כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, הגישו אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים דו"ח ובו פרטו את מצב החברות בקבוצת חפציבה, את הסיבות שהובילו להתמוטטות הקבוצה, וכן הציעו דרכי פעולה אפשריות להשבת החובות ופתרון מצוקת רוכשי הדירות. בין היתר התייחסו בדו"ח לשאלה מה ידעו הבנקים המלווים את הפרויקט בטרם התמוטטות הקבוצה, והאם יש להם אחריות למצב הרוכשים שאין להם ערבויות חוק המכר.
הכונס הרשמי והמנהל המיוחד ציינו בדו"ח התשלומים שבוצעו על ידי רוכשי הדירות שלא הוצאו כנגדם ערבויות חוק מכר הם בסדר גודל של למעלה מ-440 מיליון שקל. "אף אחד מהבנקים לא מצא לנכון לעשות שימוש בסמכויות הנרחבות שעמדו לרשותו לפי הסכמי הליווי על מנת ליטול לידיו את השליטה בביצוע הפרויקטים וגביית הכספים מרוכשי הדירות. למעט בנק אדנים, למיטב ידיעת המנהל המיוחד למועד דין וחשבון זה אף אחד מהבנקים גם לא מצא לנכון לבצע חקירה חיצונית מעמיקה לגבי אופן התנהלות החברות לפני קריסתן", נכתב בדו"ח.
"הרושם המתקבל הוא שאותם בנקים שהיו מודעים להתנהלות בעייתית של החברות פעלו בעיקר כדי לוודא את יכולת השבת האשראי שנתנו לחברות, וככל שפעלו הם פעלו כדי להבטיח את יכולת ההשבה או לצמצום החשיפה שלהם כלפי קבוצת החברות ולאו דווקא כדי להבטיח את זכויותיהם של רוכשי הדירות בפרויקטים".
בבנקים נדלקו נורות אדומות
הכונס והמנהל המיוחד מסכמים, כי "נראה שכשלי הקבוצה היו מתגלים מוקדם יותר אילו הבנקים שהעניקו אשראי לחברות היו עומדים על - כך שהחברות יגישו לבנקים דו"חות כספיים מעודכנים ומבוקרים לגבי כל שנה קלנדרית זמן סביר אחר תום התקופה נשוא הדו"חות". וכן הוסיפו כיח אמנם התמונה שנפרסת מהדו"ח אינה תמונה מלאה, אבל לנוכח הממצאים החלקיים שלעיל כבר עתה ברור , שישנו בסיס לסברה שייתכן ולחלק מהבנקים יש אחריות של ממש, אף אם לא מלאה, למצב אליו נקלעו רוכשי הדירות שאין להם ערבויות מכר למלוא תשלומיהם".
הכונס והמנהל המיוחד נמנעו לציין את שמותיהם של הבנקים הספציפים בהם נתגלו כשלים בהליך הבקרה, זאת, משום שחלק מהבנקים, כגון, בנק דיסקונט, לא העבירו מסמכים, אולם הם מביאים בדו"ח שלל דוגמאות להתנהלות הלקויה של הבנקים.
"אצל אחד הבנקים כבר בחודש דצמבר 2006 נדלקו נורות אדומות בשל חוסר השליטה של קבוצת חפציבה בתזרים בשל משיכות מפרויקטים ללא תיאום מוקדם עם הבנק כדי לפתור מצוקות תזרימיות , בקשות להעמיס מימון גישור על פרויקטים כדי לפתור מצוקות תזרים במקומות אחרים , ואי דיווח על הפקדות תשלומי רוכשים לצורך הוצאת ערבויות מכר.
"כתוצאה מהאמור לעיל הוחלט באותו בנק לצמצם את החשיפה מול קבוצת חפציבה, כך מצויין בדו"ח. אצל בנק אחר כבר בחודש ינואר 2007 נדלקו נורות אדומות שסימנו על זליגת כספים מפרויקט שבליווי הבנק . בירור שנערך אישש את החשד וכמה מיליוני שקלים חדשים הופקדו בדיעבד לחשבון הליווי על - ידי החברה המוכרת . בדיקה זו הובילה אף היא לכך שהבנק דאג לפירעון האשראי שניתן לחברה המוכרת באותו פרויקט. בנק אחר היה מודע לפיגור גדול בין מכירות יחידות דיור שבוצעו וכספים ששולמו לחשבונות הליווי לבין הוצאת ערבויות בנקאי ות והפעיל לחץ על החברה המוכרת להשלים את הנפקת הערבויות , לאור דרישות חוק המכר הבטחת השקעות והפגיעה בהכנסות הבנק ; בנק נוסף ידע כבר בחודש אפריל 2007 על מיליוני שקלים שלא הופקדו בחשבון הליווי ואמורים היו להיות מוחזרים לחשבון הליווי בהדרגה , באמצעות שיקים דחויים שדרש מהחברה המוכרת להפקיד בחשבון הליווי ;לאחד הבנקים היה ידוע על הוצאה בעבר של ערבויות חוק מכר בסכום העולה במיליוני
שקלים על הפקדות רוכשים בחשבון הליווי ועל צמצום הדרגתי בלבד של פער זה".
"יש להניח שכל הסטיות - המהותיות מאוד - בין סכומי ההפקדה בחשבון הליווי לבין סכום הערבויות היה חייב להיות ידוע לבנק , והיה על הבנק לברר את הסיבה לכך", נכתב בדו"ח. הרושם כאן הוא שיד ימין (הבנק כמלווה של הפרויקט) אינה יודעת מה יד שמאל (הבנק כנותן משכנתא לרוכש) עושה . העובדה שמקרים כאלה אירעו מלמדת בהכרח על קיומו של ליקוי במנגנוני הבקרה שהפעיל הבנק במסגרת הפיקוח על פרויקט הבניה שהוא מלווה", הם מסכמים.