המדינה עשויה לשלם לזכיינית פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, קבוצת סיטי-פס, פיצויים בסך 100 מיליון שקל בגין העיכוב בביצוע פרויקט הרכבת הקלה בירושלים - כך נודע ל?TheMarker. זאת, בעקבות סיכום שאליו הגיעו החשב הכללי באוצר ירון זליכה, ויו"ר סיטי?פס ובעלי הראל, יאיר המבורגר, בפגישה אישית שערכו בשבוע שעבר. השבוע ייפגשו הצדדים בשנית כדי לסכם סופית את סכום הפיצוי שיוענק לקבוצה.?
עוד נודע כי סיטי-פס דרשה פיצוי בסך 415 מיליון שקל, אך המדינה הסכימה לשאת רק בפיצוי של כ-40 מיליון שקל. פתיחת ההסכמים המוקדמים תידרש באישור ועדת הכספים של הכנסת
עד כה התעכב הפרויקט ב-14 חודשים והוא עתיד להסתיים באפריל 2010 - במקום בפברואר 2009. על אף שעבודות הנחת הפסים החלו בדצמבר 2006, הושלמה עד כה הנחת קילומטרים ספורים בלבד.?
סיטי-פס, שזכתה ב-2002 במכרז להפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה, פנתה למדינה בבקשה לפתוח את הסכם המימון של הפרויקט ולשנות את שיטת התשלומים אשר להם היא זכאית - מתשלום לפי קצב ההתקדמות והשגת אבני דרך הנדסיות, לתשלום לפי קצב הגעת הציוד. לאחר שהשקיעה בפרויקט כ?600 מיליון שקל, לא הגיעה החברה אף לא לאבן דרך אחת בפרויקט, ולכן לא זכתה עד כה במענק מהמדינה.
עוד נודע, כי הצדדים דנים גם בשיעור קיזוז חודשי האיחור מתקופת ההפעלה של הפרויקט, העשויה להצטמצם באופן ניכר ולפגוע בהכנסותיה העתידיות של הקבוצה.
מי אחראי לעיכוב?
לפני כשלושה חודשים פורסם ב-TheMarker כי פרויקט הרכבת הקלה בירושלים נקלע לקשיים חמורים, לאחר שהתברר לגורמים מקצועיים באוצר כי צפוי איחור בלוחות הזמנים של הפרויקט. עוד פורסם, כי אשטרום מקבוצת סיטי?פס פנתה אל הבנקים המלווים, הפועלים ולאומי, בבקשה לבחון את הגדלת מסגרת האשראי לפרויקט. סיטי-פס גייסה מהבנקים 280 מיליון יורו בהלוואה לטווח קצר ו-100 מיליון דולר בהלוואה לטווח ארוך. מענק המדינה, בסך 1.4 מיליארד שקל, אמור היה להינתן באופן מדורג, בהתאם לאבני דרך שנקבעו מראש, כאשר העמדת האשראי של הבנקים המלווים הותנתה אף היא בעמידה באבני הדרך הקבועות.
נציגי סיטי-פס נימקו את העיכוב בצורך לבחון את הפעלתה של מערכת הנחת האדנים של פסי הרכבת החדישה אפיטראק, המאפשרת בראשונה להניח את האדנים באופן ממוחשב. מקורות אחרים בקבוצה הפנו אצבע מאשימה כלפי עיריית ירושלים, שעיכבה לטענתם, את מתן היתרי הבנייה למקטעי הנחת הפסים. בעירייה דחו את ההאשמות וטענו כי עבודות ההנחה היו לקויות, ולכן יש לבדוק אותן בדקדוק.
כפי שפורסם ב-TheMarker, המדינה שכרה את שירותיו של יועץ זר שבחן את שלבי התקדמות הפרויקט ואת נסיבות עיכובו. ממסקנותיו עלה כי גם לעיריית ירושלים יש חלק בעיכוב הפרויקט, ולא רק לזכיינית. לפני כחודש וחצי פתחו נציגי משרד האוצר והזכיינית במשא ומתן כדי לאמוד את היקף האיחור והנזקים שנגרמו לצדדים. הם סיכמו כי האיחור לא יעלה על 14 חודשים, ודנו בשיעור הפיצוי אשר לו תזכה הזכיינית.
פרויקט מערכת ההסעה ההמונית בירושלים כולל שמונה קווים, מהם הוצא למכרז הקו הראשון, המתחיל בפסגת זאב, עובר דרך רחוב יפו ומסתיים בהר הרצל. בשלב השני יוארך הקו עד נווה יעקב בצפון ובית החולים הדסה בדרום. מדובר בפרויקט B.O.T, שבו הזכיינית מקימה את הפרויקט ומקבלת מהמדינה זיכיון להפעלת הקו ולגביית תשלום מהמשתמשים לתקופה של כ-30 שנה. עלות הקמת הפרויקט מוערכת ב?1.9 מיליארד שקל, והמדינה משתתפת במימון באמצעות מענק של 1.4 מיליארד שקל.
ממשרד האוצר נמסר כי הסוגיה מצויה עדיין בדיונים וכי טרם הושג סיכום בין הצדדים. בסיטי-פס העדיפו שלא להתייחס לדברים.