עלייה במפלס הכנרת

תנודה של סופרים בין הוצאות ספרים קיימת כמעט תמיד בעולם המו"לות, אבל בחודשים האחרונים ניכרת תנועה ערה במיוחד של סופרי מקור, בעיקר לכיוון אחד: הוצאת כנרת-זמורה ביתן. נדמה כי ההוצאה - שמחזיקה בבעלותה את רשת צומת ספרים, ביחד עם הוצאת מודן - הולכת ומתחזקת, וכעת עובדת עם שורה של סופרי מקור ידועים ובעלי פוטנציאל מכירה טוב.



רק לאחרונה עברו לשורותיה סמי מיכאל, שעזב לשם כך את הוצאת הבית שלו, עם עובד; אהרן אפלפלד, שהצטרף גם הוא לאחר שעזב את כתר; יוכי ברנדס, שעזבה את ידיעות ספרים; ואתם אפשר למנות גם את גבריאלה אביגור-רותם (שהוציאה את ספרה האחרון בקשת), דורית פלג (שפירסמה קודם לכן בספרייה החדשה) ונעמי רגן (שפירסמה קודם בכתר).



סופרת אחת עשתה את התנועה ההפוכה - אורלי קראוס-וינר ("דיוקן הונגרי"), שעזבה לאחרונה את כנרת ותפרסם את ספרה הבא בכתר.



כנרת, כך נראה, צוברת עוצמה בענף וגם משקיעה בהתאם בסופריה החדשים. גורמים בענף מדברים על כך שהסופרים הוותיקים שהצטרפו עתה להוצאה - אפלפלד ומיכאל - יקבלו ממנה משכורת חודשית קבועה. "אנחנו לא נכנסים לפרטים הכספיים שלנו עם הסופרים", אומר דב אלפון, העורך הראשי של כנרת, "אבל אישית אני חושב שסופרים צריכים להתפרנס מכתיבתם".



נדידת רבי המכר
המכנה המשותף לשלושת סופריה החדשים של כנרת - מיכאל, אפלפלד ואביגור-רותם - הוא הפרופ' יגאל שוורץ, שעורך את ספריהם. שוורץ, העומד בראש מרכז "הקשרים" באוניברסיטת בן-גוריון, מטפח שורה של סופרים ישראלים. במשך שנים רבות הוא שימש עורך וחבר מערכת בהוצאת כתר, אולם לפני פחות משנה עזב את כתר לטובת כנרת ושם הוא מפרסם סדרת ספרים על חקר הספרות. שוורץ קיבל מכנרת בית חם ומימון, ובתמורה הוא מביא אתו כעת להוצאה כמה מן הסופרים שהוא עובד אתם.



"הוצאתי ספרים בכתר במשך 15 שנה", אומר אפלפלד, "אבל אחרי הרבה שנים בהוצאה אחת חשבתי שכדאי לנסות הוצאה אחרת. זה לא פשוט לעזוב הוצאת בית, אבל הייתי קשור בעיקר עם יגאל שוורץ, הוא ערך חלק גדול מספרי". לדבריו, התנאים הכספיים שהוצעו לו בכנרת טובים יותר. את הרומן הבא הוא עתיד לפרסם בכנרת בינואר הקרוב.



הרומן הבא של יוכי ברנדס, "מלכים ג'", יראה אור גם הוא בכנרת במשך השנה. ברנדס התחילה את דרכה לפני עשר שנים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שם הוציאה את ספרה הראשון "גמר טוב". אחר כך עברה להוצאת ידיעות אחרונות ופירסמה ארבעה ספרים. "אני אוהבת את הוצאת ידיעות", היא אומרת, "אבל הרגשתי שכשאתה הרבה זמן באותו מקום, אתה הופך קצת מובן מאליו. רציתי הוצאה אחרת שתתלהב ממני, תחזר אחרי ותהיה מוכנה ללכת אתי למקומות נוספים - למשל שווקים בחו"ל".



ברנדס היא סופרת רבי מכר. ספרה "הגר" מ-2003 נמכר ב-60 אלף עותקים. "מאז לא הגעתי לשיא המכירות הזה, ואני מאוד שאפתנית", היא אומרת. "בשנה האחרונה בדקתי ודיברתי עם סופרים, והגעתי למסקנה שכנרת הכי מתאימה לשאיפות שלי".



גם אורלי קראוס-וינר היא סופרת של רבי מכר. היא החלה את דרכה בהוצאת ידיעות אחרונות, שם פירסמה שלושה ספרים, וב-2003 עברה לכנרת ופירסמה עוד שלושה ספרים. בימים אלה היא כותבת את ספרה השביעי, שאמור להתפרסם בכתר בתוך כמה חודשים.



"קיבלתי הצעה כספית טובה יותר", היא אומרת. "היה לי מאוד טוב בכנרת, וההחלטה לעזוב לא היתה קלה. בסופו של דבר, קיבלתי יותר כסף, וזה אומר שיהיה לי יותר זמן לכתוב. שני השיקולים שלי היו כמה אני מרגישה טוב בהוצאה ומה האפשרות הכלכלית שלי. מאוד אהבתי את האנשים בכנרת, אבל להיות סופר זה מקצוע בודד ורוב הזמן אני ממילא לבד".



היו לך חששות לעזוב את כנרת, בגלל הקשר שלה עם צומת ספרים?



"חששות יש תמיד, גם כשעזבתי את ידיעות היו לי חששות. אבל בכנרת היו מאוד הוגנים אתי. אני ביחסי ידידות אתם ועם אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים. בעיני כסף זו לא מלה גסה; אני אמא חד הורית, אני מגדלת לבד נערה מתבגרת, זו החלטה אמיצה לעשות שינוי כזה ואני לא מזלזלת בעניינים הכלכליים".



"אנחנו לא יכולים להחזיק אף אחד בכוח", אומר ערן זמורה, מנכ"ל משותף בכנרת-זמורה ביתן, על עזיבתה של קראוס-וינר. "יש מו"לים אחרים שמציעים הצעות טובות וזה חלק מהשוק החופשי. מצער שמישהו עוזב אותך, אתה מקווה שהוא יחזור אליך ויבין שאתה הכי טוב - אבל כל אחד רשאי לקבל את ההחלטה שלו. אנחנו לא מחייבים סופרים בחוזה להוציא את הספר הבא אצלנו".



בענף מדברים על כך שסופרים שעוזבים את כנרת, ספרם עשוי להיפגע מבחינת המכירות בצומת ספרים.



"זה קשקוש בגרוש. אנחנו מוכרים בצומת את כל הסופרים ועושים עבודה נהדרת בשביל מו"לים אחרים. אנחנו לא עושים חשבונות קטנוניים - אם ייצא לה ספר טוב הוא יימכר טוב אצלנו, אנחנו ביחסים טובים עם כתר ועם עובד ועם כל ההוצאות, וצומת פועלת כעסק עצמאי".



כמה מו"ל משקיע בתדמית
"ברור שכל הוצאה לאור בעולם שואפת למשוך את סופרי המקור החשובים", אומר אלפון, "זו שליחות תרבותית ראשונה במעלה. תזוזות של סופרים תמיד היו בתולדות המו"לות בישראל. לפעמים ההוצאה נראית יותר מבטיחה ודינמית, ואז יש לסופרי מקור נטייה לחפש את הבית הכי טוב לספריהם. אני שמח אם כרגע אנחנו בגל כזה, אבל אני לא מכריז על ניצחון".



רשת חנויות הספרים של ההוצאה בהחלט יכולה להיות פיתוי לסופרים.



אלפון: "דיברתי עם כל הסופרים שהצטרפו אלינו, לחלקם היו היסוסים לא מעטים. בסופו של דבר כולם התייחסו לשאלת העריכה הספרותית של ספריהם. שלושת עורכי המקור שאני יכול להציע להם - הילה בלום, יגאל שוורץ ונועה מנהיים - הם בעיני הקלף המנצח. סופרים מרגישים מחויבות לטקסט שלהם. זה נכון שאנחנו עושים עבודה מצוינת גם בשיווק".



בכתר לא מודאגים. "אנחנו לא פונים לסופרים של הוצאות אחרות אף פעם", אומר צביקה מאיר, מנכ"ל כתר ספרים. "כולנו מבינים שאין היום יותר סעיף 'אופציה' בחוזה, כי זה לא מחזיק מים, השוק חופשי ותודעת השירות חדרו גם לענף שלנו. התגובה שלנו היא לשמור על הקיים, לתת לסופרים שלנו תחושת בית - הקשר עם סטימצקי בהחלט עוזר לנו בזה - ולמצוא עוד סופרים חדשים ומצליחים. צבי ינאי הצליח אצלנו מאוד יפה, אילן שיינפלד התחיל לפרסם אצלנו".



העזיבה של אפלפלד נראית משמעותית.



מאיר: "אפלפלד היה מאוד הוגן אתנו. ידענו שהוא עוזב, הוא אמר לנו מה הציעו לו וחשבנו שזה יותר מדי מבחינתנו. אני לא יכול להאשים אותו. כל מו"ל והשיקולים שלו. השאלה כמה מו"ל רוצה להשקיע בתדמית. התדמית של כתר מספיק טובה בשביל לא להתחרות באחרים. כתר תמיד היתה הוצאה של סופרי מקור, אז קל יותר לקחת ממנה סופרים".