פישר מרעיף שבחים על הכלכלה הישראלית בוועידת קרן המטבע הבינלאומית אך מזהיר: "צריך לעשות יותר בנושא העוני"

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נשא היום בוושינגטון את הנאום השנתי בשם מדינת ישראל בפני מליאת ועידת קרן המטבע הבינלאומית. נאומו של פישר היה שונה מאוד מהנאומים שנשאו נציגי ישראל בוועידה בשנים האחרונות. פישר הקדיש חלק קטן מנאומו למצב הכלכלה הישראלית, ואת חלק הארי הקדיש לניתוח מצבם הבעייתי של שני המוסדות הבינלאומיים: קרן המטבע והבנק העולמי.



על הכלכלה הישראלית הרעיף פישר מחמאות. הוא דיבר על הצמיחה המהירה, של 5%, על האינפלציה שבשליטה, על התקציב שאין בו כמעט גירעון ועל העודף המשמעותי במאזן התשלומים -­ 5%-4% מהתוצר.



פישר הדגיש את מה שכולם אוהבים לשמוע בקרן ובבנק העולמי - בישראל אין הגבלות על תנועות הון ושער החליפין נע בחופשיות בלי התערבותו של הבנק המרכזי. הוא אף הוסיף שהמשמעת התקציבית והצמיחה הורידו את חלק הממשלה בתוצר מ-52% ב-2003 ל-44% השנה, ואת חלק החוב בתוצר מ-100% אחוז ב-2003 ל-82% השנה, אך "צריך לעשות יותר בנושא העוני".



פישר הדגיש כי "הבעיות הכלכליות ייפתרו ביתר קלות בישראל כאשר נחיה בסביבה שבה הסיכוי לשלום עם שכנינו יהיה גבוה יותר".



לאחר מכן, עבר פישר לחלק המרכזי של נאומו - המצב בקרן המטבע. הוא דיבר על התפקיד המרכזי של הקרן "לטפל בבעיות המוניטריות בעולם", להתייעץ ולבצע את המסקנות בעזרת המדינות החברות בקרן, ואף לסייע למדינות החברות בקרן בעת משבר פיננסי. לדבריו, "לפני עשור היינו בטוחים שלא יהיו עוד משברים פיננסיים במדינות המפותחות, והנה, משבר האשראי האחרון הוכיח שטעינו, ויש עכשיו הרבה מה ללמוד מהמשבר, ומה לתקן".



אלן גרינספאן מזהיר



בדיון המעניין ביותר בוועידה השתתפו אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב, וסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל. גרינספאן אמר כי הסכנה הגדולה ביותר של משבר האשראי הנוכחי טמונה בכך שהוא גורר הצעות למדיניות של הגנה, כלומר פחות סחר חופשי ופחות תנועות הון חופשיות. לטענתו, הדבר לפגוע בעיקר בכלכלות של המדינות המתפתחות.



את עיקר נאומו הקדיש גרינספאן להגנה על המדיניות שהוא עצמו ניהל בשנים בהן שימש יו"ר הפדרל ריזרב, כלומר 2006-2007. גרינספאן הגיב לטענות שהושמעו נגדו כי החזיק תקופה ארוכה מדי ריבית מאוד נמוכה, מה שהביא ליצירת "בועת הנדל"ן" ו"בועת הבורסה" שהתפוצצו והביאו למשבר הסאבפריים.



גרינספאן טען כי יש "בועות נדל"ן" גם במדינות שבהן שערי הריבית היו גבוהים יותר. הוא האשים את המבנים הפיננסים המוזרים כחלק מהגורמים למשבר. "הנה, המשכנאות שניתנו בריביות גבוהות בשיטת הסאבפריים, שהיוו 20% משוק המשכנתאות, ירדו עכשיו לאפס!".



גרינספאן יצא גם נגד קרנות ההון של מדינות, שמנסות להרויח יותר על הרזרבות שלהן, "אך כאשר הן מקבלות תשואה גבוהה יותר הן גם חושפות את עצמן לסיכונים גבוהים יותר. לכן יהיו גם שם נפילות, ואותן מדינות יחזרו לפעילות סולידית, כמו פעם".



קבלת פנים חגיגית לרוני בר-און בוול סטריט



המזל של שר האוצר, רוני בר-און, הוביל אותו לביקור הרשמי הראשון שלו בבורסה של ניו יורק, ביום שישי האחרון, בדיוק 20 שנה לאחר נפילת הבורסה הגדולה ב"יום שני השחור".



כאשר הגיע לוול סטריט, ראה בר-און עשרות רשתות טלויזיה שמחכים במקום, כדי לדווח על יום השנה החגיגי. "הבנתי שהם באים ל'יום השנה' ולא מחכים לי..., אך זה היה בכל זאת מרשים ביותר".



מר "משמעת פיסקלית"



אחת המטרות המרכזיות לביקורו של של בר-און בוושינגטון ובניו יורק היא לנסות ולהעלות את דירוג האשראי של ישראל. לשם כך, הוא נפגש בניו יורק עם צמרת חברת הדרוג פיץ', ובוושינגטון הוא נפגש עם מודיס וסטנדרט אנד פורס. בר-און משמיע בפני כל מי שנפגש איתו סיסמה מרכזית אחת: משמעת פיסקלית. הוא מספר כי ישראל שומרת מכל משמר על משמעת תקציבית, שאין חריגות בתקציב, ושהגירעון אפסי.



ועדת אריאב לשוק ההון: בשבוע הבא



בר-און נפגש בניו יורק עם הבנקים להשקעות, להמן ברדרס וגולדמן ז'קס, והציג להם את התוצאות הטובות של כלכלת ישראל ואת התוכנית למשיכת משקיעים זרים ארצה. הם התעניינו ברפורמות בשוק ההון שוועדת אריאב צריכה להוביל. בשבוע הבא יחליט בר-און מה יהיו המשימות שיעמדו בפני הוועדה.



המטרה: כניסה ל-OECD



בר-און מבקש לקדם בוושינגטון עוד משימה אחת: לקדם את כניסת ישראל ל-OECD. לשם כך, הוא נפגש עם מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, וביקש לקצר את לוח הזמנים של הכניסה לארגון המדינות המפותחות בתבל. עם זאת, התברר כי ישנו עיכוב פוליטי בלתי צפוי -­ תביעה מסוימת של פולין ביחס לרוסיה, המשתייכת לקבוצה של חמש המדינות המועמדות לכניסה לקרן. בארגון ה-OECD מטפלים בכל הבקשות ביחד.



גורייה אמר כי בכל מקרה ישראל תתקבל. סטנלי פישר העריך כי הדבר יקרה במהלך 2008 או בתחילת 2009, ושהסיכוי לכך הוא 80%. אסור לשכוח שמדובר כאן גם בפוליטיקה, וזה קשור למצב היחסים שלנו עם הפלשתינאים.



איראן על סדר היום



בפגישות שניהל בר-און, עלה גם הנושא האיראני. בר-און ניסה לשכנע את בני שיחו שאיראן היא בעייה כלל-עולמית ולא רק של ארה"ב או ישראל. "ישראל לא צריכה להיות חמור קופץ בראש. כל העולם צריך להתגייס למשימה. סנקציות כלכליות כן משפיעות וצריך לנקוט בהן נגד איראן".



עקיצה לנתניהו



לאחר שנתניהו הכריז על התוכנית לצמיחה ירוקה בקצב של 8% לשנה, אמר בר-און כי נתניהו יצטרך להמתין קצת עד שהליכוד יחזור לשלטון, ובכל מקרה "זו הצתה מאוחרת של ביבי שרק עכשיו עלה באיחור על אופנת הגל הירוק".



על המטבע בעזה



שר האוצר גם הביע דאגה מהמצב הכלכלי בעזה. לדבריו, "הנגיד ואני מטפלים בבעיה של ההתנתקות של בנק הפועלים ובנק דיסקונט מעזה. אנחנו חוששים שיחליפו את המטבע הישראלי הנוהג בעזה, במטבע אחר, והרי אחד מסממני העצמאות הוא מטבע עצמאי. לכן חשוב לנו שהשקל יישאר חוקי בעזה, ואנחנו פועלים בכיוון".