מה הירשזון אוהב? לאכול, לטוס לחו"ל, לזייף, לשקר, לגנוב (לכאורה, לכאורה)

במארס 2003, כשהתמנה אברהם הירשזון, עד אז עסקן מדרג נמוך וחבר כנסת אפור, ליו"ר ועדת הכספים, פירשנו כאן את יכולות הניהול העלובות שלו. חשפנו את קשריו האישיים המעוותים והראנו כי מהלכיו במגזר העסקי, והעובדה שבנו עופר הירשזון שלט בקבוצת חברות שנסחרו בבורסה - סייעו לו לגייס כספים, בין השאר כדי להיבחר בפריימריס בליכוד.



כתבנו כי הירשזון, שעמד בראש קופת חולים לאומית והסתדרות העובדים הלאומית על 250 אלף עמיתיה, הוא שליח ציבור גרוע שמשאיר את הארגונים שתחתיו בגירעונות. עוד כתבנו כי מה שבעיקר מעניין אותו זה הוא עצמו, תנאיו ומקורביו.



הזהרנו מהסכנה שבהשתלטות הסתדרות העובדים הלאומית על אחת מחברות ניהול הכספים הגדולות במשק (דש ודש-איפקס) ומניגודי העניינים שבהם פועל הירשזון מול הבנקים כשבנו עופר, שמנהל אורח חיים של ילד שעשועים מפונק, חייב לבנק הפועלים יותר מ-100 מיליון שקל.



במשך שנים מאז 2003 ועד לא מזמן היה TheMarker העיתון היחיד שטיפל בהירשזון ובתפקודו הבעייתי. בעיקר זכור התחקיר שערך מגזין TheMarker, שניסה הירשזון לגנוז בבית המשפט באמצעות עורך דינו אלדד יניב. הניסיון כשל, התחקיר פורסם והירשזון נאלץ לשלם הוצאות משפט (צילום הצ'ק האישי של הירשזון על סך 5,000 שקל לפקודת TheMarker שכב עד לא מזמן במגירתי, אך נזרק כשהירשזון גורש ממשרד האוצר). הפסד כספי גדול קצת יותר היה למשפחת הירשזון מהניסיון העסקי הפתטי של הבן עופר, שהחברה שלו נמחקה מהבורסה בהפסד של עשרות מיליוני שקלים.



אלא שאפילו עיתונאים למודי שחיתויות הופתעו למקרא טיוטת כתב האישום נגד הירשזון (נאשם מס' 1) ונגד עשרת חבריו שיצאה בשבוע שעבר מהפרקליטות. מדובר במסמך מזעזע בן 35 עמודים שמגלה מה עשה, לכאורה, מי שהיה מופקד על המשרד הכלכלי החשוב ביותר בממשלה ומי ששולט בעשרות מיליארדי שקלים בקרנות פנסיה וקופות גמל. ואולי קצת קשה להאמין, אך בכירי האוצר, שיצאו זה לא כבר במסיבת עיתונאים תמוהה והזויה נגד החשב הכללי, ירון זליכה, לא השמיעו ולו ציוץ אחד נגד הירשזון בעת כהונתו.



ומה בכל זאת הירשזון אוהב? איך הוא נוהג לבזבז? ובאילו דרכים הוא לוקח את הכספים? רמזים לכך אפשר לקבל מקריאת פרטי טיוטת כתב האישום ובחינת מלות המפתח בה. על פי טיוטת כתב האישם, מלבד כלי רכב בעלות של 7,000-12,000 אלף שקל בחודש ונהג צמוד שהירשזון קיבל מההסתדרות (בהיתר), הוא דאג לעצמו, לחבריו (ולחברתו) להוציא כספי ציבור בהיקף עצום ובכל הצורות האפשריות.



מסעות האוכל



על דבר אחד אין חולק, הירשזון אוהב לאכול. למסעות הקולינריים של הירשזון מוקדש פרק נרחב מטיוטת כתב האישום. 15 פעמים מוזכרות "מסעדות" ו"ארוחות" בטיוטת כתב האישום, אך מה שכובש לפחות שלושה עמודים וחצי המהטיוטה היא טבלת ענק בעלת 112 סעיפים שמתארת את לילות הבליסה של סופי השבוע במסעדות גוש דן.



להלן קמצוץ מסעודות סופי השבוע שעליהן קיבל הירשזון החזר מההסתדרות, על פי טיוטת כתב האישום: באחד מימי השישי של 99' בשעה 11 בלילה אכל הירשזון במסעדת פפאגיו ברחוב הארבעה בתל אביב בסכום פעוט של 3,311 שקל. בהתחשב בכך שבפפאגיו אוכלים בסגנון של "אכול כפי יכולתך" ובתשלום קבוע מראש, מעניין לבדוק כמה אנשים אכלו עם הירשזון באותו לילה על חשבון הציבור. ארוחה מעניינת נוספת היתה בימיה הראשונים של האינתיפאדה, בערב שבו השמיד צה"ל בפגזי טנק את הקזינו ביריחו. באותה שעה בדיוק (שבת 11 בנובמבר 2000 תשע וחצי בערב) חגג הירשזון במסעדת בלק-סטיר בהרצליה בסכום של 3,443 שקל. בדיוק שנה לאחר מכן חזר הירשזון לאותה בלק-סטיר והשאיר אחריו נזק של 1,592 שקל.



בקרואסונט שבכיכר המדינה היה הירשזון צנוע יחסית, כך שכל קפה שלו שם (היו עשרה כאלו) עלה לעמיתי ההסתדרות פחות מ-100 שקל. די מהר החליף הירשזון את הקרואסונט באפרופו (תשע פעמים), באילנ'ס קופי שופ (פעמיים) ובטורקיז.



טורקיז ממוקמת כנראה בדיוק איפה שאוהב הירשזון להיראות - בפרויקט סי אנד סאן לחוף ימה של צפון תל אביב. עשר הארוחות של הירשזון בטורקיז היו כבר הרבה יותר יקרות ונעו בין 400 ל-1,500 שקל לביקור. באותה טורקיז סעד הירשזון את ארוחת השבת המאוחרת ביותר שלו - ב-1:50 בלילה של מוצאי שבת (פברואר 2002). בערב שבועות של 2000 בילה הירשזון בפאב אולימפיה בנמל, אך הוציא פחות מ-300 שקל בלבד.



למה מפורטות רק הילולות השבת? ייתכן שהפרקליטות העריכה שבימי עבודה יוכל הירשזון למצוא הסברים מדוע הוא אכל על חשבון עמיתי ההסתדרות המסכנים. בכל זאת, ההסתדרות שילמה על 1,580 ארוחות מתוך 1,586 ארוחות שאכל הירשזון במזנון הכנסת.



30 אלף לחג, הלבנת הון ליום חול



תרופות הירשזון אוהב שקונים לו מכספי ההסתדרות, אבל רק בקטנה. רק שמונה פעמים מוזכרת המילה "תרופות", כשהטיוטה מתארת כיצד הוציא הירשזון כספים מההסתדרות באמצעות תרופות שנרכשו בידי שליח שנסע במיוחד לבאר שבע ולפתח תקוה.



14 פעמים מוזכרות המלים "המתנות" ו"המענקים לחגים" (ראש השנה ופסח) שהירשזון וחבריו קיבלו במזומן או שהופקדו בחשבונותיהם האישיים (סכומים של 10,000-30,000 שקל). הירשזון גם אהב, לכאורה, לקבל לידיו כספים שהתקבלו ממשתתפי חוגים ופעילויות תרבות שערכה ההסתדרות. המלה "חוגים" מופיעה שמונה פעמים.



מסעדות, תרופות ומענקים לחג זה נחמד, אבל טיוטת כתב האישום כוללת גם מלים קשות בהרבה. "הלבנת הון" היתה כנראה חלק חשוב מעיסוקיהם של מנהלי ההסתדות הלאומית בעשור האחרון (19 פעמים בטיוטה). המלה "מרמה" על הטיותיה מופיעה בטיוטה 75 פעמים והמלה "גניבה" 58 פעמים. את הכסף שלו, על פי טיוטת כתב האישום, אוהבים הירשזון וחבריו ב"שקלים" (95 פעמים), ופחות במטבע זר (רק 4 פעמים "מטבע זר") או ב"דולרים" (רק פעמיים).



לאן זורם הכסף האסור? 43 פעמים מוזכרים "חשבונות בנק" בטיוטה, 89 פעמים "צ'קים" ו"מזומן" מוזכר 41 פעמים. הירשזון ומעטפות מזומנים זכורים מתפיסתו בשדה התעופה של וארשה עם מזוודה ובה רבע מיליון דולר (עניין זה אינו מופיע בכתב האישום), ומכל מקום המלה "מעטפות" מוזכרת 12 פעמים.



דולרים או שקלים - מה שחשוב הוא שהירשזון אהב מאוד, לכאורה, לטוס לחו"ל ולקבל הקצבות כספיות ציבוריות לשם כך. לא פחות מ-50 "נסיעות לחו"ל" ספרה הפרקליטות להירשזון ב-2000-2004.



הירשזון וחבריו עבדו כנראה קשה כדי להסוות, לכאורה, את פעילותם, ולכן מוזכרת המילה "קשר" 43 פעמים, המלים "הסתרה" ו"הסוואה" מוזכרות 15 פעמים, המלים "זיוף" או "פיקטיווי" 26 פעמים והמלים "כוזב" או "כזב" מוזכרות 35 פעמים.