"העלייה בביקוש המקומי היא האיום האמיתי על יעד האינפלציה: אם ננטרל את השפעות שער החליפין, הרי שקצב האינפלציה גבוה כבר כעת מרמה של 3% ובסוף השנה היא תסתכם ב-2.8%-2.5%. ברבעון הראשון של 2008 יהיה קצב האינפלציה גבוה מ-3%", כך כותב האנליסט סרחאן סביק המסקר את ישראל מטעם בנק ההשקעות מורגן סטנלי. יעד האינפלציה הממשלתי עומד על 3%-1%.
סביק כותב כבר מעל לשנה כי האינפלציה בישראל גבוהה מהמדד הרשמי, וזאת בשל הירידה בשער הדולר שמסווה את עליית המחירים. ואכן, גם הפעם כותב סביק כי "למרות שישראל הצליחה להשיג יציבות ברמת המחירים - היא לא הצליחה להפטר מההצמדה לדולר". התוצאה של התלות הזו היא תנודתיות - פרצי אינפלציה ודפלציה - ללא קשר למצב הכלכלה.
האבחנה של סביק עולה היטב עם הנעשה ב-2007: אם בתחילת השנה היה בנק ישראל טרוד בנוגע לאינפלציה הנמוכה (ב-2006 ירדה האינפלציה ב-0.1%) - הרי שכיום האיום המרכזי הוא חריגה מיעד האינפלציה - כל זאת כאשר לא התרחש שינוי מהותי במצבה הכלכלי של ישראל. הוכחה נוספת לתלות בשער הדולר היא מדד המחירים לצרכן שירד בספטמבר ב-0.5% לאחר שעלה ב-0.7% באוגוסט ועלה ב-1.1% ביולי. "לא ניתן להסביר תנועות חדות שכאלה בעונתיות בלבד. אין כאן שום דבר מסתורי אלא סיבה אחת פשוטה, שהיא ההצמדה לשער הדולר" כותב סביק. באופן לא מפתיע, עיקר ההצמדה היא במגזר הדיור.
"השקל החזק אינו מסוגל לבלום את האינפלציה"
במורגן סטנלי לא מהססים, כבר תקופה ארוכה, למתוח ביקורת על בנק ישראל וסביק סבור כי הריבית בישראל צריכה לעלות. הפעם כותב סביק ביתר תוקף כי הסתמכות על עוצמתו של השקל אינה מספיקה, לבדה, כדי לבלום את האינפלציה. "במצבים אחרים" כותב סביק, ייתכן שהדבר היה מצליח אולם זהו אינו המצב בישראל, ולכן "המדיניות המוניטרית (כלומר רמת הריבית - ט.ל) אינה מתואמת עם מצבו של המשק". הסיבה לכך היא ששער הריבית הנמוך נתן זריקת מרץ לביקוש המקומי למוצרים ושירותים. כתוצאה מכך, גם רמות השכר עלו והדבר יצר אינפלציה נוספת.
מורגן סטנלי: אין שום דבר מסתורי בתנודות החדות של מדד המחירים - זוהי תוצאה פשוטה של הצמדות לשער הדולר
טל לוי
21.10.2007 / 8:53