לא פייסבוק ולא מייספייס - באבאג'וב.קום מוצא לעניי הודו עבודה

אנאנד גירידהראדאס, הראלד טריביון



למנוהאר, צבע במקצועו, אין מחשב. אסור לו גם לגעת במחשבי הלקוחות במשך יום העבודה שלו. כך שאתם יכולים לשער בנפשכם את סקרנותו הגוברת בעודו מכתיב את תאריך הלידה, מספר הטלפון והרקע המקצועי שלו למזכירה שהזינה אותם למחשב. בתום ההכתבה הוא צולם, ואז, בהקלקת עכבר בודדת, נוצר הפרופיל שלו באבאג'וב.קום ומונהאר צורף אל העולם המקוון.



באבאג'וב, סטארט אפ הודי שמטרתו להביא את המהפכה של פייסבוק ומייספייס לעניי העולם, הוא רק דוגמה אחת של מוצר נלווה שנולד עקב השגשוג במיקור החוץ. יזמים וחברות בינלאומיות גדולות הופכים את הודו למרכז של חדשנות מחשובית המיועדת לעניים.



מיקור חוץ הביא מאות חברות בינלאומיות ומאות אלפי מומחי טכנולוגיה לבנגלור. כעת, יותר מעשור לאחר שהחל הזינוק במיקור חוץ, רבים מאנשי החברות האלה מיישמים את כישוריהם להתמודדות עם העוני שסביבם. "ברדמונד, אינך רואה ילד בן שבע מקבץ נדבות ברחוב", אומר שון בלגסווט, מייסד באבאג'וב, בהתייחסו למטה מיקרוסופט בוואשינגטון שבו עבד בעבר. "בהודו, אינך יכול להימלט מההרגשה שאתה בר מזל, ובאפשרותך לשאול מכיצד אוכל להשתמש בכישורי ומומחיותי כדי לשפר את המצב?"



לא אלטרואיזם הוא שהפך את הודו למעבדה לטכנולוגיות מודרניות המתאימות למעוטי יכולת, אבל המגמה הזאת משפיעה על גורל העניים. נוקיה, למשל, פיתחה רבים מהטלפונים הסלולריים הזולים שלה בהודו. גם סיטי הפעילה במדינה בראשונה כספומט המזהה טביעת אצבע במטרה לעזור לדיירי שכונות העוני המתקשים לזכור את המספרים הסודיים שלהם. מיקרוסופט הפכה את הודו לאחד המרכזים החשובים של קבוצת המחקר הגלובלי שלה, שאחראית, למשל, לפיתוח תוכנות המלמדות הפעלת מחשב לחסרי ניסיון.



חדשנות בהשראת העוני



באבאג'וב הוא דוגמה מושלמת לחדשנות בהשראת העוני. באבאג'וב, בניגוד לאתרי רשתות חברתיות אחרים, מקשר את האליטה הטכנולוגית ההודית עם העניים המתדפקים על דלתותיה - אנשים שזקוקים לעבודה, אך אין להם את הקשרים למצוא אחת. מחפשי עבודה מפרסמים את מומחיותם, המעסיקים מפרסמים משרות פנויות וההתאמות נעשות באמצעות הרשת החברתית.



לדוגמה, אם ראג'יב וסנג'איי הם חברים וסנג'איי זקוק לנהג, הוא יכול לגלוש לעמוד של ראג'יב, משם לעבור לעמוד של נהגו של ראג'יב ולראות מי מחבריו של הנהג מחפש במקרה עבודה דומה.



בלגסוונט בן ה-31 הצטרף למיקרוסופט ב-99'. לפני שלוש שנים הוא נשלח להודו כדי לעזור בהקמת המטה המקומי של מיקרוסופט ריסרץ', מוסד מחקר פנים-ארגוני של החברה.



סגנון החיים של עובדי מיקרוסופט שעבדו במקום היה שונה לחלוטין מזה שהוא הכיר אצל עמיתיהם בארה"ב. הם החזיקו במשרתים ופועלים וקראו בעיתון סיפורים על תת תזונה ובערות. העובדים ההודים, שהיו מודעים כבר לבעיות החברתיות, הרגישו פתאום כי יש להם כוח חדש להתמודד איתן. מצוידים בכישורי מחשוב מדרגה ראשונה, רבים מהם חשו את הצורך לעשות משהו כדי לעזור לחברה מסביבם.



ובמקביל, מיקרוסופט, שסבלה מזיופי תוכנות שהגבילו את הכנסותיה בהודו, ראתה בצרכנים בעלי ההכנסה הנמוכה הזדמנות מסחרית עצומה, כך שהדחפים האלטרואיסטים של עובדיה קיבלו תמיכה ועידוד.



בחטיבת המחקר של בלגסווט, העוני הפך למוקד העיקרי. אנתרופולוגים וסוציולוגים גויסו כדי להסביר לעובדים הזרים על עניינים כמו ההשפעה של מערכת הקאסטות (בהודו פועלת מזה אלפי שנים מערכת של ארבעה מעמדות חברתיים עיקריים שהמעבר ביניהם בלתי אפשרי עד היום) על השימוש במחשבים בכפרים.



יום אחד, באמצע העבודה השגרתית, נתקל בלגסווט בתובנה של אנירודה קרישנה, כלכלן מאוניברסיטת דיוק, ששינתה את חייו. קרישנה מצא כי הודים עניים רבים נשארים במצב זה כי הם חסרים את הקשרים למצוא עבודות טובות יותר.



כל בנגלדשי יכול לאשר את ההבחנה: העיר מוצפת בפועלים המחפשים נואשות עבודה, אך אנשי ההיי-טק העשירים מתלוננים בלי הפסקה על מחסור בעוזרות בית ומבשלות.



לגסווט החליט כי הפתרון לחוסר התקשורת האבסורדי הזה הוא הקמת LinkedIn לעניים - בהשראת אתר הרשתות החברתיות המקצועי. הוא עזב את מיקרוסופט ועם אביו החורג ועמית נוסף הקים את באבאג'וב במטרה לקשר את היאפים של בנגלור עם מחפשי העבודה העניים.



תשלום למקשרים



כדי להתגבר על החשדנות המסורתית המאפיינת את ההודים, במקום ליצור שוק עבודה אנונימי, באבאג'וב מעתיק באופן מקוון את התהליך שבאמצעותו הודים שוכרים עובדים בחיי היומיום: שימוש ברשת של קשרים אישיים. האתר עושה את רווחיו מהתשלום על פרסום מודעות המעסיקים, חלק מזה הוא מעביר לאלה הדואגים להחתים מחפשי עבודה.



באבאג'וב משלם לכול אחד - מארגוני צדקה ועד בעלי קפה אינטרנטי על רישום מחפשי עבודה לאתר וקישור בינם לבין המעבידים. ראנגי'ב ונהגו, לדוגמה, יכולים להרוויח 2.5 דולרים כל אחד אם יקשרו את חברו של ראנג'יב המחפש נהג עם עובד שיתאים לדרישותיו.



המודל העסקי של באבאג'וב מקבל יותר ויותר תשומת לב ושבחים. "זהו חידוש חשוב מאחר והוא פותח את שוק העבודה לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שלא נהנו עד כה מהיצע גדול של עבודות", אומר סטיב פוגורזלסקי, נשיא החטיבה הבינלאומית של מאנסטר.קום, אתר כוח האדם האמריקאי.



באבאג'וב מסתמך גם על באבאלייף, האתר החברתי המקביל, שמופעל על ידי החברה. אנשים הרשומים בבאבאלייף יהיו רשומים אוטומטית גם בבאבאג'וב.



עד כה, נרשמו לבאבאג'וב יותר מ-1,100 איש. הרשומות משקפות דיוקן של המעמדות הנמוכים בהודו, מיליונים על גבי מיליונים המבקשים רק כמה דולרים ביום כדי לעבוד כנהגים, אומנות, גננים, שומרים או פקידי קבלה.



מנוהאר, המרוויח 100 דולר בחודש מעבודות מזדמנות, חולם על עתיד טוב יותר עבור שלושת ילדיו. זוהי הסיבה לכך שהוא מצא עצמו יושב במשרד של באבאג'וב, בוהה במסך המחשב וחולם על עבודה חדשה ומכניסה יותר.