"המשבר בשוקי ההון עדיין לא נגמר"

בדיוק 20 שנה מיום שני השחור, ירד ביום שישי מדד דאו-ג'ונס בוול סטריט ב-2.6% - וזה הספיק לרשתות הטלוויזיה האמריקאיות כדי לכנות אותו "יום שישי השחור", ולקשור אותו בירידה החדה מלפני 20 שנה בדיוק - אף שאז ירד הדאו-ג'ונס בלא פחות מ-23%. באין ציפור שיר, גם עורב ייחשב לזמיר. בכל מקרה, מדובר בשבוע המסחר הגרוע ביותר זה שלושה חודשים בבורסה של ניו יורק.

שרי האוצר של מדינות ה-G7 שהתכנסו בוואשינגטון אתמול הזהירו מפני "חוסר היציבות בשוקי ההון, שצפוי להימשך". אלן גרינספאן, יו"ר הפדרל ריזרב הקודם, יצא נגד התוכנית להקמת קרן-על על ידי כמה בנקים גדולים כדי להקל, באופן מלאכותי, על מצוקת הנזילות בשווקים.

בן ברננקי, היו"ר הנוכחי של הפדרל ריזרב, אמר כי אמון המשקיעים עדיין לא השתקם, וכי התנאים בשוק המשכנתאות ממשיכים להיות קשים - ומשום שהבנקים החלו להקפיד יותר על מתן משכנתאות, זה צפוי לדכא את ענף הבנייה ולדחוף את המחירים כלפי מטה, מה שישפיע בכיוון של האטה כללית במשק.

עקב המשבר ותוצאותיו, השתנתה גם התוכנית המקורית של ועידת קרן המטבע. הדיונים המקוריים היו אמורים לעסוק בגלובליזציה, בשוקי ההון וגם בהשפעת התחממות כדור הארץ על מדינות מתפתחות - אלא שמשבר האשראי שהחל ביולי טרף את הקלפים וריכז אליו את כל תשומת הלב, וכך כל דיון וכל סמינר, המתנהלים כאן לעשרות, עוברים חיש מהר לוויכוח על ההשפעות והמסקנות הנובעות ממשבר האשראי.

הירידות החדות בוול סטריט ביום שישי מיוחסות גם הן לדיונים האינטנסיוויים בוועידה בעניין משברי האשראי והדיור, והשפעותיהם על הצמיחה. לפי הניסיון האמריקאי, בכל פעם שהתחולל משבר בענף הבנייה והדיור, הוא התגלגל להאטה, ולכן כולם מודאגים.

עליית מחיר הנפט לכמעט 90 דולר לחבית מאיימת גם היא על הפעילות הכלכלית ועל יציבות המחירים - וגם הדולר החלש גורם לעליית מחירי היבוא בארה"ב. החשש הוא מפגיעה במנוע הצמיחה של המשק האמריקאי, הצריכה הפרטית, כי כאשר שערי הריבית והמחירים עולים, הצריכה יורדת - מה שעלול להוביל למיתון.

הבנקאים הבכירים - וגם בכירי קרן המטבע הבינלאומית - מרבים להאשים את חברות דירוג האשראי באחריות למשבר. הטענות נגדן הן שכאשר הבנקים למשכנתאות ביצעו איגוח למשכתנאות שלהם, שהן משכנתאות מסוכנות בעליל, חברות דירוג האשראי נתנו להן דירוג גבוה מדי.

חלק מהן קיבלו אפילו דירוג של AAA - שכיום נראה מגוחך ביחס שוק הסאב-פריים המסוכן. הטענה נגד חברות דירוג האשראי היא שהן פעלו במצב של ניגוד אינטרסים, שכן הן קיבלו כסף גדול מאותם בנקים שאת איגרות החוב שלהם הם דירגו.

שאלה נוספת עולה כאן בדיונים בקשר לבנקים עצמם: איך זה שהבנקים, שרק לפני 17 שנה, ב-1990, נקלעו למשבר גדול ולהפסדים כבדים עקב משבר בשוק הנדל"ן, לא השכילו ללמוד מכך את הלקח ונקלעו שוב למשבר באותו שוק ממש? אז היה חשש שבנק אמריקאי גדול יפשוט רגל. עכשיו אין חשש כזה, כי היקף המשבר מצומצם יותר, אך בנק אוף אמריקה וסיטי בנק הציגו בשבוע שעבר ירידה חדה ברווחיהם עקב משברי הדיור והאשראי.

בנקאים בכירים, אנליסטים, נגידי בנקים ושרי אוצר הביעו דאגה מהמצב, וכולם הסכימו שמשבר האשראי עדיין לא מאחורינו. רבים מעריכים שהתוצאה של המשבר תהיה ירידה של כ-10% במחירי הדירות בארצות הברית, והאטה בקצב הצמיחה בארצות הברית, אירופה ויפאן. לכן תהיה ירידה בקצב הצמיחה העולמי ב-2008. מרמה של 5.25% לרמה של 4.75% בלבד.

על כך נסוב גם הסמינר המרכזי שנערך ביום שישי בבוקר בקרן, בהנחיית פרופ' סטנלי פישר נגיד בנק ישראל. הסמינר עסק בלקחים שצריכים להילמד מהמשבר, ובשינויים הרגולטוריים שצריך לעשות, כדי למנוע משבר דומה נוסף.

לאווירת ההאטה נוספה גם העובדה שמחיר חבית נפט טיפס ונשק ל-90 דולר לחבית - מחיר המתקרב למחיר השיא של כל הזמנים, שנקבע ב-1980. אז הגיע מחיר חבית נפט לשיא של 40 דולר, שהם כ-100 דולר במחירים ריאליים.

מחיר גלון דלק מגיע עכשיו ברחבי ארצות הברית לכשלושה דולרים, ואם יש משהו שבאמת מטריד את האמריקאים זה מחיר הדלק - משברי הסאב-פריים והאשראי אינם נוגעים ישירות לרוב הגדול, אלא בעיקר למי שנמצא בעיצומו של הליך רכישת דירה.

על אף ששר האוצר רוני בר-און אמר בראיון שנתן לי בשבוע שעבר שישראל עברה את משבר הסאב-פריים בשלום, בוואשינגטון חושבים קצת אחרת: כלכלני קרן המטבע הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2008. הם מעריכים שהצמיחה תסתכם ב-3.8% בלבד, בעוד שבנק ישראל ומשרד האוצר מעריכים שהצמיחה תגיע ל-4.2%.

בראיון שנתן לי אמר ראש הדסק הישראלי בקרן המטבע שהסיבה לעדכון התחזית היא משבר הסאב-פריים, שהביא את כלכלני הקרן להפחית את אומדן הצמיחה של ארה"ב, אירופה ויפאן.

משום שישראל היא כלכלה מוטית יצוא, המודלים של הקרן מלמדים שהצמיחה בישראל תרד גם היא באופן משמעותי, מ-4.1% אחוז כפי שהעריכו באפריל ל-3.8% כפי שהם צופים כיום.

ראש הדסק הכלכלי בקרן המטבע הוסיף שמשלחת בראשותו תגיע לישראל ב-28 בנובמבר, ואז יתייעצו חבריה עם בנק ישראל ועם משרד האוצר, יבדקו את הנתונים ואולי יחזרו ויעלו את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2008.

שר האוצר רוני בר-און התכוון להצטרף לנגיד סטנלי פישר לסדרת פגישות בניו יורק טרם נסיעתם לוואשינגטון, אך ההצבעה של התקציב בקריאה ראשונה ביום חמישי טרפה לבר-און את הקלפים, והוא יצא לארה"ב באיחור של יום.

בר-און נפגש ביום שישי בניו יורק עם בכירים בשני בנקי השקעות, ליהמן בראדרס וסיטיבנק, איתם דיבר על המשק הישראלי ועל אפשרויות ההשקעה בישראל.

אתמול, במוצאי השבת, הוא הגיע לוואשינגטון, והיום יחל בסדרה ארוכה של פגישות עם שרי האוצר של צ'ילה, פורטוגל, פינלנד, מצרים וירדן. בר-און ייפגש גם עם המנכ"ל הנכנס של קרן המטבע, דומיניק שטראוס-קהן, ועם מנכ"ל ה-OECD, כדי לזרז את ההליכים לכניסת ישראל לקבוצת המדינות המתועשות והמפותחות.

אחת המטרות הנוספות של בר-און היא להיפגש עם ראשי חברות דירוג האשראי, הנמצאים עכשיו בוואשינגטון, כדי לשכנע אותם שהגיע הזמן להעלות את דירוג האשראי של ישראל. עד כה, בפגישות בירושלים, הוא נפגש רק עם הכלכלנים העוסקים במספרים עצמם.

ביום שני ייפגש בר-און עם סגן שר האוצר האמריקאי, רוברט קמט, כי שר האוצר האמריקאי לא מצא את הזמן להיפגש איתו. מה אפשר לעשות - בתחום הכלכלי אנחנו לא כל כך חשובים.