שר המשפטים דניאל פרידמן מתנגד לפשרה בחוקה בנושאי דת

שר המשפטים דניאל פרידמן מתנגד לכינון חוקה, אם זו תכלול פשרה בנושאי דת ומדינה שתמנע את התערבות בג"ץ בתחומים אלה. ל"הארץ" נודע, שפרידמן מתכוון להתנגד ליוזמה המתגבשת בוועדת החוקה של הכנסת לכינון חוקה, הכוללת פשרות עם הסיעות הדתיות בנושאי דת. לטענתו, אם נוסח החוקה יכלול פשרות שכאלה, עדיף שהיא לא תחוקק כלל. "אם רוצים להציג חוקה שלמה על ידי הוצאת בג"ץ מענייני דת ומדינה", אמר אמש פרידמן ל"הארץ", "אני מתנגד לחוקה כזאת".



לפי עמדת שר המשפטים, דווקא בנושאי דת ומדינה האקטיוויזם של בג"ץ חיוני, בניגוד לעמדותיו המוכרות של פרידמן נגד התערבות בית המשפט העליון בנושאים שונים. לפי הפשרה הפוליטית המתגבשת בוועדת החוקה, ייקבע בחוקה שבנושאים מסוימים תישלל מבג"ץ הסמכות להפעיל "ביקורת שיפוטית" ולפסול חוקים מתחום הדת והמדינה. בנושאים אלה, הכוללים נישואים וגירושים, תהיה לחוקי הדת חסינות מפני ביטול, על אף שהם פוגעים בזכויות היסוד שיעוגנו בחוקה.



עמדת פרידמן נגד פרויקט החוקה, הכולל פשרות משמעותיות בנושאי דת, מציבה אותו בעמדת התנגשות עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ועם יו"ר ועדת החוקה ח"כ מנחם בן-ששון. אולמרט הקדיש לפני שבועיים את נאומו במליאת הכנסת לכוונתו להביא לישראל בשנת ה-60 להיווסדה "חוקה מוסכמת". "המהלך החוקתי שאנחנו מובילים", הדגיש ראש הממשלה, "עתיד להסדיר את אורחות החיים האזרחיים בישראל, וביניהם גם את הקונפליקט הנמשך בין דתיים לחילונים".



במסגרת הפשרה הנרקמת בוועדת החוקה, חקיקה דתית תהיה מוגנת מפסילה על ידי בית המשפט ולא תהיה כפופה לעקרונות חוקתיים, כמו עקרון השוויון.



מדובר בחמישה תחומים עיקריים: סמכויות בתי הדין הרבניים בנושא נישואים, גירושים וזוגיות, כפי שהן ערב כינון החוקה; גיור והמרת דת; הצביון היהודי של השבת ומועדי ישראל ברשות הרבים; שמירת הכשרות במוסדות ממלכתיים; ומתן אזרחות ישראלית לקרוביו של מי שזכאי לעלות לישראל. כך ניתן יהיה לקבוע בחוק, שנשים אינן יכולות לכהן כדיינות בבתי הדין הרבניים ושיש יהודים פסולי חיתון - ולא ניתן יהיה לפסול חוקים אלה בשל פגיעתם בזכויות שבחוקה.



בנושא זה אימץ בן-ששון את הנוסחה שגובשה בהצעת "חוקה בהסכמה" של "המכון הישראלי לדמוקרטיה", שלפיה תהיה החקיקה הדתית חסינה מהתערבות שיפוטית. בשל פשרה זו תומכים ביוזמת החוקה גם חברי כנסת דתיים. ואולם הח"כים החרדים אינם מסתפקים בכך ודורשים שהחוקה תכלול גם "פסקת התגברות" כללית, שתאפשר לכנסת להיות הפוסקת האחרונה אחרי פסיקת בג"ץ.



לפני כחודש הביע פרידמן, בדיון ב"מכון לדמוקרטיה", את הסתייגותו מעומק הפשרה שמציע המכון. המכון מציע "להגביל את סמכות בג"ץ בצורה הרבה יותר מרחיקת לכת מאשר אני הצעתי", אמר שר המשפטים, "המכון הציע להגביל את בג"ץ בצורה דרסטית בנושאי דת ומדינה, ולכן ההצעות שאני מעלה מתונות יחסית".



במקביל, השמיעו בימים האחרונים בכירי "המכון לדמוקרטיה" ביקורת על דבריו של בן-ששון, שפורסמו ב"הארץ" שלשום ושלפיהם כינון חוקה עלול לפגוע בזכויות של קבוצות מיעוט, כמו הומוסקסואלים. "אני מתפלא על הדברים", אמר איש המכון הפרופ' מרדכי קרמניצר, "תפקיד מרכזי של החוקה הוא להגן על חלשים ומיעוטים, ואם חוקה לא מצליחה לעשות זאת, או שהיא מרעה את מצבם ופותחת פתח לפגיעות בהם, זו סיבה טובה לא לתמוך בחוקה כזאת. לפי הבנתי, ההסכמות הפוליטיות שמתגבשות כעת לא כוללות שום רצון לפגוע במיעוט ההומוסקסואלי, להפך".



הפרופ' ידידיה שטרן, גם הוא עמית בכיר ב"מכון לדמוקרטיה", אמר כי "הן נוסח החוקה של המכון והן הנוסח בוועדת החוקה מכריזים על השוויון כערך עליון. ברור שהחוקה נועדה 'להרים' את אלה שנמצאים למטה, ואלה תמיד המיעוטים - הומואים, ערבים, חרדים. החוקה היא בראש ובראשונה לטובת המיעוטים, אף שאי-אפשר להכליל בה הגנה מפורשת על כל אחת מקבוצות המיעוט, כי זה יהיה לרעת מי ששכחנו אותו".