דוד צור, מנכ"ל קמהדע: "המטרה שלנו היא לא להימכר"

לפני כשלושה חודשים חשב דוד צור שהוא הולך לבלות ערב רגוע בביתו. אך ידיעה שהתפרסמה - לפיה קמהדע עומדת למכירה מחברת הגנריקה באקסטר - טירפדה את תוכניותיו.



במשך שעות ארוכות ניסה צור להדוף את גל השמועות: "הפרסומים ריקים מתוכן, קמהדע לא עומדת להירכש. הוצאנו גם הודעה מסודרת לבורסה ביום למחרת. פועלת באמצעות שיתופי פעולה בכל העולם, גם עם באקסטר - נדווח אם משהו יבשיל. כרגע לא מתקיים שום משא ומתן למכירת החברה", מסביר צור, מנכ"ל החברה.



צור מכחיש בתוקף את הידיעה, אך לא פוסל רכישה על הסף. "בהצעה כזו צריך לדון באופן מבוקר. אבל זוהי לא המטרה או האסטרטגיה שלנו. הדבר ניכר בפעילות שלנו. אנחנו לא דוחים השקעות - והולכים קדימה לקו הגמר. הצעות מגיעות כל הזמן ולכל דבר יש מחיר. גם לקמהדע. אם תגיע הצעה רצינית אנו נשקול אותה. כרגע זה לא על הפרק".



ההצעה שהיתה או לא היתה מבאקסטר אינה הצעת הרכישה הראשונה שיוחסה לקמהדע. כבר לפני שלוש שנים קיבלה קמהדע הצעת רכש מהענקית האמריקאית טלקריס. "ההצעה לא היתה אטרקטיווית עבורנו, ולכן דחינו אותה. בדיעבד זו היתה החלטה נכונה, ההצעה לא שיקפה את הפוטנציאל. ההתקדמות מאז אדירה וכיום אנחנו במקום אחר".



כשמסתכלים על השווי הבורסאי של קמהדע מבינים למה צור מתכוון כשהוא מדבר על התקדמות. שווי החברה עלה ב-216% מאז שהונפקה לפני שנתיים וחצי. קמהדע נחשבת לאחת החברות המבטיחות בתחום הביוטכנולוגיה בישראל.



חברת הביופרמצבטיקה עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של תרופות הניתנות בהזרקה ובאינהלציה (שאיפה). מוצרי החברה נמכרים ביותר מ-15 מדינות בעולם, ושוקי היעד העיקריים שלה הם ארה"ב ואירופה. את 2006 היא סיימה עם היקף מכירות של 13 מיליון דולר - זינוק של 75% מהיקף המכירות ב-2005.



מכירות עבור חברת ביוטכנולוגיה אינן סעיף טרוויאלי בדו"חותיה הכספיים. לרוב החברות הנסחרות בתל אביב בתחום אין מכירות בפועל, ומחיר המניה הממולץ משתקף ממודלים שנשענים על התקדמות הפיתוח, הסיכונים, שוקי היעד והיקף מכירות עתידי.



צור שומר על הבייבי שלו



לא פלא שצור היה נראה נסער מהרחשים בדבר רכישת הבייבי שלו. הוא הקים את החברה לפני כ-17 שנה עם שותפו, ראלף האן. בחלוף השנים היא הסתמנה כחברה עם פוטנציאל רב. למרות מצבה החיובי של החברה, צור משתדל לא לצאת בהצהרות גורפות ומדגיש את הסיכונים המלווים את הפיתוח.







"אני דוגל באבחנה בין העבר לבין העתיד לקרות. זה האופי של החברה, שאולי נגזר מהאופי שלי", הוא מסביר.



צור נמצא בענף הגנריקה עוד לפני שהקים את קמהדע בתחילת העשור הקודם. "ב-1984 הקמתי עם ראלף האן את ראד כימיקלים, שעסקה בייצור חומרי גלם לתרופות. הרעיון היה לפתח חומרי גלם בישראל ולשווקם באירופה. זה הצליח. בתוך חמש שנים שלטנו על 95% מהשוק העולמי בתחום".



אז איך הגעתם להקמתה של קמהדע?



"חיפשנו מיקוד וקיבלנו החלטה אסטרטגית לפתח גם תרופות. גם הידע הטכנולוגי שצברנו תמך בהחלטה. אהבנו את המעבר בעיקר בשל האתגר שבמתן פתרון תרופתי ובהצלת חיים. בנוסף, בפיתוח חומרי הגלם לא נפגשנו עם חולים, או עם ההתמודדות עם סיכויי הפיתוח וההתקדמות - כל זה היה נוף חדש עם המעבר לפיתוח תרופות. עם הזמן הפסקנו לגמרי את ייצור חומרי הגלם. כמובן שהזמן עשה את שלו - לקח לנו כמה שנים לגבש אסטרטגיה, ניהול ושוקי יעד".



מה היו המהלכים שהובילו אתכם למקום הנוכחי?



"החברה הוקמה ב-1990 ועסקה בפיתוח מוצרים פרמצבטיים למתן בהזרקה. רק לאחר תשע שנים אימצנו אסטרטגיה עסקית חדשה, לפיה נתמקד בפיתוח מוצרים חדשים בעלי ערך מוסף גבוה, שלהם מעט מתחרים ומיועדים לשווקים ייחודיים".



לפני כחודש נערך אירוע חנוכת המפעל המחודש של קמהדע בבית קמה. האירוע ציין את סיום תהליך שדרוג המפעל, שבו הושקעו 23 מיליון שקל. באירוע נכחו משקיעים, אנליסטים, מוסדיים, רופאים בכירים, ראשי תעשיית התרופות העולמית והמקומית ועובדי החברה.



בין הנוכחים היו ליאון ראקנאטי, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שמכהן כדירקטור בחברה ובעל אחזקות של 16%, ומייסד החברה, ראלף האן, שמחזיק ב-28% מהחברה. ביניהם היה גם ד"ר מרטין קנוך, מנכ"ל חברת PARI הגרמנית, מהחברות המובילות בעולם בתחום האינהלציה, שמשתפת פעולה עם קמהדע בפיתוח תרופה. הנוכחות הערה של מוסדיים בלטה עם נציגים מבתי ההשקעות מיטב, אקסלנס ובנקים שונים.



מוצר הדגל - תרופת ה-ATT



קמהדע מפתחת ומוכרת כ-10 מוצרים, רובם כבר מניבים מכירות וחלקם נמצאים בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים וקבלת אישורי רגולטוריים באירופה ובארה"ב.



מוצר הדגל של החברה, שבו טמון פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר היא תרופת ה-AAT בהזרקה, שנמצאת כבר בשלב מכירות בכמה מדינות ובשלבים מתקדמים לקראת אישור בארה"ב ובאירופה. המוצר מיועד לטיפול במחלה גנטית, המתבטאת בחוסר באנזים ה-AAT, שכתוצאה מכך מתפתחת מחלת הריאות "נפחת תורשתית".



נועה ויסברג, אנליסטית באי.בי.אי, מסבירה כי "מחלת הנפחת מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר. המחסור באנזים גורם הרס מתקדם ובלתי הפיך של רקמת הריאות. הטיפול הסטנדרטי וגם זה שפיתחה קמהדע, הוא תוספת של האנזים החסר באינפוזיה שבועית. הטיפול קיים בארה"ב, בישראל ובכמה מדינות באירופה.



עלותו השנתית היא 100-60 אלף דולר לחולה. יש תרופות נוספות המסייעות, בין השאר, להרחבת הסימפונות, ריכוך הלחה מדכאי שיעול. אך תרופות אלה לא מאפשרות ריפוי המחלה, אלא רק הפסקת ההידרדרות, הקלה על הסימפטומים ושיפור תפקודי הריאות".



המוצר שפיתחה קמהדע בצורת עירוי הוא היחיד המוכן להזרקה ואינו מצריך המסה לפני הזרקתו. תכשיר ה-AAT נמצא בשלב השלישי של הניסויים הקליניים בארה"ב. ניסויים בתרופות מסוג זה נמשכים כשנה וצפויים להסתיים בקרוב. ויסברג מסבירה שרמת המוצר גבוהה בהשוואה למתחרות, מה שמסביר את היכולת לפתח מוצר מהדור הבא שיינתן באינהלציה.



הצלחת פיתוחו של המוצר באינהלציה תעניק לקמהדע יתרון תחרותי משמעותי בשוק. מדובר באותו מוצר רק שצריכתו תעשה בשאיפת החומר, במקום בעירוי תוך ורידי. שיטת הטיפול במוצר באינהלציה חסכונית בזמן, בעליות אישפוז ובולטת ביתרונה המשמעותי עבור נוחות החולה.



במקום הזרקה שבועית במשך שעות לתוך הוריד, יידרש החולה לשאוף את החומר במשך דקות ספורות. המוצר יכול לפתור את הקושי ולאפשר לחולה אימוץ אורח חיים תקין, ויכולת לקיים חיי שגרה ועבודה.



ויסברג מוסיפה שאחד היתרונות המרכזיים של המוצר באינהלציה הוא מתן פתרון למספר גדול יותר של חולים: "מכיוון שיש צורך בחמישית מהחומר ביחס למוצר הניתן בעירוי, יותר חולים יוכלו לקבל את הטיפול. במוצרים אלה, שעלות החומר היא בסביבות 45%-55%, זהו יתרון משמעותי לרווחיות מהמוצר. מחקרים מראים כי רק 2% מהחומר שניתן בעירוי מגיע לריאות, כך שגם צפי היעילות למוצר גבוה מאוד".



המוצר באינהלציה קיבל באחרונה אישור לביצוע ניסויים קליניים שלב שני ושלישי על ידי הרשיות הרגלוטריות באירופה. בנוסף, תרופת ה-AAT (בעירוי ואינהלציה) הוכרה כתרופת יתום בארה"ב. הכרה זו מקנה לה תמיכה מקרנות מחקר, פטור מתשלום בגין ייעוץ, אגרות רישום וליווי מקצועי.



אם תהיה קמהדע הראשונה להשלים את הניסויים הקליניים ולקבל את האישורים הנדרשים לשיווק התרופה, היא גם תהנה מזכויות שיווק בלעדיות - שבע שנים בארה"ב ו-10 שנים באירופה.



על פי ניתוח שוק, שבוצע על ידי Marketing Research Bureau, מספר חולי הנפחת בעולם הוא 240 אלף ואילו מספר החולים המטופלים הוא 4,460, כלומר רק 1.85% מהחולים מטופלים. מחקר נוסף של Frederick De Serres בארה"ב קובע כי צפויים להיות כ-1.8 מיליון דולר חולי AAT, שעוד לא אובחנו.



"מטרת החברה לכבוש נתח של 15% עם מוצר ה-AAT בהזרקה. אך למוצר באינהלציה יש פוטנציאל להחליף כמעט במאת האחוזים את כל מוצרי ההזרקה. הפוטנציאל גדול, אך המוצר עדיין בבדיקה, ואין שום ביטחון לגבי סיום הפיתוח".



התוויה נוספת שיש לתרופת ה-AAT באינהלציה היא בקרב חולי סיסטיק פיברוזיס (CF). מדובר במחלה גנטית רב מערכתית. זו אחת מהמחלות הגנטיות השכיחות ביותר המופיעה ב-1 מתוך 2,500 תינוקות בעלי גוון עור לבן.



במחלה זו הפרשות הגוף נעשות צמיגות וגורמות לחסימת מערכות, כמו דרכי הנשימה והמרה. חסימה בדרכי הנשימה גורמת לזיהומים חוזרים עם תגובה דלקתית קשה, והרס איטי של דרכי הנשימה והריאות. תסמין נוסף הוא הפרשה מוגברת של נוזלים ומלחים על ידי בלוטות הזיעה והרוק, שיכולה להוביל להתיבשות.



ויסברג מסבירה שיותר ממחצית מהחולים עוברים את גיל 30. לדבריה, אבחון מוקדם וטיפול ומעקב קפדניים משפרים את איכות החיים ומאריכים את תוחלת חייהם של חולי CF. הטיפול העיקרי כיום הוא אנטיביוטיקה. "בכל מצבי החולי המוזכרים יש מצבים דלקתיים (Inflammatory states) בריאה, שבהם מצויות רמות גבוהות של החלבון (Neuthrophil Elastase), וכשהוא נמצא בשיעור גדול מהמקובל הוא גורם להרס הריאה ולאמפיזמה (מחלת ריאות). לפיכך, יש חשיבות טיפולית להורדת חלבון ה-Neuthrophil, וזאת ניתן לעשות על ידי חלבון ה-AAT - שזהו תפקידו הטבעי בגוף", היא מוסיפה. התוויה זו נמצאת בשלב שני של הניסויים הקליניים לאישורים רגולטורים באירופה.



"ב-2009 נתחיל לגזור קופונים על המניה"



משה רבינאן, מנהל דסק מניות באקסלנס מסביר מדוע קמהדע היא הזדמנות השקעה: "החברה מתקדמת באבני הדרך שהציבה לעצמה, ויש כמה מוצרים בפיתוח מתקדם. אנו מעריכים כי החברה נמצאת לפני חתימה עם גורמים בינלאומיים לפיתוח ושיווק של תרופות שונות. יכולות הניהול הגבוהות והתקדמות החברה גרמו לנו להגדיל חשיפה, והיום אנחנו מחזיקים ב-8% בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל.



במידה שהפיתוח ימשיך בהתקדמותו ויצליח קיימים מחקרים הטוענים שניתן להתאים טיפול זה גם לחולי COPD (נפחת כרונית) לחולי סיסטיק פיברוזיס וברונכיטיס.