ה-MBA יורד ליגה

ההתעשרות האדירה בארה"ב בעשור האחרון הפכה סדרי עולם בתוך זמן קצר: צעירים מוכשרים וחסרי ניסיון מתעשרים במהירות, בעוד שהמבוגרים יותר מביטים בהשתוממות במכרה הזהב החדש - שוק ההון. ואולם דווקא פריחת שוק ההון הביאה לירידת קרנו של אחד הסמלים הבולטים של מגזר הפיננסים - התואר השני במינהל עסקים, ה-MBA.

ה-MBA, בעיקר אם נרכש באחת האוניברסיטאות היוקרתיות, אינו סתם תואר שני, אלא תג השתייכות למועדון נחשק ביותר וסמל סטטוס שפותח דלתות רבות. אלא שהעובדים החדשים של וול סטריט, בניגוד לדורות העובדים שקדמו להם, מעדיפים למדוד את הישגיהם בדולרים, ולא בתארים. וכמו בכל דבר, זה מתחיל בארה"ב ומתפשט בהדרגה למקומות אחרים בעולם - ומגיע באיחור קל גם לישראל.

בסיקור נרחב של התופעה טוען "ניו יורק טיימס" שמעמדו של ה-MBA מתקדם ביחס הפוך לכוחן של קרנות הגידור - אותם גופים פיננסיים ענקיים המניעים את השווקים בשנים האחרונות. קרנות אלה משתמשות לעתים קרובות במודלים מתמטיים לבחירת השקעותיהן, ולכן מעדיפות לשלוח את עובדיהן המצטיינים ללמוד מתמטיקה ופיסיקה דווקא.

הראשונות שהבחינו בשינוי היו חברות ההשמה המגייסות עובדים לקרנות גידור ולקרנות השקעה פרטית (Private Equity). לדבריהן, רבים מהעובדים המצליחים בוול סטריט כבר אינם נרשמים ל-MBA, ולדידם של לא מעט מלקוחותיהן ל-MBA כבר אין שום משמעות. ברור, עם זאת, שהשינוי אינו חד צדדי. כל עוד המעסיקים יראו ב-MBA תנאי לקידום, העובדים לא יוכלו להרשות לעצמם לוותר עליו. אלא שגם אצל המעסיקים ניכר שינוי בגישה לתואר.

שלושה בעלי תפקידים עיקריים מאיישים את עולם המסחר של וול סטריט: בנקאי השקעות, העוסקים בחיתום ובייעוץ; אנליסטים, המנתחים את מצב החברות, המגזרים והשווקים; וטריידרים, המבצעים את עסקות המסחר בעבור הגופים הפיננסיים. במרבית בנקי ההשקעות, מי שאחראי לרווחים הגדולים הם טריידרים בעלי רקע במתמטיקה ובמדעים, ולא בנקאי ההשקעות. וטריידרים, מתברר, נוטים פחות ללכת לבתי ספר למינהל עסקים.

גבריאל האמונד, שהתראיין ל"ניו יורק טיימס", נמנה עם בני המזל שהתקבלו מיד עם סיום התואר הראשון לעבודה בבנק השקעות - במקרה שלו היה זה גולדמן סאקס. עד מהרה הבחין שרק מעטים מעמיתיו בוחרים לעשות תואר שני במינהל עסקים. לטענתו, MBA הוא בזבוז של זמן וכסף. בעבור עובד ממוצע בבנק השקעות, עלות של שנתיים בבית ספר למינהל עסקים היא לפחות חצי מיליון דולר - 50 אלף דולר שכר לימוד והוצאות מחיה, ועוד 250 דולר אובדן משכורות ובונוסים. בעבור עובדים בקרנות גידור, הסכום יכול להיות גבוה בהרבה.

האמונד החליט לוותר על לימודי MBA. הוא גייס כסף והקים קרן גידור, שכיום מנהלת 300 מיליון דולר ומזרימה לכיסו מדי שנה סכום בן שבע ספרות, והוא בן 28 בלבד.

האמונד לא לבד. שינוי הגישה כלפי ה-MBA כבר זלג מקרנות הגידור אל בנקי ההשקעות, שבעבר עודדו את עובדיהם להצטרף לתוכניות MBA. "אנחנו בסיס ההכשרה הטוב ביותר לאנשים שרוצים קריירות בתחום הפיננסים", אמרה קייתלין מקלכלין, מנהלת הגיוס בסיטי (לשעבר סיטיגרופ) ל"ניו יורק טיימס". היא מעריכה כי שיעור האנליסטים ובעלי התפקידים הדומים בסיטי שעושים MBA ירד מ-85%-90% לפני 15 שנה לכ-50% כיום.

המגמה לא חומקת מעיניהם של בתי הספר למינהל עסקים. ריצ'רד שמאלנסי, עד לאחרונה דיקן בית הספר למינהל עסקים של MIT, אומר שירידת קרנו של MBA קשורה לשינוי האופן שבו בנקי השקעות עושים את הכסף הגדול. "אני לא חושב שה-MBA זוכה לייצוג נמוך יותר בחדרי ההנהלה", אמר שמאלנסי, "אבל הוא ללא ספק מיוצג פחות ברשימת האנשים העשירים בעולם".

העלייה החדה בפופולריות של הקרנות המתמטיות - קרנות המשקיעות בהתאם למודלים מתמטיים ממוחשבים (quant funds) - היא אחד מהגורמים המרכזיים לכך שבעולם הפיננסים יש עלייה בדרישה לעובדים עם רקע בתחומי המדעים, ולא רקע מסורתי בעסקים.

"הידע המתמטי הנרכש ב-MBA שואף לאפס", אומר מתמטיקאי ישראלי העובד בקרן גידור. "בשנות ה-80 לא היתה לכך חשיבות רבה. מי שידע מתמטיקה אלמנטרית נחשב למי שיכול לעבוד בקרנות המתמטיות. בהדרגה החלו להיכנס לתחום אנשים מתחומי המדעים ה'קשים': מתמטיקה, פיסיקה, מדעי המחשב. אלה מתייחסים לשווקים כאל עולם מתמטי. הם אינם מנתחים את מצב השוק של החברה שבמניותיה הם סוחרים, כפי שמלמדים בבתי ספר למינהל עסקים, אלא משתמשים רק בפרמטרים ספרתיים. למעשה, לא אכפת להם במה הם סוחרים: זה יכול להיות מניות, סחורות או אוויר. בשביל המושגים הכלכליים הבסיסיים כמו רווח והפסד, לא צריך תואר שני במינהל עסקים".

הדוגמה האולטימטיווית לחשיבות של המדעים ה"קשים" בעולם ההשקעות היא רנסנס טכנולוג'יז (Renaissance Technologies) של ג'ים סיימונס. סיימונס גייס כ-70 אסטרופיסיקאים, מדעני טילים ומתמטיקאים, שבנו מודלים ממוחשבים מורכבים למסחר בשוקי העולם, בניסיון לנצל פערי ארביטראז' ושינויים זעירים במחירים.

רנסנס מניבה תשואה שנתית ממוצעת של 35% ומותירה הרחק מאחור את כל המתחרות. סיימונס עצמו, לפי "אינסטיטיושנל אינווסטור", הרוויח ב-2006 1.7 מיליארד דולר - יותר מכל מנהל קרן גידור אחר.

הדרישה לבעלי תארים במקצועות מדעיים קיימת גם בישראל, בעיקר בחברות לפיתוח מודלים מתמטיים למסחר ובגופים פיננסיים גדולים המחזיקים בחטיבות כאלה, אומרת פול צוקר, המנכ"לית והבעלים של נישה, חברת השמה בתחום הפיננסים. בעקבות העלייה בפופולריות של המודלים המתמטיים, אומרת צוקר, נבנה תואר במתמטיקה פיננסית, שזוכה לביקוש גדול מאוד בארה"ב.

קרנות הגידור שהחלו לפעול בישראל מחפשות quantitative analysts - אנליסטים שתפקידם לפתח מודלים מתמטיים לתמחור ולגידור (הפחתת הסיכון) ומוצרים פיננסיים שונים. היכולות המדעיות הנדרשות כדי להתקבל לעבודה כאנליסט מתמטי רחוקות מלהיות בסיסיות: תואר שני לפחות בפיסיקה, מתמטיקה או מדעי המחשב וניסיון בשפות תכנות.

רני מורן (33), בעל תואר שני במתמטיקה, עבד בתעשייה האווירית בפיתוח אלגוריתמים ומודלים סטטיסטיים לצד מהנדסי חשמל ופיזיקאים. מורן נמשך גם לעולם הפיננסים, למד לקראת תואר שני בכלכלה והתנסה בהשקעות בזמנו החופשי. אך לא רק העניין דחף אותו להחליף קריירה ולחפש עבודה בקרן גידור. "שמעתי שקרנות גידור הן תחום חם מאוד לאנשים שמגיעים מעולם המדעים. התחכום הפיננסי הדרוש להן גדל והולך, והן מוכנות לתגמל עובדים מתאימים בצורה נאה".

מורן מספר כי התראיין לקרנות גידור ישראליות ולקרנות בינלאומיות שיש להן נציגות בישראל. מחקר ראשוני שערך העלה כי חברות אלה מציעות לאנליסט מתמטי מתחיל שכר של 60-70 אלף דולר בשנה, ובונוסים שעשויים לקרב אותו ל-80-100 אלף דולר. "עקומת השכר מאוד גבוהה. עובד מתחיל בחברת היי-טק יכול לצפות לעליית שכר של 10%-15% בשנה, ושיעור זה הולך וקטן עם השנים. אנליסטים מתמטיים בקרנות הגידור יכולים לצפות להכפלת תנאיהם בתוך שלוש שנים".

בלונדון ובניו יורק, מעוזי קרנות הגידור, המשכורות גבוהות עוד יותר. "בחו"ל השכר למתחילים הוא בסביבות 100 אלף דולר לשנה. הבונוסים יכולים להגיע ל-40-50 אלף דולר. עובד מנוסה יותר יכול לקבל בונוסים של שתי משכורות, שש משכורות או מיליון דולר - תלוי בביצועי העובד ובביצועי הקרן", אומר מורן.

"ייתכן שהיכולת להעסיק עובדים ברמה גבוהה בשכר נמוך יותר מעודדת קרנות גידור בינלאומיות לפתוח סניפים בישראל", מעריך מורן. קרנות זרות גם שולחות נציגים לישראל כדי לגייס עובדים, אומר מורן, שבחר בסופו של דבר בקרן גידור ניו יורקית.

מגמה נוספת שתורמת לשינוי בעולם הטריידרים היא השימוש הגובר במסחר באמצעות תוכנות מחשב אוטומטיות או אלגוריתמים. לפי הערכות של קבוצת Aite, העוסקת במחקר ובייעוץ פיננסיים, כשליש מפקודות המסחר במניות באיחוד האירופי ובארה"ב ב-2006 בוצעו באמצעות תוכנות אוטומטיות. עד 2010 צפוי שיעורן לגדול ל-50%. לא לשווא הכריז "טלגרף" הבריטי כבר 2006 כי הטריידר מת והוחלף על ידי מכונה.

אחת החברות המובילות בעולם בתחום המסחר האלגוריתמי היא ITG, המספקת שירותי ברוקראז' לקרנות גידור וללקוחות מוסדיים גדולים. "MBA לא רלוונטי עבורנו", אומר תובל שומוט, מנכ"ל מרכז הפיתוח הישראלי של ITG, המונה כ-70 עובדים: "בצוות שלנו כאן, ובכוח העבודה העולמי של החברה, המונה יותר מאלף איש, מרבית העובדים מגיעים מתחומי המדעים. הבנה מתמטית בסיסית אינה מספיקה כדי להבין את המתמטיקה של השוק. הטריידרים החדשים זקוקים לרקע חזק במתמטיקה ובמחשבים, ולא ברקע מסורתי בעסקים. וככל שהטכנולוגיה תתקדם, הצורך יגבר".

"גם אצל הקליינטים שלנו, קרנות גידור וקרנות פנסיה, עלתה הדרישה לאנשים עם רקע במדעים", אומר שומוט. קרן שיש לה יותר כוח חישובי בצוות העובדים שלה היא זו שתגבר על האחרות. זו הסיבה שמנהלי קרנות הגידור של היום כבר לא מתהדרים ב-MBA אלא בדוקטורט בפיסיקה או בפייננשל אנג'ינירינג, או שהם אנשים שלמדו מחשבים ורוצים להיכנס לענף רווחי במיוחד בעולם הפיננסים".

AHL, חטיבת המסחר האלגוריתמי של ענקית קרנות הגידור הבריטית מאן גרופ, מצהירה גם היא כי אינה מעסיקה סטודנטים ל-MBA אלא אקדמאים מתחומי ההנדסה והפיסיקה. "אנחנו רוצים אנשים עם יכולות כמותיות טובות ועם ראש פתוח", אמר ב-2006 טים וונג, ראש חטיבת המחקר של AHL. "אם מישהו מגיע אלינו היישר מבית ספר למינהל עסקים, הוא יצטרך לשכוח כל מה שלמד על הדרכים הנכונות להשקיע בשווקים".

שומוט מ-ITG מדגיש כי גם במחלקות המסחר הרגילות גובר הצורך בכישורים מתמטיים, משום שהשווקים נהפכו מורכבים יותר, מספר מקורות המידע גדל והשימוש בתוכנות מחשב נהיה רווח. "הערך המוסף שהטריידר המודרני יכול להביא לארגון הוא היכולת לעבד מקורות רבים של נתונים - בלומברג, שערי מט"ח, שוקי האופציות, וכיו"ב", אומר שומוט. "מערכות המסחר הממוחשבות אמנם עושות חלק מהעבודה בעצמן, אך על הטריידר לדעת כיצד להשתמש בהן בצורה היעילה ביותר. ההחלטות שהוא מבצע מסתמכות על ניתוח דו"חות מסובכים המנבאים תזוזות עתידיות בשוק, סיכון ותשואה".

בינתיים, בחדרי המסחר בבנקים ובבתי ההשקעות בישראל, העסקים כרגיל. "על כל 50-60 טריידרים צריך מתמטיקאי אחד שיפתח מודלים למסחר באופציות ובאג"ח ויידע איך לתמחר את המכשירים החדשים", אומר רמי ששון, לשעבר מנהל סקטור המסחר במזרחי ומנכ"ל בנק אדנים. "בנקים יכולים לתפעל חדר עסקות פשוט ולקנות את כל מכשירי ההשקעה מסיטי או מבנקים אחרים המפתחים אותם, אבל יש תחרות ושחיקה ברווחים. בנק שמפתח מוצר חדש זוכה ליתרון בהתחלה, לפני שמעתיקים אותו. בנוסף, ככל שהמכשיר מתומחר בצורה מדויקת יותר - פעולה הדורשת הבנה מעמיקה במתמטיקה - הבנק יוכל להוריד את המחיר ללקוח, לסגור יותר עסקות ולהגדיל את הרווח".

בעז שורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, מכיר את קרנות ה-quant עוד מהתקופה שבה עבד בתחום בארה"ב, בתחילת הקריירה שלו. "הדרישה לעובדים עם דוקטורט במתמטיקה או בפיסיקה בקרנות המתבססות על מודלים מתמטיים קיימת כבר 20 שנה", הוא אומר. "השינוי היחיד הוא הגידול במספר הקרנות מסוג זה הפועלות כיום בשווקים, והתרחבות המגוון של אסטרטגיות ההשקעה".

שורץ מאמין כי בדרגים הנמוכים בחברות הפיננסים אין צורך ב-MBA, ואפילו לא בתואר ראשון בכלכלה או בניהול. למעשה, אומר שורץ, את המקצוע לומדים בכל מקרה במקום העבודה. אדם שרוצה לעשות קריירה בשוק ההון אינו חייב ללמוד תואר ראשון בתחום. "הוא יכול ללמוד תואר ראשון בספרות אנגלית או בהנדסה. אין לכך שום משמעות. אם יש לו הכישורים הנדרשים, הוא יכול להתחיל לעבוד במסחר או בבנקאות השקעות".

ואולם בדרגים הגבוהים יותר, מאמין שורץ, ל-MBA יש ערך מוסף ברור. "לדרגות בכירות בבנקאות השקעות, תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה טובה הוא הכרחי. לתארים באוניברסיטאות המובילות בחו"ל יש יתרון משמעותי, שכן הסטודנטים שלהםן זוכים להיחשף לתרבות עסקית בינלאומית ולבכירים בחברות עולמיות מובילות, נוסף על סגל מרצים מהשורה הראשונה".

נאור אל-חי, מנהל חדר המסחר בכלל פיננסים בטוחה, סבור אף הוא כי ל-MBA, ואף לתואר הראשון, אין משמעות רבה בגיוס טריידרים לחדר המסחר. "בטריידינג יש משקל גדול לכישרון. גם אדם בעל השכלה תיכונית יכול להיות טריידר טוב", אומר אל-חי. "אין לי העדפה לעובד עם רקע מדעי או ניהולי, אלא רק לאדם בעל קליטה מהירה וחשיבה מהירה".

"דרישות הקבלה לעבודה בשוק ההון ירדו בהדרגה בשנתיים האחרונות, בגלל העלייה בביקוש לעובדים, על רקע הפריחה בבורסה ורפורמת בכר", אומרת צוקר מנישה. "כיום, החברות יסתפקו בבוגרי כלכלה מצטיינים ויוותרו על MBA. נוצר מצב שבו בוגרי כלכלה שמתחילים את הקריירה בבנקים מגויסים בתוך זמן קצר לבנקי השקעות ומכפילים את שכרם, בעוד בעבר אנשים היו נשארים לעבוד בבנקים שנים רבות".

אחד הנציגים הבולטים של זרימת מדענים לעולם הפיננסים הוא ד"ר דודי גרשון, מייסד סופר דריבטיבס (SuperDerivatives). גרשון זנח את הקריירה במחקר בפיסיקה לטובת וול סטריט, שם כיהן, בין השאר, כראש המסחר באופציות אקזוטיות בברקליס. השילוב בין המסחר לבין המדע הוליד ב-2000 את סופר דריבטיבס הישראלית, המתמחה במודלים לתמחור אופציות. בשלוש השנים האחרונות מדורג גרשון ברשימת 40 האנשים המשפיעים ביותר בעולם במסחר אלקטורני של מגזין "אינסטיטיושנל אינווסטור", לצד שמות כמו סמנכ"ל הטכנולוגיה של סיטי ומנהל יאהו פיייננס.

סופר דריבטיבס צמחה במהירות: מספר העובדים שלה צמח בתוך זמן קצר ל-500, כש-300 מהם מועסקים בישראל - מרכז הפיתוח של החברה. סופר דריבטיבס מוכרת את המוצרים שלה - כלים לתמחור אופציות, כלים לניהול סיכונים וכלים למסחר אלקטרוני באופציות - לאלפי לקוחות בעולם, בהם המוסדות הפיננסיים הגדולים בשוק ההון הישראלי. סופר דריבטיבס היא חברה פרטית ובשוק מעריכים כי ב-2006 הסתכם היקף המכירות שלה בכ-100 מיליון דולר, וכי שוויה קרוב למיליארד דולר.

"במסחר בנכסים מסוימים, כגון נגזרים, הרקע המתמטי נהפך מפריוויליגיה לצורך", אומר אחיק אורון, מנהל השיווק של סופר דריבטיבס. "מדובר בנכסים עם הגדרה מתמטית מורכבת מאוד. בסגמנט המסחר הזה, ליותר ויותר טריידרים (המבצעים את עסקות המסחר בעבור הגופים הפיננסיים) יש רקע אקדמי במדעים". מאידך, אומר אורון, "יש שיאמרו כי הפיסיקאים מוכשרים בפיתוח מודלים, אך רובם חסרים את הכישורים המסורתיים של הטריידרים - האסרטיוויות, היכולת להתנהג כמו שחקני פוקר או סוחרים בשוק הכרמל".

"יש לנו קבוצה גדולה של מדענים - מתמטיקאים ופיסיקאים - רובם ככולם בעלי תואר שלישי. חלקם מרצים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב", אומר אורון. "ריכוז מדענים בסדר גודל כזה ניתן למצוא רק בוול סטריט ובלונדון. אנו מגייסים רק את התלמידים הטובים ביותר בשלב הדוקטורט או הפוסט דוקטורט, גם כאלה שלא יודעים מה זה אופציה. אנו מלמדים אותם תוך כמה חודשים את מושגי היסוד במימון הנדרשים להם".

"בישראל", אומר אורון, "הבנקים משתמשים בכלי התמחור שלנו. בניגוד לבנקים הגדולים בניו יורק ובלונדון, לא משתלם להם להקים מחלקות פיתוח משלהם, כי היקפי המסחר שלהם אינם גדולים מספיק כדי להצדיק זאת".