם. היא זכתה להשקעות לפי שווי של 200 מיליון דולר, בעיקר בגלל שהמייסד שלה הוא מרק אנדרסן, שזכה להצלחות עם נטסקייפ ואופסוור.



אנדרסן טען בבלוג שלו כי אין בועה, וכי המחירים הגבוהים מייצגים שאיפה רציונלית לתפוס עמדה בשווקים שלהם פוטנציאל אדיר. הוא אמר גם כי חברות שיוצרות שוקי ענק תמיד ימצאו דרך להרוויח.



ואולם אנדרסן מכיר בכך שהזרימה הבלתי פוסקת (בינתיים) של הון לעמק הסיליקון מסייעת לתדלק את השגשוג הנוכחי. אנשי ההון-סיכון עמוסים בכספם של משקיעים מוסדיים הלהוטים לתשואות דוט.קומיות. הכסף הזה צריך למצוא את דרכו לאן שהוא. "הלחץ נובע מהחלטות של לובשי חליפות בניו יורק ובבוסטון, שמעולם לא נפגשו עם חברות סטארט-אפ. אם הם ייעלמו, יהיו השלכות. אבל לא נראה לי שהם ישנו את דעתם".