השכנים קודחים לכם?

בית המשפט חייב השבוע בני זוג מתל אביב לפצות את שכניהם ב-130 אלף שקל, עקב נזקים להם גרמו בעקבות עבודות שיפוצים שביצעו בדירתם. מדובר במקרה קיצוני, שבו היקף הנזקים הגיע ליותר מ-30 אלף דולר, אולם מתברר, שמקרים שבהם שיפוץ בדירה אחת מביא להרס בדירה השכנה מתרחשים לא פעם, ובדרך כלל גורמים לסכסוכי שכנים קשים.

ב-2003 ערכו בני משפחת ישראלוב עבודות שיפוץ יסודיות, שכללו שינויים בחזית הבית, הרחבת דירתם, הקמת ממ"ד ומעקה, וכל זאת על בניין בן 2 קומות. אלא שבדרך הדברים הסתבכו, במיוחד ככל שמדובר במשפחת אלמקאיס, השכנה שמתחת.

במהלך העבודות גילתה המשפחה, שבתקרת המטבח ומעל לסלון החלו להופיע סדקים ופיצוצים. עם בוא החורף, החלו מים לחדור במקומות שונים בדירה, ואלה גרמו, בין היתר, לרטיבות בקירות וברצפת הדירה. לאחר שהרטיבות פסקה, הופיעו עובש וירוקת על קירות הדירה כולה, אשר לוו בריחות לא נעימים.

לא חלף זמן רב, והרטיבות הביאה לריקבון של ארון השירות בדירה, וכמו כן להרס של מספר רהיטים נוספים בבית. ואם זה לא מספיק, באחד הימים נוצר קצר בדירתם שגרם לשריפה בדירה, ולאחריה נותק זרם החשמל לכמה ימים.

מעללי השיפוצים ההרסניים נמשכו: גם קו הטלפון נפגע כתוצאה מהשריפה ונותק למשך שבועיים והוצאתו של גגון על ידי הפועלים בדירה שמעליהם, אשר מוקם מעל למכונת הכביסה שלהם, הביא להריסתה.

השיפוצים ההרסניים של משפחת ישראלוב גרמו למשפחת אלמקיאס להתלונן בעיריית תל אביב, ששלחה למקום פקחים עירוניים. אלה קבעו כי המשפצים של משפחת ישראלוב גרמו לנזקים לקורות של הבניין ולפיכך "המצב הנוכחי של הבניין מהווה סכנה למחזיקים או לנכסים הצמודים". רק לאחר שתמכו וחיזקו את הקורות, אישרה העירייה את המשך המגורים בבניין. בנוסף, כמו שקורה בדרך כלל בעבודות שמתבצעות בצורה כל כך הרסנית, התברר כי חלק מהעבודות התבצעו ללא היתרי בנייה, והעירייה הפסיקה אותן.

לנוכח ההרס הגדול, ולנוכח הפניות של משפחת אלמקאיס למשפחת ישראלוב לחדול מהעבודות, שלא נענו, הגישה משפחת אלמקאיס תביעת נזיקין באמצעות עו"ד ענבל מוזס, על גובה של 184 אלף שקל נגד משפחת ישראלוב, בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופטת דרורה פלפל אמנם דחתה את סעיף הפיצוי בשל עוגמת נפש, אך קיבלה את טענתם לירידת ערך הדירה וכן את דרישתם לפיצויים עבור עלות התיקונים וכאמור חייבה את שכניהם לשלם להם כ-130 אלף שקל. ייתכן שהסכום מהווה מעין נקמה לנפגעים, ואכן יפצה אותם בגין השיפוצים הכפויים שנאלצו להכניס לדירתם, אולם ספק גדול אם היו רוצים להיכלל בתסריט הזה פעם נוספת.

גם במקרה של בני הזוג תמר ומרדכי דן מרחוב קינג ג'ורג' בת"א, עבודות שיפוצים שביצע שכנם מהקומה שמעליהם הביאו לנזקים בדירתם, בשל חדירת מים מדירת שכנם שהביאה לכתמי רטיבות, התפוררות הטיח ונטרול נקודת חיבור לטלפון.

בית המשפט פסק לטובת בני הזוג דן, ובערעור שהגיש שכנם על פסק הדין, נרשמו לטובתו כמה הקלות, לא לפני שבית המשפט התערב והעיר: "העובדה שהמערער מנסה, סוף סוף, לנהל משא ומתן עם שכניו לסיומן של המחלוקות, אין בה כדי להשפיע על העובדה שבשל פגמים במרזבים בדירתו נגרמו לדירת המשיבים נזקים כבדים". מה שמעיד על התייחסותו הקודמת לתלונות של השניים.

בחיפה, הרחבת דירה בהיקף של 40 מ"ר, ללא יידוע של כל השכנים בפרטי העבודות, הביאה את דייריהם של בניין שלם לבית המשפט. מדובר בבניין מגורים בן 6 דירות המצוי ברחוב הורדים 12 במרכז הכרמל בחיפה.

ארבעה בעלי דירות בבית המשותף תבעו את בית המשפט לחייב את שכניהם שבנו את תוספת הבנייה וכן דרשו תשלומי פיצויים בטענה כי תוספת הבנייה אינה חוקית במישור הקנייני ובמישור התכנוני, ולפיכך עליהם להשיב את המצב לקדמותו.

כארבע שנים נמשך המשפט שבסופו הורה בית המשפט השלום בחיפה להרוס את תוספת הבנייה בשל אי יידוע של אחת מהשכנות על תוספת הבנייה, ואי חתימתה על טופס הסכמה בנושא. "ערה אני לכך, שמתן צו הריסה הינה תוצאה קשה עבור הנתבעים, ואולם בנסיבות העניין, גוברות זכויות הדיירים אשר לא הסכימו לבנייה, ומחייבות מתן צו המחייב את הנתבעים להרוס את תוספת הבנייה כולה, כולל המרפסת שנבנתה, וישיבו את מצב הדירה למצבה כפי שהיה בטרם הבנייה", קבעה השופטת תמר שרון נתנאל.

מה שמאפיין בראש ובראשונה את עבודות השיפוץ ההרסניות הללו, מעבר לכשלים המקצועיים בעבודות, הוא הנתק המוחלט שמתקיים שבין שכנים שגרים דלת מול דלת, או קומה מעל קומה. יידוע השכן, בדיקה וההקפדה שהעבודות אינן גורמות לנזקים, ודאגה לתקן ליקויים שנוצרו בבתי השכנים עקב העבודות, היו פוטרים את השכנים המשפצים מהפיצויים הכספיים שנפסקו להם.

"מקרים רבים דומים מופנים כיום לגישור, אך עדיין יש מקרים רבים שבתי המשפט נדרשים לטפל בהם עד הסוף", מספר עו"ד סמי ישראל המשמש היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור. לדבריו, נזקים רבים נגרמים בעת שמבקשים לבצע שיפוצים בדירה או כשמבקשים לעשות שימוש בדירה שאינו מקובל, ללא ליווי מקצועי: "אני נתקל במקרים רבים בהם אנשים לא מודעים להשפעות שהשיפוצים שהם מבצעים יכולים לגרום לבניין עצמו. כשמתחילים להופיע סדקים בקירות החיצוניים או אצל השכנים, זה יכול להיות מאוחר מדי. כדאי להיערך לכך מבעוד מועד".

לדברי ישראל, יש מקרים רבים בהם פעולות פשוטות מביאות לנזק לשכנים: "לפני כמה שנים הופעתי במשפט שהתנהל לאחר ששכן מדירה נמוכה תבע את שכנתו מהקומה שמעליו מפני שהיא השקתה את עציציה שעל המרפסת והמים נכנסו לביתו. הידברות פשוטה היתה פותרת את הבעיה, אך כששני הצדדים לא הצליחו לדבר ביניהם הגיע המקרה לבית המשפט. בסוף הושגה פשרה בבית המשפט לפיה התחייבה השכנה לשים קירוי מתחת לעציצים".

סכסוכים נפוצים אחרים המגיעים לפתחו של בית המשפט נסובים סביב בעיות של התקנת מזגנים: "יש הרבה מקרים בהם המזגן מתחיל לשקוע לכיוון מרפסת בקומה התחתונה, או מקרים בהם המזגן גורם לויברציות או לרעש חזק", אומר ישראל.

בימים אלה דן בית משפט השלום בתל אביב בבקשה למתן צו עשה, שהגישו בני זוג נגד שכניהם מהקומה שמעליהם, בה הם מבקשים מבית המשפט שיורה לשכניהם להסיר שני מזגנים וצלחת שידור שהותקנו על ידם שלא כדין, לדבריהם, על גבי הקיר החיצוני של דירתם תוך פלישה לחלל שמעל הגג של הבניין הסמוך, השייך להם. למרות שהמחלוקת נידונה מזה זמן רב, קבע לאחרונה השופט יאיר דלוגין דיון נוסף לקראת סוף השנה בו לדבריו "ייעשה ניסיון לסיים את התיק".

ונסיים בפסק דין שניתן בסוף השבוע האחרון, ושיכול לסכם את מרבית הסכסוכים. מדובר בסכסוך בין נחום כהן שהקים מעקה, לשכנו איתן לוי, שהרס אותו. כהן הגיש נגד שכנו תביעה לפיצוי על שווי המעקה וכן על טרחה ועוגמת נפש. לוי טען שהמעקה הוקם תוך כדי הסגת גבול וללא נטילת רשות, והוסיף כי בשל התנהגות שכנו הוא נאלץ להתקין בביתו מצלמות במעגל סגור למניעת פלישות עתידיות מצדו של כהן(!).

שופט בית משפט השלום בירושלים, רפאל יעקובי, קבע כי כל אחד מהצדדים ילך לדרכו וישא בהוצאותיו: "השקפה על המכלול מביאה אותי למסקנה שהן כהן והן לוי מעלים טענות באורח מגמתי ומלאכותי וכי בסופו של יום השורה התחתונה היא שלא יהיה חיוב של מי מהם כלפי רעהו, אלא כל אחד ילך לדרכו וישא בהוצאותיו".

יעקובי הדגיש כי הוא חייב לסיים בדברי חכמים ואמר: "צא ולמד, שגם חכמי ספרד וגם חכמי אשכנז ניסו ללמדנו להימנע מסכסוכי שכנים כגון אלה. היה זה הרמב"ם ז"ל מחכמי ספרד, שהקדיש ארבעה עשר פרקים שכל עניינם 'הלכות שכנים'. היתה זו לאה גולדברג, מחכמות אשכנז, אשר ערכה חיבור מיוחד בנושא זה, הלא הוא 'דירה להשכיר'. דא עקא שכל אלה לא מנעו את הסכסוך דנן, אשר יש להצר על קיומו, וגם לא מנעו את ההליכים המשפטיים שבעקבותיו. יש להתעצב לא פחות על קיומם ועל כך שגם במהלכם לא הושגה פשרה. יש לקוות שברוח דברים אלה ישררו יחסים תקינים בין כהנים ללויים וכך גם בכל עם ישראל ובאומות העולם".