מומחית לנפגעות תקיפה מינית שייעצה למזוז: אפשר להאשים קצב באונס

הסתירות הפנימיות בעדויות שתי המתלוננות העיקריות נגד נשיא המדינה לשעבר משה קצב פורשו באופן שגוי על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז - כך טוענת פסיכולוגית קלינית בחוות דעת שהגישה אתמול (ראשון) לבג"ץ. לפי הד"ר צביה זליגמן, אם מזוז היה מתחשב במצבן הנפשי של המתלוננות, היה מגיע למסקנה שהסתירות בעדויותיהן אינן גורמות ל"קשיים ראייתיים" בתיק, אלא דווקא מחזקות את מהימנותן ומספיקות להאשמת קצב באונס.



זליגמן, שעוסקת בטראומות מיניות, הגישה את חוות הדעת לקראת הדיון המסכם בעתירות לביטול הסדר הטיעון של קצב, שייערך בשבוע הבא בפני הרכב מורחב של שופטים. מזוז נועץ עם זליגמן בחודשי הטיפול בחקירת קצב, אבל פרקליטות המדינה נמנעה מלפרט מדוע הוחלט בסופו של דבר להתעלם מעמדתה המקצועית, שלפיה עדויות המתלוננת א' ממשרד התיירות מאפשרות הגשת אישום באונס.



תצהירה של זליגמן הוגש מטעם איגוד מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית, אחד הארגונים הציבוריים שעתרו נגד הסדר הטיעון, בתשובה להודעתו של מזוז לבג"ץ. לדברי עו"ד דפנה הולץ-לכנר המייצגת את האיגוד, "היועץ שגה כשבחן את הראיות המתייחסות לפגיעה מינית במנותק מהקשר הפגיעה הנפשית.



כדי להבין עדות של אשה שעברה פגיעה מינית מתמשכת, יש להרכיב את המשקפיים המתאימים, כלומר את חוות דעת המומחים לשם קבלת הסבר".



בתצהירה ניתחה זליגמן את המבנה הנפשי של נפגעות תקיפה מינית. היא מתארת כיצד הנפגעת אינה מסוגלת לתאר את ההתרחשות באופן ליניארי, אלא העובדות הופכות ל"חלקיקים", מאחר שהיא עצמה לא משוכנעת במה שאירע לה; כיצד הנפגעת מפרשת את התחושות שחשה כאילו היתה נאהבת, כיצד היא עצמה זקוקה להכרה מצד התוקף, כיצד היא זקוקה לתחושה שהיא לא נוצלה מינית, וכיצד היא מפתחת את רגשי התלות. המסקנה היא שדווקא הבלבול בעדויות, הסתירות הפנימיות וחוסר ההיגיון מלמדים על מהימנות העדות ולא להפך, מאחר שעדות נקייה מפגמים מלמדת שלא נגרם נזק נפשי כלל.



התנועה לאיכות השלטון: הפרקליטות מציגה עובדות באופן מגמתי



בהודעת האיגוד, שנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הסירה אמש מעל חלקה את צו איסור הפרסום לבקשת "הארץ", נאמר כי "בניגוד למתחייב ולמצופה מרשויות התביעה בישראל, בחר היועץ המשפטי להתעלם מהסברים שהביאו אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, שנתנו פירוש מקצועי, מעמיק ומשכנע לדינמיקת הפגיעה ביחסי מרות ולהתנהגותן ולעדותן של הנפגעות, על סמך ניסיון קליני ומחקר של למעלה מ-30 שנה, פירוש המרוקן מכל תוכן את 'הקשיים הראייתיים' שעליהם מצביע היועץ".



"כפי שהתברר מחוות דעתה של זליגמן", כתב עו"ד ברק כלב מ"התנועה לאיכות השלטון", בהודעה מטעם ששת הארגונים הציבוריים שעתרו נגד עסקת הטיעון, "הגם שעדותה של א' הראשונה מבית הנשיא מאופיינת בסממנים של אמינות, וגם אם נקבל את הפרשנות של היועץ המשפטי לרקע היחסים שבין קצב לבין המתלוננת, עדיין עולה מהסיטואציה קיום יחסי מין בהסכמה בנסיבות של ניצול בוטה של יחסי מרות ופערי מעמד קיצוניים".



עוד טוען עו"ד כלב, כי הפרקליטות מציגה באופן מגמתי את העובדות בתיק, בכך שהיא הציגה בפירוט רב את הקשיים הראייתיים בתיק מבלי להציג את הראיות התומכות בהגשת אישום באונס נגד קצב. לדברי נציג התנועה לאיכות השלטון בעתירה, "גם לפי ניתוחו הראייתי של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז והתקיים יסוד ה'שימוש בכוח' וכן התקיימה עבירת אונס כלפי המתלוננת א' השנייהממשרד התיירות". לדברי עורך דין כלב, במכלול השיקולים, השיקול בדבר כבודו של מוסד הנשיאות עמד לנגד עיניו של מזוז במקום יותר גבוה מאשר טובת המתלוננות.



"שיקום תדמיתה של מדינת ישראל מחייב הליך בירור אמיתי והימנעות מעסקת טיעון המסתירה את האמת", נכתב בהודעה לבג"ץ, "ועוד בשם כבוד מוסד הנשיאות".